תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד חברת רמי לוי השיווק שיקמה תקשורת בנושא פרטיות לקוחותיה

לבית-המשפט המחוזי בירושלים הוגשה (8.7.2021) תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי חוק הגנת הצרכן) נגד חברת רמי לוי שיווק השיקמה תקשורת, “חברת תקשורת המפעילה רשת סלולרית וירטואלית במתווה של MVNO; החברה היא חברה-בת של חברת רמי לוי שיווק השיקמה”.

ביום 7.9.201 ניתן לחברה ע”י משרד התקשורת רישיון כללי לרדיו וטלפון ברשת אחרת. “לצורך מתן שירותים בהתאם לתנאי הרישיון, התקשרה הנתבעת בהסכם מול חברת פלאפון תקשורת בע”מ ולפיו הנתבעת תעשה שימוש בתשתיות הפיזיות הקיימות של פלאפון”.

התובעת בתיק זה היא חני כרמלי. הקבוצה לגביה מוגשת התביעה הייצוגית היא “כל אדם שנתונים אודותיו היו מצויים במאגר המידע של המשיבה באמצעות מערכת ‘פראוד’ או בדרך אחרת, בין אם הוא לקוח המשיבה ובין אם לאו, וכתוצאה מפעולות המשיבה ניזוק באופן ממוני ו/או באופן שאינו ממוני”.

בין השאלות בהן עוסקת התביעה: האם המשיבה פגעה בפרטיות לקוחותיה והאם היא הפרה את חובותיה כמנהלת או מחזיקה של מאגר מידע.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי נאמר: “עניינה של בקשת האישור באחד המקרים החמורים ביותר אי פעם של פגיעה בפרטיות לקוחות. המשיבה עשתה שימוש מאות פעמים במאגר המידע שבו היו מצויים פרטי לקוחותיה, שלא בהסכמתם, על מנת לשלוף ממנו פלטי שיחות, איכונים ונתוני תקשורת אחרים לטובת צרכים אישיים של החברה, אשר בינם ובין שירות לצרכן או טיוב השירות – אין דבר וחצי דבר. התנהלות זו הזיקה לחברי הקבוצה באופן ממוני ושאינו ממוני”.

“כהערה מטרימה נאמר שבשליטתה של פלאפון במועדים הרלבנטיים הייתה מערכת טכנולוגית העונה לשם Fraud אשר מאפשרת גישה לנתוני תקשורת אודות שיחות טלפון של לקוחות מסויימים, הפקת פלט שיחות יוצאות ונכנסות ואיכונים, לשם מניעת הונאות.

“בעטייה של ההתקשרות מול פלאפון סופקה למשיבה, ע”י פלאפון, גישה למרחוק למערכות הפעלה שונות וביניהן, קיבלה גם גישה למערכת המעקב. במערכת המעקב נאגרים נתוני תקשורת של לקוחותיה של הנתבעת – בשל הסכמת לקוחותיה, בהסכם ההתקשרות – לעשיית שימוש בנתונים אלו לצורך מניעת הונאות – ובכפוף לסייגים לשימוש הקבועים בהסכם ההתקשרות. מערכת המעקב מאפשרת למשיבה לבצע מספר בדיקות ולקבל פירוט בדבר השיחות היוצאות והנכנסות של מנוייה, נתוני איכון של המנוי בעת ביצוע השיחות, וכן לקבל נתונים על מנויים מחברה מתחרה ששוחחו עם מי מלקוחותיה”.

בהמשך לכתב הטענות נאמר כי בפרסומים שונים בתקשורת עלה כי נגד הנתבעת ומקצת ממנהליה הוגש, בהקשר זה, כתב אישום בבית-המשפט השלום בירושלים [ת”פ 56204-06-20, מדינת ישראל נגד גוליאן ואח’]. כתב אישום זה נמחק ע”י כבוד השופטת ג’ויה סקפה-שפירא ביום 11.11.2020 בשל פגם טכני בכתב האישום. בעקבותיו, הוגש כתב אישום אחר [ת”פ 73247-11-20 מדינת ישראל נגד גוליאן ואח’].

בכתב התביעה מפורטים דברים שנאמרו בנושא זה ע”י פרקליטות מחוז ירושלים וע”י הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים.

“[…] אין צורך לציין את התחושות הקשות שנלווית להתנהלותה של הנתבעת, חברי הקבוצה חוו תחושות קשות בנוגע להתנהלות הנתבעת שלמעשה ‘בלשה’ ו’עקבה’ אחריהם. לא זו בלבד, אלא שאין וודאות לגבי כלל המקרים שבהם ננהגה הנתבעת באותו האופן”.

[הערה: כלל ההדגשות בידיעה זו מופיעות כך במקור].