ייצוגית נגד פרטנר: הפסיקה לכאורה לספק ללקוחותיה שירות סינון אתרים ‘מתקדם’, החזירה את הלקוחות ללא ידיעתם לשירות סינון בסיסי חינמי ולמרות זאת ממשיכה לחייב הלקוחות בתשלום עבור השירות ה’מתקדם’ (שהופסק חד-צדדית)

לבית-המשפט המחוזי המחוזי מרכז-לוד הוגשה ב- 16.6.2021 תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד חברת פרטנר תקשורת בשם כל לקוחותיה “שהיו ו/או עודם מנויים על שירות סינון אתרים שבוטל על-ידה, החל מהיום בו היא חדלה מלספק את שירות סינון האתרים”.

התובעים בתיק זה הם אסתר ואפריים ויינברגר (זוג חרדים אשר להם שלושה ילדים בגילאים 3.5, 7 ו- 9 שרכשו מפרטנר שירות סינון אתרים מתקדם בתשלום, “שירות חשוב מאוד” עבורם).

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי חברת פרטנר “מאפשרת ללקוחותיה לרכוש ממנה שירותי סינון אתרים, שמטרתם למנוע מילדים ובני נוער להיכנס לאתרים שמוצגים בהם תכנים שאינם מתאימים לגילם במרשתת (לרבות אתרים בעלי תכנים מיניים, אלימים וכו’).

“בהסכם עם המשיבה מובהר כי לקוחותיה רשאים לקבל שירות סינון אתרים ‘בסיסי’, המסופק ע”י משרד התקשורת, ללא עלות. לצד זאת, המשיבה מציעה ללקוחותיה לרכוש ממנה שירות סינון אתרים ‘מתקדם’, שכולל חסימה של תכנים נוספים שאינם הולמים לילדים צעירים, וזאת תמורת עלות כספית.

“ברי כי לקוחות המשיבה שרוכשים את שירות סינון האתרים המתקדם מהמשיבה (וזאת חלף קבלת שירות סינון האתרים הבסיסי שניתן ללא עלות), מעוניינים בשירות טוב ומתוחכם יותר, אשר ימנע באופן טוב ומקצועי יותר את סינון האתרים.

“כפי שיוכח, החל מחודש אפריל 2021 (וייתכן שאף זמן מה לפני כן)  חדלה המשיבה לספק את שירות הסינון המתקדם והעבירה את כל לקוחותיה לשירות הסינון הבסיסי, וזאת ללא ידיעתם, ותוך שהיא ממשיכה לחייב אותם בגין שירות שכלל לא מסופק על-ידה.

בהמשך כתב התביעה נאמר כי במהלך חודש מאי 2021 החלה להופיע הודעה “מטרידה” בכל פעם שניסו להיכנס לאתרי אינטרנט לגיטימיים ושיגרתיים.

התובעת פנתה אל חברת פרטנר בנושא זה ונציג החברה הודיע לה כי “מזה מספר חודשים המשיבה חדלה לתת את שירות סינון האתרים המתקדם והעבירה את כל לקוחותיה אל שירות סינון האתרים הבסיסי,  וכי מקבלות אצל המשיבה תלונות רבות בעניין זה.

“מהסבריהם של נציגי המשיבה למבקשת עלה כי המשיבה לא יידעה את לקוחותיה בדבר הפסקת אספקת שירות סינון האתרים המתקדם, והעברתם אל סירות סינון האתרים הבסיסי”. בבדיקה שערכה התובעת בחשבונות שקיבלה מחברת פרטנר עלה כי אף שהחברה הפסיקה לספק לה את שירות סינון האתרים המתקדם בסביבות חודש אפריל 2021 (לדברי נציגי השירות שלה) הרי שהחברה המשיכה לדרוש מהם את התשלום החודשי בגינו וזאת עד מועד ניתוקם בחודש יוני 2021.

“[…] כך, על אף שהמשיבה ידעה שלקוחותיה שמנויים לשירות סינון האתרים המתקדם הינם לקוחות שהיו מעוניינים בשירות סינון אתרים טוב ומקצועי והסכימו לשלם עבורו תשלום עודף מידי חודש, היא העבירה אותם ביוזמתה וללא ידיעתם לשירות תכנים פחות טוב. בעשותה כן, מנעה המשיבה מלקבל החלטה מושכלת בנוגע לשירות סינון האתרים אליו הם מנויים, ופגעה קשות באוטונומיה שלהם. דברים אלה נכונים ביתר שאת בענייננו, וזאת שעה שהמבקשים הם אנשים חרדים, אשר רכשו את שירות סינון האתרים בכדי למנוע צפייה בתכנים אסורים בהתאם לאמונתם”.

עוד נאמר בכתב הטענות כי “העברת הלקוחות לשירות סינון האתרים של משרד התקשורת (והאופן שבו הוא נעשה) גרמה לתקלות במערכות של לקוחותיה, בדמות קבלת הודעות מטרידות ומלחיצות בנוגע לניסיון גניבה של הפרטים שלהם. לא רק שתוכן ההודעה הטריד את המבקשים, אלא שההודעה אף מנעה מהם להיכנס בפועל לאתר וחיבלה להם באפשרות הגלישה באינטרנט”.

התביעה הוגשה באמצעות עורכי הדין אדם לוין ויונתן רפפורט.

הערת עורך Read IT Now: כתב הטענות מאזכר תביעה אחרת בנושא סינון אתרים שהוגשה באפריל 2019 אך מציינת כי מדובר במקרים שונים. על דבר התביעה האחרת פירסמתי ידיעה באתר זה כאן, עם הגשתה, ואיזכרתי אותה, חודשיים לאחר מכן כאן, בידיעה אחרת. התביעה מאפריל 2019 עודנה מתנהלת ובקרוב צפוי בה דיון נוסף.