מתפרסם מאז שנת 1999
מחשוב ענן, מכרזים/פטורים/דרושים, משפט
פרסום ראשון: ביהמ”ש נעתר לבקשת המדינה וידון בדלתיים סגורות בעת”מ של אורקל ישראל בנושא מכרז מחשוב ענן “נימבוס”; פרטי העתירה נמחקו מ”נט המשפט” [ידיעה מעודכנת]
המדינה ביקשה לקיים את הדיון בדלתיים סגורות משום שבמסמכי המכרז כולם (שאורקל ביקשה להגישם לבית-המשפט) יש משום עניינים הקשורים לביטחון המדינה.
להמשך הידיעהדואר/שירותי דואר, משפט
ייצוגית נגד הדואר בשם “כל אדם שעשה שימוש בתיבות דואר ‘אדומות’ והמידע אודות מועדי ריקון התיבות לא הובא לידיעתו באמצעות אתר האינטרנט של הדואר”
“ע”פ כתבה שפורסמה בשנת 2015 באותה שנה היו פזורות ברחבי הארץ 4,000 תיבות, כאשר במסגרת הליך צמצום תיבות הדואר, אמורות להישאר בסופו של דבר כ- 2,500 תיבות ברחבי ערי ויישובי ישראל. גם זו כמות נכבדה של תיבות דואר, המשמשות את כל הציבור בישראל”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד חברת רמי לוי השיווק שיקמה תקשורת בנושא פרטיות לקוחותיה
“עניינה של בקשת אישור באחד המקרים החמורים ביותר אי פעם של פגיעה בפרטיות לקוחות. המשיבה עשתה שימוש מאות פעמים במאגר המידע שבו היו מצויים פרטי לקוחותיה, שלא בהסכמתם, על מנת לשלוף ממנו פלטי שיחות, איכונים ונתוני תקשורת אחרים לטובת צרכים אישיים של החברה, אשר בינם ובין שירות לצרכן או טיוב השירות – אין דבר וחצי דבר”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
מה שהחל ב- 1/2016 כייצוגית בהיקף 36 מיליון ₪ נגד רמי לוי תקשורת, נסגר ב- 9/2021 בדחיית התביעה ותשלום הוצאות לנתבעת; השופטת: הראיות היחידות שהציג התובע [פוסט של מנהל בחברה לשעבר וראיון עם רמי לוי] “ממילא אינם קבילים כראיות ומעמדם כשל עדות מפי השמועה”
זוכרים את פרשת הסמנכ”ל לשעבר [אלקנה (אלקי) אלון] בחברת רמי לוי והפוסט המאשים שלו מלפני 6.5 שנים?; השופטת בפס”ד טרי: “הנני סבורה כי הדברים חלים ביתר שאת בענייננו, עת עסקינן בתובענה ייצוגית, המבקשת לתבוע בשם ציבור רחב סכומים גבוהים, ואשר בתמיכה לה מובא פוסק בפייסבוק, מטעם אדם אחד – עובד לשעבר של המשיבה – שזהו עמודו האישי, המשמש לפרסום דעתו בלבד ואין בו יומרה להצגת תמונת דברים אובייקטיבית וחסרת פניות, כמו בכתבה עיתונאית, וכן, ראיון עם רמי לוי […] שבכל מקרה הוא ראיון של מי שאינו בעל דין בתובענה, לא הוזמן כעד ואשר הובא ללא תצהיר”.
להמשך הידיעהמשפט
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד פרטנר בגין חיוב שלא כדין בגין אפליקציית MyGuard (בלא שניתנה הסכמה פוזיטיבית של הלקוח) והפרת הוראות משרד התקשורת בעניין גישה לשירותים נוספים בתשלום
“המבקש מעולם לא נרשם לשירות זה, ומעולם לא התקין את האפליקציה במכשירו, כך שחיוב המשתמש בתשלום 6.90 ₪ הינו בבחינת עשיית עושר ולא במשפט, וניצול ציני של חוסר תשומת לב של לקוחות המשיבה […] אין חולק כי גביית כספים בגין שירות שלא התבקש ושלא ניתן בפועל, עולה כדי התקשרות שלא כדין, ובאופן שגובל בגזילה וגניבה”.
להמשך הידיעהמשפט
ייצוגית נגד כ.א.ל: לא הציעה לכאורה ללקוחותיה לעבור לקבל את דפי הפירוט ושאר ההודעות דרך אתר האינטרנט שלה אלא הודיעה להם כי מעתה ואילך לא יישלח אליהם יותר מידע פיננסי בדואר רגיל וכל המידע יימצא באתר
“הסיבה בגינה בחרה חברת כאל להתעלם באופן מופגן מחובותיה על פי דין, לא נוצרה בשל דאגתה למצב האקולוגיה העולמי. מקור להתנהלות חברת כאל באינטרס כלכלי צר, במסגרתו מבקשת היא לחסוך בהוצאות משמעותיות, הכרוכות בחובתה על פי דין לשלוח את דף הפירוט בעותק פיזי ללקוחותיה, אלא אם ביקשו במפורש אחרת”.
להמשך הידיעהבנקאות/פינטק/ביטוח, משפט, נגישות/הנגשה
ייצוגית נגד בנק הפועלים המספק שירות להעברה, קבלה או בקשה של כספים בין אנשים באמצעות יישומון Bit: “יישומון ביט פשוט קורס, כאשר התובע – אדם בעל מוגבלות ראייה – מנסה לעשות שימוש ביישומון באמצעות קורא מסך”
“בהתאם להוראות חוק שיוויון זכויות ותקנות נגישות השירות, יישומון ביט של הנתבעת מחוייב לעמוד בקריטריונים להצלחה הקבועים בתקן ישראלי ת”י 5568 – קווים מנחים לנגישות תכנים באינטרנט. ואולם, על אף שכבר לפני למעלה משלוש שנים וחצי קמה לנתבעת חובה לעמוד בקריטריונים להצלחה הקבועים בתקן 5568 חלק 1, וחרף העובדה שהתובע אף פנה לנתבעת בעניין זה מספר פעמים עובר להגשת התובענה, הנתבעת אינה טורחת לעשות כן ובכך גורמת לתובע ולחברי הקבוצה לתחושות של חוסר אונים ותסכול”.
להמשך הידיעהבנקאות/פינטק/ביטוח, משפט
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד בנק הפועלים בשם “כלל הלקוחות שניסו לבצע משיכות מהבנקומט ו/או היו מעוניינים לבצע משיכות מהבנקומט החל מיום 6.7.201 ועד לתיקון התקלה – וזאת ללא כל הצלחה”
“מדובר בבקשה לאישור התובענה כייצוגית שעניינה מאוד פשוט שכן בשל סיבה כלשהי בבנקומטים (כספומטים) של המשיב, לקוחות בנק הפועלים לא יכולים לבצע משיכות/הפקדות/בדיקת מצב חשבון ועוד, ונאלצים לדדות רגליים לכספומטים של בנקים אחרים על-מנת לבצע משיכות כספים ו/או נאלצים להגיע לסניפי המשיב על-מנת לקבל מידע הנחוץ להם ו/או לבצע הפקדות כספים”.
להמשך הידיעהמשפט
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) בגין רשלנות לכאורה בנושא האסון בהר מירון; היקף התביעה הקבוצתי: 50 מיליון ש”ח
“המשיבה התרשלה בביצוע לקוי של הילולת רשב”י, ביצוע כושל ורשלני עד כדי רשלנות פושעת, אשר גבה מחיר דמים כבד במותם של 45 גברים וילדים [ונפצעו 102 בני אדם], בגינו הוכרז על יום אבל לאומי”; “בשל ההטעייה הזו ובשל קיום הילולת רשב”י למרות כל הסכנות הכרוכות בכך, שילמו המבקשים וכל חברי הקבוצה מחיר קשה וכבד מנשוא. הם יישאו את צלקות אותו הלילה כל חייהם. 45 גברים וילדים מתוך באי ההילולה גם את זה לא יעשו. הם הלכו לעולמם. הם שילמו את המחיר היקר ביותר – בחייהם”; כל נורות האזהרה דלקו והנתבעת בחרה להתעלם מהן”.
להמשך הידיעהאינטרנט, משפט
עו”ד טען כי לא קיבל החלטת ביהמ”ש כיוון שלא עידכן את ה- Internet Explorer במחשבו; העליון: “ב”כ המערער לא הסביר מדוע לא החליף לאלתר את הדפדפן במשרדו (ומן המפורסמות הוא שהתקנת דפדפן מסוג כזה או אחר במחשב האישי, הינה פעולה שאינה מורכבת מבחינה מחשובית ואף אינה כרוכה, ככלל, בעלות כספית)”
המערער טען כי רק ביום 19.10.2020 עלה בידו של בא-כוחו לעיין בהחלטה, עת שב למשרדו לאחר זמן רב בעקבות הסרת מגבלות שהוטלו על הציבור עקב התפשטות נגיף הקורונה. זאת נעשה, כפי הנטען, ‘באמצעות הדפדפן החדיש’ שהותקן במחשבו של בא-כוח המערער.
להמשך הידיעהדואר/שירותי דואר, משפט
העליון דחה עתירה למתן צו על-תנאי שהוגשה ע”י המרכז האקדמי למשפט ולעסקים “המכוונת כלפי המדיניות הנוהגת, האוסרת, על הכנסת ספרים לבית הסוהר באמצעות שירותי הדואר”
המרכז האקדמי טען כי ההחלטה לאסור על הכנסת ספרים לבית-הסוהר באמצעות שירות הדואר אינה עומדת במבחני המידתיות ויש להורות על ביטולה. לעתירה צורף תצהיר של “אסיר א'”, שבו הושחרו פרטיו המזהים “מחשש להתנכלות” מצד שב”ס, ובמסגרתו תוארה הפגיעה בזכויותיו החוקתיות ובאינטרס השיקום שלו; בתגובה המקדמית מטעם המשיבים נטען, כי דין העתירה להידחות על הסף, שכן מדובר בעתירה תיאורטית, צורף לה תצהיר עלום, ולא הוּכח קיומו של אסיר קונקרטי שזכויותיו נפגעו כתוצאה מהאיסור לקבל ספרים באמצעות הדואר”.
להמשך הידיעהבריאות/רפואה, משפט
ייצוגית נגד פמי פרימיום: שני התובעים רכשו ממנה בדיקות קורונה ברישום מראש; עם שובם ארצה בנתב”ג התבצעה הבדיקה והובטחו להם תוצאות בתוך 24 שעות; בפועל לא קיבלו תוצאות כבר חמישה ימים
“כך למעשה עמדו המבקשים בפני שוקת שבורה שכן, מלבד ההפסד הכספי שנגרם להם, הרי שהמבקשים היו בחוסר ודאות לגבי מצבם בפרט כאשר ברקע ריחפה עננת הוריאנט ההודי אשר גילו כי הוא מדבק גם כאלה שהתחסנו. למעשה, כל עוד לא הייתה בידי המבקשים תוצאת הבדיקה, חששו המבקשים להסתובב מחוץ לביתם או לבוא במגע עם מכרים וקרובים על מנת לא לסכן אחרים ו/או את עצמם”.
להמשך הידיעהמשפט
עובדת בהב”ה הורשעה בשימוש לרעה וניצול הרשאות גישה שניתנו לה למערכת “נט המשפט”
בדיון שהתקיים בבית-הדין למשמעת של נציבות שירות המדינה ביום 13 ביוני 2021 “הודתה הנאשמת באישום ובעבירות המשמעת שיוחסו לה בתובענה, והרשעה על פי הודאתה”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
ביהמ”ש הורה על עיכוב הליכים בייצוגית נגד אקספון 018 וזאת בעקבות תיק חדלות פרעון נגד החברה
ב- 17.6.2021 ניתן בעניין מרתון 018 אקספון צו לעיכוב הליכים במסגרתו הורה בית-המשפט מרכז על עיכוב ההליכים המתנהלים כנגד החברה וכן על ביטול כל העיקולים אשר הוטלו כנגדה.
להמשך הידיעהמשפט
המחוזי אישר: טבולה תשלם 5 מיליון שקלים לאוצר המדינה לאחר שלא גילתה את מעורבותה בעמדה שהציגה YNET בפני רשות התחרות במסגרת בדיקת מיזוג טבולה-אאוטבריין
מ”מ הממונה על התחרות מיכל כהן אומרת כי “צדדים המגישים בקשת מיזוג חייבים להביא בפני הרשות מידע מלא נכון ועדכני ובכלל זה להביא לידיעת הרשות את דבר מעורבותם במידע שצד ג’ מסר לרשות בנוגע למיזוג. אי מסירת המידע פוגעת בהליך הבדיקה של הממונה ומשבשת את יכולתה לקבל החלטות נכונות בבקשות המובאות בפניה”.
להמשך הידיעהדואר/שירותי דואר, משפט
ייצוגית נגד הדואר בשם “כלל הלקוחות שקיבלו מהמשיבה שירותי בלדרות ו/או שירותי שליחות ו/או שירותי שחרור מוצרים שחברי הקבוצה רכשו מאתרי מכירות דרך האינטרנט, ואשר נדרשו לשלם סכומים ביתר שגבוהים מהסכומים המפורטים במחירון של המשיבה”
“חברות מסחריות מבקשות לקבל כספים שלא כדין, וללא כל זכות, תוך ניצול בורות מלאה של הצרכן הישראלי/העלמת מידע חשוב מהצרכן הישראלי/הטעייה מכוונת כלפי לקוחותיה. אדישות הצרכן הישראלי עשתה לו מוניטין טוב בפני החברות הישראליות והעולמיות, אשר רובן עומדות בתור כדי לגבות חלק מכספים אלה, ויש הקוראים להם כספי האדישות של הצרכן הישראלי אשר כספיו זולגים מכיסיו ללא כל ידיעה”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
נשיאת העליון אישרה קיום דיון נוסף בשני תיקים נפרדים הנוגעים לנושא סמרטפונים וחקירות משטרת ישראל [אחד מהם – לגבי המכשירים של יועצי ראש הממשלה לשעבר]; הדיון הנוסף יתקיים בצוותא בהקדם
כאן באתר התפרסמו בעבר ידיעות לגבי שני התיקים הללו.
להמשך הידיעהאינטרנט, משפט
ייצוגית נגד פרטנר: הפסיקה לכאורה לספק ללקוחותיה שירות סינון אתרים ‘מתקדם’, החזירה את הלקוחות ללא ידיעתם לשירות סינון בסיסי חינמי ולמרות זאת ממשיכה לחייב הלקוחות בתשלום עבור השירות ה’מתקדם’ (שהופסק חד-צדדית)
“העברת הלקוחות לשירות סינון האתרים של משרד התקשורת (והאופן שבו הוא נעשה) גרמה לתקלות במערכות של לקוחותיה, בדמות קבלת הודעות מטרידות ומלחיצות בנוגע לניסיון גניבה של הפרטים שלהם. לא רק שתוכן ההודעה הטריד את המבקשים, אלא שההודעה אף מנעה מהם להיכנס בפועל לאתר וחיבלה להם באפשרות הגלישה באינטרנט”.
להמשך הידיעהמשפט
ייצוגית נגד DBS/YES: בשל תקלה לכאורה במערכת שלה היא מחייבת ביתר לקוחות שלה בגין הזמנת ערוצים בתשלום; “על אף שהמשיבה מודעת לתקלה, היא אינה עושה דבר כדי לפתור אותה וממשיכה לחייב לקוחותיה ביתר”
“לפי הסבריהן של נציגות המשיבה, מדובר בתקלה ידועה למשיבה, אשר נגרמת כתוצאה מכך שבמועדים אלה ‘נסגרות’ החשבוניות של המשיבה, וכתוצאה מכך מתבצע החיוב השגוי של הלקוחות. כך, לגירסת נציגות המשיבה, על אף שהלקוח הזמין את הערוץ ליום אחד, המערכת של המשיבה מזהה את העיסקה כרכישה של הערוץ לחודש שלם, ומשכך מחייבת את הלקוח בתעריף החודשי של הערוץ. על אף שהמשיבה מודעת לתקלה, היא אינה פועלת לתקנה”.
להמשך הידיעהבריאות/רפואה, חומרה והיקפי, טלקום/וויירלס/מובייל, משפט
הוועדה לחלוקת כספים (שנפסקו כסעד בתובענות ייצוגיות) היקצתה 35.5 מיליון ₪ ב- 2020 למטרות שונות (בעיקר בתחומי הבריאות, הרווחה והחינוך) לרבות 1.5 מיליון ₪ עבור רכישת 30,000 סלולרים כשרים לתלמידי המגזר החרדי
“עם פרוץ משבר הקורונה בישראל עלה צורך בהקצאת כספים באופן מהיר למטרות שונות בעיקר בתחום הבריאות, הרווחה והחינוך. על מנת לעשות זאת תוקן נוהל הוועדה לניהול וחלוקת כספים שנפסקו כסעד, לתקופה זמנית. הנוהל נחתם על ידי שר המשפטים ופורסם ברשומות ביום 24 במארס 2021. על פי התיקון הוועדה הוסמכה להקצות כל סכום שתמצא לנכון ובלבד שהקצאה בודדת לגוף לא תעלה על סך של 3 מיליון ₪. תיקון זה חל בין התאריכים 24.3.2020 ל- 31.5.2020”.
להמשך הידיעה