עת”מ של יו”ר הרשות לניירות ערך נגד בעל השליטה בחברת הנדל”ן האמריקאית אול-יר (הנסחרת בבורסה בת”א)

ביום חמישי,6.5.2021, בשעה 14.10, פירסמתי את המבזק הבא כאן באתר: הוגשה (6.5.2021) עתירה מינהלית של ענת גואטה יו”ר הרשות לניירות ערך נגד יואל גולדמן [בעל השליטה בחברת הנדל”ן האמריקאית אול-יר]; בראשית מארס דווח במספר כלי תקשורת כי רשות ני”ע פתחה בחקירה נגד חברת אול-יר בחשד לביצוע עבירות על חוק ניירות ערך; טרם פורסם הנוסח המלא של העת”מ שיידון בפני המחלקה הכלכלית של ביהמ”ש המחוזי בתל אביב.

עפ”י הנוסח שהגיע בינתיים ל- Read IT Now, מדובר בעתירה מינהלית על החלטת וועדת האכיפה המינהלית של רשות ניירות ערך, לפי סעיף 52סא לחוק ניירות ערך, התשכ”ח – 1968. העתירה היא כנגד החלטת כבוד מותב האכיפה המינהלית של רשות ניירות ערך בתיק מינהלי 8/20, יו”ר רשות ניירות ערך נגד יואל גולדמן, מיום 26.4.2021.

“העתירה מוגשת ביחס להחלטת המותב (ברוב דעות) לדחות את בקשת רשות ניירות ערך להפעיל את התנאי שהושת בהחלטתו בתיק 8/20 לאשר הסדר אכיפה בין הצדדים לעתירה זו, שכלל אמצעי אכיפה של עיצום כספי וכן מניעת כהונת נושא מישרה על תאני. בקשת הרשות הוגשה למותג בתיק זה, עקב ביצועה של הפרה חדשה ע”י המשיב הכלולה בתנאי שבהסדר וזאת תוך תקופת התנאי”.

“עניינה של עתירה זו בעניין עקרוני משפטי הנסב על מהותו של הליך הפעלת אמצעי אכיפה שהוטל על תנאי, במהלכו של הליך מינהלי לפי פרק ח4 לחוק ניירות ערך, ועל אופן הערכת הראיות לצורך הפעלתו”.

“לעמדת הרשות, אף שהמותב קבע, ובצדק, כי ניתן לבקש הפעלת תנאי מינהלי שלא במסגרת הגשת הליך מינהלי חדש לפי סעיף 52מה לחוק ניירות ערך, טעה המותב במסקנתו המשפטית לגבי אופן הערכת הראיות הנדרשות לצורך הפעלת התנאי בהליך מסוג זה ובהתאם דחה את בקשת הרשות להפעלת התנאי המינהלי בענייננו”.

“יצויין כי על בסיס השיקולים המפורטים בעתירה, סברה הרשות שיש להגיש את העתירה וזאת, בין היתר, על-מנת שהליך הפעלת התנאי המינהלי לא יהווה ‘אות מת’ וניתן יהיה לעשות בו שימוש מהיר במקרים המתאימים וזאת לטובת ציבור המשקיעים”.

“לעמדת הרשות, קביעות הוועדה באשר לאופן הערכת הראיות הנדרש במסגרת בחינת הפעלת תנאי מינהלי, מטילה ספק בתוחלת של הפעלת התנאי המינהלי כהליך מהיר במקרים בהם יש מקום לכך”.

לדברי כתב העתירה, “חברת אול-יר הולדינגס לימיטד הוקמה והתאגדה ביום 17 בספטמבר 2014 כחברה פרטית מוגבלת במניות בהתאם להוראות ה- BVI Business Companies Act, 2004.

“ביום 29 בנובמבר 2015 פירסמה החברה תשקיף מדף. החל ממועד התשקיף ועד למועד זה, החברה הנפיקה לציבור ארבע סדרות אגרות חוב סחירות בשווי של מעל ל- 2 מיליארד ₪.

“החל מיום 7 בדצמבר 2014, המועד בו הועברו הזכויות בנכסים שהועברו לחברה בהתאם לתשקיף, פועלת החברה בתחום הנדל”ן המניב למגורים, בעיקר ברובע ברוקלין בעיר ניו יורק.

“המשיב הוא בעל השליטה בחברה, המחזיק ב- 100% מהון המניות שלה, המכהן גם כיו”ר דירקטוריון ונשיא החברה”.

בהמשך כתב העתירה נאמר כי “דיווחי החברה החל מסוף נובמבר 2020 ובפרט מכתבי ההתפטרות של הדירקטורים שצורפו לדיווח על התפטרותם מיום 3.1.2021, העלו על פניהם חשש להתנהלות לקוייה של החברה, ובפרט המשיב, אשר עלולה לעלות לכדי חשדות להפרות לכאורה על חוק ניירות ערך שבוצעו בחברה  ודרשו בדיקה. יחד עם זאת, לעמדת הרשות, מהעובדות בדיווחים אלו, עלה כבר באותו מועד, כי בוצעה ע”י המשיב והחברה הפרת אי הגשת דו”חות כספיים במועד בניגוד לתקנה 39 לתקנות ניירות ערך (דו”חות תקופתיים ומיידיים), התשל”ה – 1970.

“לאור זאת הגישה הרשות ביום 6 בינואר 2021 בקשה דחופה להפעלת אמצעי האכיפה על תנאי במסגרתה ביקשה ממותב הוועדה הנכבד להפעיל סמכותו […] לקבוע כי המשיב ביצע הפרה […] בתוך תקופת התנאי ולהפעיל את אמצעי האכיפה על תנאי שהוטלו עליו במסגרת הסדר אכיפה מינהלי בתיק מינהלי 8/20”.

עוד נאמר בכתב העתירה כי “ביום 29 בנובמבר 2020 דיווחה החברה על החלטת הדירקטוריון לעצור זמנית את התשלומים למחזיקי אגרות החוב […] כמו כן, החברה דיווחה כי לאור הנסיבות המתוארות בדיווח, קיימת אי וודאות גדולה לגבי יכולת החברה ורואי החשבון המבקרים של החברה להשלים את עבודת העריכה והסקירה של הדו”חות הכספיים ליום 30 בספטמבר 2020. לפיכך, החברה לא תוכל לפרסמם עד ליום 30 בנובמבר 2020”.

“הנסיבות שתוארו בדו”ח נגעו לחשש שהחברה לא תצליח להביא להשלמת מהלכים שונים שקידמה החברה והושפעו ממשבר הקורונה, באופן שיבטיח עמידתה באמות המידה הפיננסיות”.

ביום 20.12.2020 פירסמה החברה דו”ח מיידי בו נכללו עידכונים לגבי השתלשלות עיקרי האירועים וההתפתחויות מהדו”חות הקודמים. שמונה ימים לאחר מכן הודיעה הבורסה לניירות ערך בתל אביב כי “בהתאם לתקנון הבורסה, חברה שלא פירסמה דו”חותיה הכספיים במועד, יושעה המסחר בניירות הערך שלה, אם חלף חודש מהמועד בו היה עליה לפרסם את הדו”חות ואלה לא פורסמו וכי לאור האמור, המסחר באגרות החוב של החברה יושעה ביום 3.1.2021 אם לא תפרסם דו”חותיה עד למועד זה”.

ביום האחרון של שנת 2020 דיווחה החברה כי לא הצליחה להשלים מלאכת עריכת דו”חותיה הכספיים לרבע השלישי של שנת 2020.

ב- 3 בינואר 2021 לפנות בוקר דיווחה החברה על התפטרות שלושה דירקטורים חיצוניים ודירקטורית בלתי תלוייה “הכרוכה בנסיבות שיש להביאן לידיעת המחזיקים בניירות ערך של החברה. לדיווחים צורף מכתב ההתפתרות של הדירקטורים ובו האשמות כבדות כלפי תפקוד המשיב, בין היתר, מעורבותו בעיכוב בפרסום הדו”חות הכספיים של החברה”.

באותו היום, בשל אי פרסום הדו”חות הכספיים, הושעה המסחר באגרות החוב של החברה. “נכון למועד הגשת עתירה זו, טרם פורסמו הדו”חות הכספיים ליום 30 בספטמבר 2020. המשיב, כיו”ר הדירקטוריון ונשיא החברה, הינו הגורם האחראי על הדיווח בחברה, ובפרט חתום על דיווחי החברה הנ”ל בהם דווח על עיכוב בהגשת הדו”חות הכספיים”.

הרשות אומרת בעתירתה כי “[…] מהעובדות לעיל, המתבססות על דיווחי החברה לציבור בחתימת המשיב ומכתב התפטרות  הדירקטורים, עולה כי המשיב והחברה לא השלימו עריכת הדו”חות הכספיים ולא הגישו אותם במועד, כאשר היו מודעים לסיכון הממשי ולנזק הפוטנציאלי של השעיית המסחר באגרות החוב של החברה בשל העיכוב בהגשת הדו”חות”.

“[…] אם כן, המשיב ידע ויודע כי מידע מהותי חסר בציבור וכי נדרשת התייחסותו. לפיכך היה עליו לדעת שבמניעת הגילוי ואי פרסום הדו”חות, יש כדי להטעות משקיע סביר”.

“מכאן, שבמניעת גילוי אודות מצבה של החברה, לגורמים העוסקים בעריכת הדו”חות והביקורת עליהם, נהג המשיב ברשלנות חמורה. חומרת רשלנותו של המשיב מקבלת מישנה תוקף ומתעצמת נוכח העובדה שהפרה זו של אי דיווח מתבצעת זמן קצר לאחר שהמשיב הודה בהפרה מאותו סוג (אם כי בנסיבות אחרות) במסגרת הסדר אכיפה בו הוטלו עליו סנקציות משמעותיות”.

כתב העתירה מפרט את השתלשלות הדברים מאז ומציין כי “ביום  26.4.2021 נתן המותב את החלטתו בדעת רוב מפי חברות הוועדה ד”ר מורן אופיר וכן עו”ד טל אבן זהב לדחות את בקשת הפעלת התנאי מאחר שהרשות לא הציגה לטעמן ראיות מספיקות להוכחת רכיב הרשלנות החמורה בהפרה הנטענת של אי הגשת הדו”ח במועד, ואילו כבוד השופטת בדימוס ד”ר בילהה כהנא בדעת מיעוט קיבלה את בקשת הרשות להפעלת התנאי וסברה כי די בראיות שהוצגו ע”י הרשות”. כתב העתירה מפרט את הטעויות, לדעת הרשות, בהחלט הרוב.

העתירה המינהלית הוגשה באמצעות עו”ד ליאב וינבאום מפרקליטות מחוז ת”א (אזרחי) ועו”ד ורד סלומון ממחלקת האכיפה המינהלית ברשות לניירות ערך.

* הידיעה עודכנה ביום שישי בשעה 13:50.

** טרם נקבע מועד לדיון בעתירה המינהלית; טרם הוגש כתב הגנה; כל ההדגשות בידיעה מופיעות כך במקור.

*** תודה לכל מי שסייעו בפרסום הידיעה.