עו”ד טען כי לא קיבל החלטת ביהמ”ש כיוון שלא עידכן את ה- Internet Explorer במחשבו; העליון: “ב”כ המערער לא הסביר מדוע לא החליף לאלתר את הדפדפן במשרדו (ומן המפורסמות הוא שהתקנת דפדפן מסוג כזה או אחר במחשב האישי, הינה פעולה שאינה מורכבת מבחינה מחשובית ואף אינה כרוכה, ככלל, בעלות כספית)”

כבוד הרשם רון גולדשטיין כתב בין השאר בפסק דינו [ע”א 7518/20] ב- 1.7.2021: “מזכירות בית המשפט המציאה לצדדים החלטה שיפוטית באמצעות מנגנון ‘הודעה באתר’. אחד מבעלי הדין טוען כי פעולת ההמצאה אינה תקפה, לנוכח תקלה טכנית שהקשתה עליו לעיין בהחלטה השיפוטית במערכת ‘נט המשפט’. האם יש בטענה זו כדי לשלול את תוקפה של ההמצאה? זו הסוגיה המתעוררת במקרה דנן.

“ההליך שבכותרת מופנה כנגד החלטת בית-המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (כבוד השופט י’ שקד) שלא לפסול עצמו מלדון בעניינם של הצדדים. החלטת הפסלות ניתנה ביום 29.9.2020 ובהתאם לדין שחל באותו מועד ניתן היה להגיש עליה ערעור פסלות לבית משפט זה עד ליום 25.10.2020. זאת, בהתאם לתקנה 471ג(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד – 1984, לפיה ערעור פסלות יוגש ‘תוך עשרה ימים מהיום שבו הודעה לבעל הדין החלטת השופט’ וכן בהתחשב בפגרת הסוכות שחלה בתוך התקופה להגשת הערעור. ברם, אף שהמועד להגשת ערעור הפסלות חלף, לכאורה, ביום 25.10.2020, ערעור הפסלות שבכותרת הוגש ביום 1.11.2020.

“יוער, כי בפתח הודעת הערעור התייחס המערער למועד המצאת החלטת הפסלות וטען כי זו ‘טרם התקבלה במשרד ב”כ המערער’. לנוכח הנתונים המפורטים לעיל, קבעה כב’ הנשיאה א’ חיות כי הטיפול בהליך יועבר ללשכת הרשמים לבדיקה אם הוגש במועד.

“בהחלטתי מיום 24.11.2020 ציינתי כי בדיקה במערכת ‘נט המשפט’ העלתה כי החלטת הפסלות מיום 29.9.2020 הומצאה לבא-כוח המערער ביום 30.9.2020 באמצעות מנגנון ‘הודעה באתר’, אשר משמעותו היא כי הודעה על אודות קיומה של ההחלטה נשלחה לכתובת הדואר האלקטרוני של בעל הדין באופן אשר מגבש המצאה כדין. כן ציינתי בהחלטתי הנ”ל כי במערכת ‘נט המשפט’ אף מתועדת ‘צפיה יזומה’ של ההחלטה על ידי בא-כוח המערער ביום 29.9.2020. לנוכח האמור התבקש המערער לנמק מדוע לא אורה על מחיקת הערעור מחמת האיחור שנפל, לכאורה, בהגשתו.

“בהמשך להחלטתי האמורה הגיש המערער הודעת הבהרה ולחלופין בקשה להארכת מועד (בדיעבד) להגשת ההליך. בהודעת ההבהרה טען המערער כי החלטת הפסלות לא נתקבלה בתיבת הדואר האלקטרונית של משרד בא-כוחו ‘מפאת הפסקת תמיכת מערכת ‘נט המשפט’ במערכות הפעלה Internet Explorer בטרם המועד שנקבע לכך בפרסומים’. לטענתו, מפרסומים של מערכת בתי-המשפט עלה כי ‘התמיכה במערכות Internet Explorer’ תיפסק בחודש דצמבר 2020 ואולם בפועל ‘הפסקת התמיכה החלה להתקיים לסירוגין כבר בחודש ספטמבר 2020 ובאופן שבו לא ניתן, לעיתים קרובות, להפעיל את מערכת ‘נט המשפט’ […] וכך גם החלטות והודעות ממערכת ‘נט המשפט’ אינן מתקבלות בתיבת הדואר האלקטרוני חרף ציון העובדה בדבר משלוח ההודעות וקבלתן אצל הנמענים’. כן הודגש בהודעת ההבהרה מטעם המערער כי לעיתים קרובות ‘וכפי שארע במקרה הנדון’, כאשר מגיעות הודעות לתיבת הדואר האלקטרוני ‘הרי שבניסיון לפתוח את אותן [ההודעות] מתקבל מסך ריק ובאופן שבו לא ניתן לצפות בהחלטה ו/או בהודעה שהתקבלה’.

“בנסיבות אלה טען המערער כי החלטת הפסלות מעולם לא נתקבלה בפועל במשרד בא-כוחו ואף לא נצפתה באופן יזום ביום 29.9.2020 ‘שכן הדפדפן שבו עשה ב”כ המערער שימוש באותה העת לא איפשר זאת’.

“עוד צוין בהודעה כי רק ביום 19.10.2020 עלה בידו של בא-כוח המערער לעיין בהחלטה עת שב למשרדו לאחר זמן רב בעקבות הסרת מגבלות שהוטלו על הציבור עקב התפשטות נגיף הקורונה. זאת נעשה, כפי הנטען, ‘באמצעות הדפדפן החדיש’ שהותקן במחשבו של בא-כוח המערער. בשים לב לאמור טוען המערער כי הערעור כלל לא הוגש באיחור. לחלופין וככל שעמדתו זו לא תתקבל עתר המערער להארכת מועד בדיעבד להגשת ערעור הפסלות.

בתשובה לדברים הללו נאמר ע”י המשיבה כי “[…]  אשר לטענת המערער בדבר הפסקת התמיכה של מערכת ‘נט המשפט’ ב’מערכת Internet Explorer’, טוענת המשיבה כי המערער לא הצביע על כל תיעוד המלמד כי במועד מתן ההחלטה פסקה התמיכה במערכת זו, וכי טענות המערער בדבר הקשיים הטכניים שבפניהם ניצב לצורך עיון בהחלטה הועלו באופן סתמי ולקוני ולא נתמכו בתיעוד מתאים כלשהו, לרבות אישור כלשהו לפיו הדפדפן שבו השתמש הינו אכן מסוג Internet Explorer”.

בהכרעתו קובע רשם העליון כי “לאחר שעיינתי בטענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי ההליך שבכותרת אכן הוגש באיחור”.

לדברי הרשם, “[…] בנסיבות המקרה איני סבור כי יש בטענותיו של המערער כדי לגבש טעם מיוחד המצדיק את קבלת בקשתו זו. די אם אציין בהקשר זה כי בא-כוח המערער לא הסביר מדוע לא החליף לאלתר את הדפדפן במשרדו (ומן המפורסמות הוא שהתקנת דפדפן מסוג כזה או אחר במחשב האישי, הינה פעולה שאינה מורכבת מבחינה מחשובית ואף אינה כרוכה, ככלל, בעלות כספית). אף לא ניתן הסבר מבורר מדוע לא נעשתה פנייה יזומה מצד בא-כוח המערער למזכירות בית המשפט או לבעל הדין שכנגד, לצורך קבלת ההחלטה, ואזכיר בהקשר זה כי בא-כוח המערער לא חלק על כך שה”הודעה באתר” שנשלחה על-ידי המזכירות הגיעה לכתובת הדואר האלקטרוני שלו בסמוך לאחר שנשלחה”.

בסיכום החלטתו אומר הרשם כי “לסיכום: ההליך דנן הוגש באיחור ואין הצדקה להאריך בדיעבד את המועד להגשתו. בהינתן מסקנה זו אין מנוס ממחיקת ההליך וכך אני מורה. המערער יישא בהוצאות המשיבה 1 בסך של 3,000 ש”ח.”