תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד בנק הפועלים בשם “כלל הלקוחות שניסו לבצע משיכות מהבנקומט ו/או היו מעוניינים לבצע משיכות מהבנקומט החל מיום 6.7.201 ועד לתיקון התקלה – וזאת ללא כל הצלחה”

לבית-המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה ב- 8.7.2021 תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי חוק הגנת הצרכן) נגד בנק הפועלים בשם “כלל הלקוחות שניסו לבצע משיכות מהבנקומט ו/או היו מעוניינים לבצע משיכות מהבנקומט החל מיום 6.7.201 ועד לתיקון התקלה – וזאת ללא כל הצלחה”.

התובעים בתיק זה הם יפה קקון ונתיב קקון, שניהם לקוחות של בנק הפועלים ומנהלים חשבונות בבנק.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי לבנק הפועלים “יש כ- 250 סניפים בפריסה ארצית המשרתים את כלל תושבי המדינה ועוד כ- 740 כספומטים (מתוך 2,300 כספומטים בבעלות כל הבנקים בארץ.

“כבר ביום 6.7.2021 נבצר מלקוחות המשיב ובכללם המשיבים לבצע פעולות בכספומטים של המשיב. ביום 7.11.2021 פירסם המשיב הודעה לציבור כי בשל פעולות תחזוקה שוטפת נוצרה תקלה המונעת שימוש בכספומטים.

“[…] מדובר בבקשה לאישור התובענה כייצוגית שעניינה מאוד פשוט שכן בשל סיבה כלשהי בבנקומטים (כספומטים) של המשיב, לקוחות בנק הפועלים לא יכולים לבצע משיכות/הפקדות/בדיקת מצב חשבון ועוד, ונאלצים לדדות רגליים לכספומטים של בנקים אחרים על-מנת לבצע משיכות כספים ו/או נאלצים להגיע לסניפי המשיב על-מנת לקבל מידע הנחוץ להם ו/או לבצע הפקדות כספים”.

* לא כ”כ ברור פשר השימוש בביטוי “לדדות” (לצלוע) לפחות שלוש פעמים בכתב התביעה. בתצהירים כותבים התובעים כי לאחר שלא קיבלו שירות בכספומטים של בנק הפועלים, ‘נאלצו’ לפנות לכספומטים אחרים. הם, משום מה, לא כותבים כי דידו לכספומטים אחרים.

** בעמוד 5 של כתב התביעה (בסעיף 14) מופיעים הדברים הבאים באותיות מודגשות: “המבקשים מציינים כי המשיב גרם להם מהעמותה סכומים בגין עמלות רק בגל [כך במקור] שהמשיב החליט בזמנו לסווג את חשבון העמותה תחת ההגדרה של ‘לקוח גדול’.” אציין כי לא מצאתי בכל כתב התביעה אזכור של עמותה כלשהי והקשר שלה לתובעים, אלא אם כן החמצתי משהו.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד האני טנוס וע”י עו”ד יוחי גבע.