ייצוגית נגד כ.א.ל: לא הציעה לכאורה ללקוחותיה לעבור לקבל את דפי הפירוט ושאר ההודעות דרך אתר האינטרנט שלה אלא הודיעה להם כי מעתה ואילך לא יישלח אליהם יותר מידע פיננסי בדואר רגיל וכל המידע יימצא באתר

לבית-המשפט המחוזי מרכז-לוד הוגשה תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי חוק הבנקאות) נגד חברת כרטיסי אשראי לישראל (כ.א.ל.). זאת משום שלכאורה החברה לא הציעה ללקוחותיה לעבור לקבל את דפי הפירוט ושאר ההודעות דרך אתר האינטרנט שלה, אלא הודיעה להם כי מעתה  ואילך  לא יישלחו אליהם יותר דברי דואר, וכל המידע יימצא באתר.

“התנהלות זו מהווה הפרה של הוראות הדין והנחיות הרגולטור, עשיית עושר ולא במשפט וכן התנהלות שאינה בדרך מקובלת בקיום חוזה”.

התביעה הוגשה באמצעות עורכי הדין צחי פיסטל ועדי ערמן [משרד עורכי הדין בן ארי, פיש, סבן ושות’]. התובע בתיק זה הוא אריה נשרי (אביה של עורכת דין העובדת במשרד עו”ד הנ”ל) והוא לקוח של כאל יותר מעשר שנים.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “עניינה של תובענה זו היא בהפרת הוראות הדין על ידי המשיבה –  כ.א.ל.  כרטיסי אשראי לישראל בע”מ – אשר הודיעה לאחרונה ללקוחותיה,  כי אלא אם ינקטו פעולות לשינוי המצב – יחלו לקבל את דף הפירוט החודשי שלהם,  באתר או באפליקציה בלבד,  והמשיבה תחדל משליחת עותק מודפס בדואר.

לדברי התביעה, ‘הודעה’ זו של החברה “אינה אלא הפרת דין מפורשת, בהינתן כי המשיבה, כמו גם חברות אשראי אחרות,  מחויבות לשלוח את אותו דף פירוט חודשי באמצעות דואר ובעותק פיזי, אלא אם קיבלו אישור מפורש מהלקוח,  המאשר להן לשלוח את דף הפירוט בדרך אחרת, אלקטרונית .

“ויובהר, אין כל פסול במשלוח דף פירוט באופן אלקטרוני והדבר אף מהווה חלופה אקולוגית, אך  חברת האשראי אינה זכאית לעשות זאת באופן חד צדדי ללא קבלת הסכמה מפורשת של הלקוח.

“בשנים האחרונות מציעות חברות אשראי לקהל לקוחותיהן לקבל הודעות בערוצים דיגיטליים בלבד.  אלא שהצעה זו אינה רלוונטית לכלל הלקוחות, היות שקיימים לקוחות המעוניינים להמשיך ולקבל לקבל את ההודעות בעותק פיזי באמצעות הדואר,  מסיבות מגוונות, דוגמת ניהול מעקב איכותי אודות הוצאותיהם, קשיים טכניים אלו ואחרים, סכנת ניתוב אוטומטי כדואר זבל ועוד כיוצ”ב.

“כידוע, קיימות קבוצות אוכלוסייה  שלמות,  דוגמת האוכלוסייה המבוגרת,  אשר בשל קשיי הסתגלות לאמצעים טכנולוגיים מתקדמים ו/או אי שימוש בהם כלל,  מעקב מקוון אחר פירוט האשראי שלהן אינו רלוונטי עבורן – בדיוק מסיבה זו קבע המחוקק במפורש כי נאסר על חברות האשראי לכפות על לקוחותיהם מעבר למעקב הוצאות מקוון (opt  out  ) ועליהן לקבל את הסכמתם המפורשת של לקוחותיהם למעבר זה (opt in).

“הסיבה בגינה בחרה חברת כאל להתעלם באופן מופגן מחובותיה על פי דין, לא נוצרה  בשל דאגתה למצב האקולוגיה העולמי.  מקור להתנהלות חברת כאל באינטרס כלכלי צר,  במסגרתו מבקשת היא לחסוך בהוצאות משמעותיות,  הכרוכות בחובתה על פי דין לשלוח את דף הפירוט בעותק פיזי ללקוחותיה,  אלא אם ביקשו במפורש אחרת”.

לגבי התובע נאמר בכתב התביעה כי “מאז ומעולם קיבל המבקש את דפי החיוב שלו, כמו גם הודעות אחרות מהמשיבה,  באמצעות דואר. בהחלט ייתכן,  כי הודעות אלו התקבלו אצלו גם באמצעות האפליקציה או אתר האינטרנט של המשיבה, אך המבקש מקפיד לשמור את דפי החיוב והודעות המשיבה,  שכן יש משמעות גדולה מבחינתו לקבלת עותק פיזי מן המסמכים.

“למיטב זכרונו של המבקש,  לאורך השנים,  הוצע לו על ידי חברת כאל לנהל את המעקב אחר הוצאותיו באופן מקוון בלבד – ובכל פעם שהדבר הוצע לו הוא סרב,  בשל החשיבות הרבה שהוא רואה במעקב הפיזי אחר הוצאותיו”.

בחודש יוני 2021 הוא קיבל הודעה מהנתבעת בהקשר זה. “המבקש הופתע מאוד לקבל את המכתב מהמשיבה, במיוחד מאחר ומעולם לא נתן הסכמתו ולא אישר (ודאי שלא באופן מודע) קבלת הודעות כלשהן מהמשיבה (או מגורם בנקאי אחר( באמצעי דיגיטלי בלבד,  וביקש לבדוק אם המשיבה רשאית להציב בפניו עובדה בדבר השינוי האמור באופן קבלת דפי החיוב”.

לכתב התביעה צורפו מסמכי התכתבות עם הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל וכן עמדת היועץ המשפטי לממשלה בהקשר זה.

“[…] נזקם של חברי הקבוצה נובע מכך שנפגעה זכותם לבחור את דרך קבלת דפי החשבון.  ראוי לציין,  שסביר שמדובר בפלח אוכלוסייה  אשר, ככל הנראה,  לא בכדי טרם עבר לקבלת השירות באמצעי דיגיטלי – כפועל יוצא, הרי שככל הנראה שרבים מחברי הקבוצה כלל לא ייכנסו לפירוט דפי החיוב, וגם אם יכנסו – לא יבינו כיצד לתפעלו וכיו”ב, כך שלא יוכלו לעקוב אחר הוצאותיהם. על כן, מעבר לפגיעה באוטונומיה,  הרי שחברי הקבוצה סובלים מנזק נוסף,  דוגמת חיובם בגין ביצוע עסקאות ביתר מאחר ואינם שולטים על הוצאותיהם, שעה שאינם נחשפים לדפי החשבון החודשיים”.