המדינה לבג”ץ: בקרב האוכלוסייה הבוגרת (גיל 18 ומעלה), כ- 88% [כ- 3.3 מיליון איש] הסכימו לשמירת טביעות האצבע במאגר הביומטרי, על אף שלא חלה כל חובה חוקית לעשות כן

בתשובה שהגישה השבוע המדינה לבג”ץ נאמר בין היתר כי נכון ל- 25.4.2021, בקרב האוכלוסייה הבוגרת (גיל 18 ומעלה), כ- 88% [או, כ- 3.3 מיליון איש] הסכימו לשמירת טביעות האצבע במאגר הביומטרי. זאת, על אף שלא חלה כל חובה חוקית לעשות כן.

הדברים מופיעים במסגרת “הודעת עדכון קצרה לקראת דיון מטעם משיבי הממשלה” מ- 3 במאי 2021 עליה חתום עו”ד אודי איתן סגן בכיר במחלקת הבג”צים בפרקליטות המדינה.

בבית-המשפט העליון נערך השבוע דיון המשך בשלוש עתירות נפרדות שהוגשו במהלך השנים 2017-2018. העתירות הן נגד גורמים שונים ובהם כנסת ישראל, ממשלת ישראל, שר הפנים, הרשות לניהול המאגר הביומטרי, רשות האוכלוסין וההגירה, הממונה על היישומים הביומטריים במשרד ראש הממשלה.

מטעם הממשלה חוזרת ההודעה על העמדה לפיה יש לדחות את העתירות ולחייב את העותרים בתשלום הוצאות. באשר להוראת השעה לרלבנטית לדיון זה נאמר בהודעה הממשלתית כי “יצוין כי נכון לעת הזו,  המועד לפקיעת הוראת השעה הוא ביום 1 ביוני 2022 (ככל שלא יוחלט על קיצורה או הארכתה, בהתאם להוראות החוק)”.

צוות הבדיקה שמונה ע”י שר הפנים

עפ”י הודעת העדכון, “ביום  23.12.20 מינה שר הפנים צוות ‘בדיקת יכולת אמצעים טכנולוגיים לעמידה ביעדי החוק’,  ובו נציגי הרשות לניהול המאגר הביומטרי, רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד הפנים.

“בין היתר, השר הורה לצוות לבחון את האמצעים הטכנולוגיים הביומטריים הקיימים כדי לוודא כי אלה יוכלו לספק מענה נאות מבחינת יכולתם למנוע התחזות והרכשה כפולה על בסיס מאגר פנים בלבד, תוך קיום מטרות החוק ותכליותיו;  למפות איומים אפשריים לפרויקט התיעוד הלאומי החכם ולהמליץ על דרכי התמודדות עימם; ולהמליץ על תכנית היערכות והתארגנות בהיבט הרכש.

“לעניין זה יצוין כי במסגרת עבודתו,  הצוות נפגש עם גורמים מקצועיים שונים רבים, uבתוכם הממונה על היישומים הביומטריים,  גורמים מהרשות לניהול המערך הביומטרי, רשות האוכלוסין וההגירה,  משרד הפנים,  הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, מערך הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה ועוד.

“לפי ההערכה העדכנית,  עבודת הצוות צפויה להסתיים עוד כחודש ימים“.

[הערה: ההדגשות – במקור].