מתפרסם מאז שנת 1999
משפט
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד הוט מובייל בשל פרסום מפרטים טכניים שגויים לכאורה של מוצרים שהיא מציעה ללקוחותיה
“הנתבעת עשתה עושר שלא כדין מאחר וכבשה נתח שוק נוסף באמצעות פרסום פיקטיבי של תוספת דיסק קשיח ומכרה מחשבים ניידים במחירים גבוהים לאור התוספות המוצעות בפרסום שלה, במקום בו הלקוחות היו יכולים לקנות אותו מוצר במחיר נמוך יותר וגם מיצרן אחר”.
להמשך הידיעהחומרה והיקפי, משפט
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד APPLE
“ניתן היה לצפות כי לאחר הודאה (והודעה) זו, תחדל אפל ממכירת המקלדות התקולות ומצער תיידע את הרוכשים טרם הרכישה כי קיים סיכון לתקלות במקלדת, אלא שבאופן כמעט בלתי ייאמן, היא ממשיכה למכור את המקלות התקולות (למעשה, עד ימים אלה ממש) ולא מגלה על כך לרוכשי המחשבים – טרם הרכישה”.
להמשך הידיעהאינטרנט, טלקום/וויירלס/מובייל, משפט
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד סלקום בשם כל לקוחותיה שהחברה לכאורה גבתה מהם תשלום בגין שירותים בטרם חיברה אותם לשירותים הללו
“בהתנהלותה זו, בין היתר, סלקום מנצלת באופן חסר תום לב את העובדה כי היא לא כפופה לפיקוח או רגולציה כלשהי ועל כן, אין פלא שהיא קבעה (ועודנה קובעת) תנאים מבלבלים, בנוסח מטעה ועמום, במערכת ההסכמית אל מול המנוי שרכש שירותים אצלה, ביחס למועד שבו היא תחל בגביית התשלום על שירותיה”.
להמשך הידיעהחומרה והיקפי, טלקום/וויירלס/מובייל, משפט
“למעלה מ- 20,000 צווי חיפוש במחשבים ובטלפונים חכמים ניתנים מדי שנה. לרוב, הדבר נעשה לאחר דיון במעמד צד אחד, ובלי שתינתן לבעלי המכשירים הזדמנות נאותה לטעון באשר לנחיצות החיפוש והיקפו בטרם יבוצע”; העליון ברוב דעות: אין לאפשר לערער על החלטה לערוך חיפוש בסלולר שניתנה בדיון במעמד צד אחד בלבד
“לא בכדי הדגישה המשיבה כי מכשירי הטלפון הניידים משמשים מקור מידע מרכזי ומשמעותי בהליכי חקירה: כ- 24,000 צווי חיפוש במכשירי טלפון נייד התבקשו – וניתנו – בשנת 2019, במהלכה נפתחו סך הכול כ- 301,000 תיקי חקירה” ■ “כפי שציינה ברוב הגינותה ב”כ המשיבה בדיון שהתקיים לפנינו, אין מחלוקת כי נעשו בעבר “טעויות” על ידי רשויות החקירה אשר הובילו לשימוש מופרז בצווי חיפוש במחשבים ובמכשירי טלפון ניידים חכמים. על רקע זה, כך נטען, פועלת המשיבה מזה כ- 3 שנים להסדיר ולהטמיע נוהל שעתיד להביא לשימוש זהיר ומדוד בצווי חיפוש במחשבים ביחס לאופן הנהוג כיום”.
להמשך הידיעהמשפט, רכב חשמלי/אוטונומי
בתוך פחות משבוע: שתי ייצוגיות נגד טסלה בשל הטעייה לכאורה של לקוחותיה: סיפקה להם רכבים שונים מאלה שהוזמנו על ידם; Read IT Now היה האתר הראשון לדווח על התביעות הללו
על התביעה הראשונה פירסמתי ידיעה כאן באתר ב- 16 במאי 2021 בצהריים. ב- 18 במאי 2021 אחרי הצהריים פירסמתי עידכון לפיו הוגשה תביעה נוספת, נפרדת, אף היא לבית-המשפט המחוזי מרכז-לוד.
להמשך הידיעהמשפט, רכב חשמלי/אוטונומי
ייצוגית נגד טסלה מוטורס ישראל בשל הטעייה לכאורה של לקוחותיה: סיפקה להם רכבים שונים מאלה שהוזמנו על ידם [ידיעה מעודכנת]
עדכון (18.5.2021): הבוקר הוגשה ת”צ נוספת, נפרדת, בנושא דומה נגד חברת טסלה מוטורס ישראל ובנוסף גם נגד TESLA העולמית.
להמשך הידיעהבריאות/רפואה, משפט
Politico: פייזר וביונטק מבקשות מה- FDA אישור מלא (ולא רק אישור חירום) לחיסון נגד קורונה; העליון דחה עתירה להורות לשר הבריאות אדלשטיין לפרסם הבהרה כי האישור שהוענק לפייזר הוא רק אישור חירום
בית-המשפט העליון: “קשה לקבל טענה זו בדבר הדחיפות בהגשת העתירה טרם הותרת שהות מספקת למתן התייחסות מטעם המשיבים, זאת בשעה שהעתירה הוגשה בשיהוי ניכר לאחר שכבר מיליוני אזרחי ישראל חוסנו. סוף דבר: העתירה נדחית”.
להמשך הידיעהבריאות/רפואה, משפט
העליון דחה עתירה לצו על תנאי נגד ראש הממשלה ומס’ שרים בדרישה כי משטרת ישראל תאכוף את האיסורים וההגבלות שהוטלו מחמת התפשטות תחלואת הקורונה, על מוסדות חינוך חרדיים, באופן שוויוני
לדברי השופט סולברג, “מן העדכון שנמסר, נמצאנו למדים, כי קיימים נהלים המאפשרים החמרת ענישה כלפי מוסדות שנמצאו מפרים פעם אחר פעם את מגבלות הקורונה, עד כדי הוצאת צו סגירה, אם נמצא כי לא ניתן להסתפק בהטלת סנקציות אחרות, שפגיעתן בתלמידים ובציבור – פחותה. עוד למדנו, כי בכוונת משרד החינוך לבחון את הנתונים המצויים ברשות משטרת ישראל, להתעדכן בהם באופן עתי, ולעשות בהם שימוש במידת הצורך, במקרים של הפרות חריגות; כולל גם בנתונים שנאספו עד כה. רשמנו דברים אלו לפנינו”.
להמשך הידיעהחופש המידע, טלקום/וויירלס/מובייל, משפט
העליון דחה בחצי שנה דיון בערעור של אלי ציפורי בעקבות בקשתו לפסול את הנשיאה חיות מלדון בערעורו
בפתח פסק הדין בעתירה המינהלית כתב שופט המחוזי כי “לפניי עתירה לפי חוק חופש המידע, בגידרה מבקש העותר – עיתונאי ופרשן במקצועו – לקבל מאת המשיבים שני מכתבי תגובה לטיוטת דו”ח ביקורת, שהעביר משרד המשפטים למבקר המדינה בנושא ניגוד העניינים של המשיב 3 – ראש הממשלה – בעניין חברת בזק”. זאת לאחר שביום 27.2.2019 פנה אלי ציפורי אל הממונה על חופש המידע במשרד המשפטים בבקשה לקבל את המסמכים הללו.
להמשך הידיעהבריאות/רפואה, משפט
פנגיה די דבליו הגישה שוב עתירה מינהלית נגד משרד הבריאות ואחרים בנושא בדיקות קורונה בנתב”ג; בעבר דיווחתי באתר זה על סבב משפטי קודם בנושא זה שהגיע אף לעליון [ידיעה מעודכנת]
לאחרונה דווח במספר כלי תקשורת כי משרד הבריאות שוקל לבצע מכרז נוסף בנושא זה.
להמשך הידיעהביומטריה, משפט
המדינה לבג”ץ: בקרב האוכלוסייה הבוגרת (גיל 18 ומעלה), כ- 88% [כ- 3.3 מיליון איש] הסכימו לשמירת טביעות האצבע במאגר הביומטרי, על אף שלא חלה כל חובה חוקית לעשות כן
ביום 23.12.20 מינה שר הפנים צוות ‘בדיקת יכולת אמצעים טכנולוגיים לעמידה ביעדי החוק’, ובו נציגי הרשות לניהול המאגר הביומטרי, רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד הפנים; לפי ההערכה העדכנית, עבודת הצוות צפויה להסתיים עוד כחודש ימים.
להמשך הידיעהביומטריה, משפט
עתירה נוספת לבג”ץ נגד משרד הפנים, מערך הסייבר הלאומי ומנהל המאגר הביומטרי
“לא מיותר לציין כי הגשת עתירה לבג”ץ כרוכה בעלויות גבוהות עבור אזרח מן השורה. האילוץ לעתור לבג”ץ בעניין של קבלת מידע שאין חובה למסרו הופך לחסם משמעותי בדרך למימוש הזכות החוקתית לקבל מידע מידי הרשות”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
המדינה מבקשת לדחות עתירה נגד ייצוא של טכנולוגיה לבנגלה-דש בידי חברת Cellebrite הישראלית
“מדיניות הייצוא הביטחוני ממדינת ישראל, ובכלל זה בענייני אמצעי הצפנה, לכל מדינה אחרת, נתונה לבחינה מתמדת והערכות מצב עיתיות המתבצעות על-ידי הדרגים הבכירים במשרד הביטחון, בתיאום עם גורמים רלוונטיים נוספים”.
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר, משפט
הוצע הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד חח”י בנושא אבטחת מידע של הצרכנים
השופט מציין כי לדברי כתב התביעה, ב- 12 במארס 2019 פורסמה בעיתון “הארץ” ידיעה בנושא מחדל זה אולם חברת החשמל “לא פעלה לתיקון המחדל ואיפשרה את המשך קיומה של פירצת האבטחה” ■ ידיעה על הגשת התביעה פורסמה באתר זה ב- 30 באפריל 2020; יצויין כי Read IT Now היה האתר הראשון לדווח על הגשת התביעה.
להמשך הידיעהמשפט
עת”מ של יו”ר הרשות לניירות ערך נגד בעל השליטה בחברת הנדל”ן האמריקאית אול-יר (הנסחרת בבורסה בת”א)
“המשיב ידע ויודע כי מידע מהותי חסר בציבור וכי נדרשת התייחסותו. לפיכך היה עליו לדעת שבמניעת הגילוי ואי פרסום הדו”חות, יש כדי להטעות משקיע סביר. מכאן, שבמניעת גילוי אודות מצבה של החברה, לגורמים העוסקים בעריכת הדו”חות והביקורת עליהם, נהג המשיב ברשלנות חמורה”.
להמשך הידיעהביומטריה, משפט
בהמלצת ביהמ”ש, נמחקה עתירה מינהלית של האגודה לזכויות האזרח נגד מ”י בנושא שימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים; נקבע כי תישמר לעותרת “הזכות לנקוט בכל הליך בנושא בעתיד”
בדיון שהתקיים ב- 25.4.2021, היה גם חלק שנערך בדלתיים סגורות במעמד צד אחד בלבד.
להמשך הידיעהאינטרנט, משפט
ביהמ”ש דחה עתירה מינהלית של חברת טריפל סי על עיצום כספי שהטיל עליה משרד התקשורת; נקבע כי אין עילה להתערבות ביהמ”ש [ידיעה מעודכנת]
בסיום החלטתה קובעת השופטת כי “לאחר עיון בכלל השיקולים שלקח המשיב [משרד התקשורת] בחשבון, הגעתי למסקנה כי סכום העיצום הכספי שנקבע הוא במתחם הסבירות ואין טעם המצדיק התערבות בגובה העיצום. לאור האמור לעיל, דין העתירה להידחות, לפנים משורת הדין, לא אחייב בהוצאות”.
להמשך הידיעהבנקאות/פינטק/ביטוח, משפט
חב’ התוכנה סייברלוג’יק: ייצוגית נגד בנק הפועלים והבינ”ל בשל “עמלת שורה”
התביעה יוצאת נגד “העמלה הידועה ביותר לשמצה בעולם הבנקאי – עמלת השורה (עמלת רישום הפעולה)” ו”עמלה שערורייתית אשר אין ולא היה לה אח ורע ולו באחת מהמדינות המפותחות האחרות בעולם”; מאז חודש ינואר 2020 ועד עתה הגישה חברת התוכנה סייברלוג’יק 12 תביעות ובקשות לאשרן כתובענות ייצוגיות, בנושאים שונים, נגד תאגידים בנקאיים שונים בארץ. התביעות הוגשו באמצעות עורכי דין שונים.
להמשך הידיעהמשפט
לאחר החלטה בעליון, המחוזי אישר לטבולה.קום ול- וואלה תקשורת להגיש כתבי תביעה והגנה (בהתאמה) מתוקנים ודחה מועד הדיון בארבעה חודשים
מה שלא פורסם עד היום לגבי תיק זה הוא שהעיתון “ישראל היום” הגיש בקשה לעיון במסמכי התיק. בספטמבר 2020 דווח כי מתנהלת תביעה של חברת טאבולה נגד העיתון.
להמשך הידיעהאינטרנט, משפט
ייצוגית: “סלקום מחקה מרישיונה את התיקון שביצע המאסדר [משרד התקשורת], החזירה את הגלגל לאחור, ויצרה לעצמה ברירת מחדל חדשה”; “אין מחלוקת כי הלקוחות לא ביקשו בעצמם את ההסדר”; “התנהלות זו הינה אחת ההפרות הבוטות ביותר של הפרת רישיון” [מצד מפעיל]
“אין זה סוד כי במשך שנים ארוכות ישראלים שחזרו מחו”ל הופתעו לגלות חיובי עתק בחשבון הסלולר שנשלח אליהם לאחר שהותם בחו”ל, אשר נבעו מהעובדה, כי בעת שהותם בחו”ל מכשירם גלש ברשת סלולרית מקומית – שלא מתוך בחירתם – תוך שכל מגה גלישה חוייב בעשרות ואף מאות שקלים”; “ואכן, התנהלות זו הינה אחת ההפרות הבוטות ביותר של הפרת רישיון. מדובר במהלך מכוון של סלקום שנועד להתגבר על חומת ההגנה הבצורה שהקים המאסדר לטובת לקוחות חברות הסלולר. המאסדר קבע כלל ברור וחד משמעי […] משכך, ‘יוזמתה’ של סלקום […] היא אומנם יצירתית אך היא גם לא חוקית כלל וכלל”.
להמשך הידיעה