ייצוגית: “סלקום מחקה מרישיונה את התיקון שביצע המאסדר [משרד התקשורת], החזירה את הגלגל לאחור, ויצרה לעצמה ברירת מחדל חדשה”; “אין מחלוקת כי הלקוחות לא ביקשו בעצמם את ההסדר”; “התנהלות זו הינה אחת ההפרות הבוטות ביותר של הפרת רישיון” [מצד מפעיל]

לבית-המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי החוק להגנת הצרכן) נגד סלקום ישראל בע”מ. לטענת התובע, “התעלול הפסול כבר ברור לקורא – סלקום צירפה לקוחותיה להסדר זה, על מנת שתוכל לטעון, כי ללקוחות ‘יש הסדר’ לגלישה בחו”ל וכך תפתח עבורם את הגלישה בחו”ל, הגם שלא ביקשו זאת. באופן זה, סלקום לא תידרש להמתין לטופס מעודכן ובו היא מתבקשת לפתוח את מכשיר הלקוח לגלישה והיא אף לא תידרש להמתין כי הלקוח ירכוש באופן מודע ויזום הסדר גלישה בחו”ל. למעשה, סלקום פשוט מחקה מרישיונה את התיקון שביצע המאסדר, החזירה את הגלגל לאחור, ויצרה לעצמה ברירת מחדל חדשה במסגרתה לכל לקוח כבר יש ‘הסדר’ לגלישה בחו”ל, ולכן היא יכולה להמשיך ולחייבם בגין גלישה שיבצעו, הגם שאין מחלוקת כי הלקוחות לא ביקשו בעצמם את ההסדר”.

התובע בתיק זה הוא רון מיכאל בר לב, לקוח של חברת סלקום ושעילת התביעה היא בגין חיובו על גלישה בסלולר בעת נסיעתו לארה”ב ב- 2019.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “אין זה סוד כי במשך שנים ארוכות ישראלים שחזרו מחו”ל הופתעו לגלות חיובי עתק בחשבון הסלולר שנשלח אליהם לאחר שהותם בחו”ל, אשר נבעו מהעובדה, כי בעת שהותם בחו”ל מכשירם גלש ברשת סלולרית מקומית – שלא מתוך בחירתם – תוך שכל מגה גלישה חוייב בעשרות ואף מאות שקלים”.

“גלישה לא רצונית זו נבעה ממגוון סיבות – לקוחות שלא מודעים לעובדה כי מכשירם עשוי לגלוש ברשת הסלולרית גם ללא ביצוע כל פעולה יזומה מצידם, וזאת לצורך הורדת הודעות דוא”ל שנשלחו אליהם, סנכרון לשרתים שונים או עדכונים אוטומטיים לאפליקציות; לצד זאת, לקוחות רבים לא היו מודעים לכך שהם אינם חסומים לגלישה, ולכן, בעוד שבגלישה יזומה ומודעת הם הקפידו להתחבר רק לרשתות אלחוטיות בחינם, לא ידעו כי עם התנתקות מכשירם מרשתות אלו, המכשיר החל לצרוך נתונים מהרשת הסלולרית; לעיתים, ילד ביצע שימוש במכשיר וגלש ללא ידיעת הוריו; ועוד סיבות מגוונות”.

“כשל זה, שהתבטא בחיובים לא רצויים, לעיתים בסכומים של מאות ואלפי שקלים, זכה לטיפול חריף מצד המאסדר [משרד התקשורת]. לאחר שימוע שנערך בשנת 2013, קבע המאסדר ברירת מחדל פטרנליסטית ומגוננת במיוחד ברישיונה של סלקום, ולפיה הגלישה בחו”ל תהא חסומה מראש לכל לקוח שלא רכש מרצונות וביוזמתו הסדר הכולל גלישה בחו”ל או ביקש מפורשות, כי המנוי שעל שמו יהא פתוח לגלישה בחו”ל.”

“לא זו אף זו; המאסדר הוסיף וקבע כי סלקום לא תוכל לספק שירותי גלישה ללקוחות שבעבר ביקשו כי המנויים על שמם יהיו פתוחים לגלישה, אלא אם כן לקוחות אלו יגישו בקשה חדשה ועדכנית לפתיחת המנוי על שמם לגלישה בחו”ל, או ירכשו חבילות גלישה”.

“בזאת לא תמו צרותיה של סלקום שכן בשנת 2017 החריף המאסדר את ברירת המחדל וקבע כי לקוחות פרטיים תמיד יהיו חסומים לגלישה בחו”ל, וזאת, אלא אם כן פנו לסלקום ורכשו במודע ובמתכוון, בהחלטה רצונית, הסדר הכולל גלישה בחו”ל. קרי – אין גלישה בחו”ל בלי הסדר מראש“.

לדברי כתב התביעה, “שנית 2013 לא הייתה שנה טובה עבור סלקום. ‘חגיגת החשבונות’ של תחילת שנות ה- 2000, במסגרתה לקוחות שילמו מאות שקלים מידי חודש – עברו מזמן, וברירת המחדל שקבע המאסדר עמדה לגדוע מקור פרנסה אדיר עבור סלקום, אשר ראתה איך מיליוני ₪ שגבתה בגין גלישה בחו”ל – מתאיינים”.

“סלקום לא אמרה נואש, חלף ויתור על כספים ומתן שירותי גלישה רק למי שביקש מפורשות לעשות בהם שימוש, החליטה לייצר ‘מסלול עוקף אסדרה’, לו קראה ‘הסדר סלקום חו”ל’ – הסדר אליו צורפו לקוחותיה באופן אוטומטי, כברירת מחדל, מבלי שביקשו להצטרף אליו ולפעמים גם בלי שידעו עליו“.

לדברי התובע, “[…] התעלול הפסול כבר ברור לקורא – סלקום צירפה לקוחותיה להסדר זה, על מנת שתוכל לטעון, כי ללקוחות ‘יש הסדר’ לגלישה בחו”ל וכך תפתח עבורם את הגלישה בחו”ל, הגם שלא ביקשו זאת. באופן זה, סלקום לא  תידרש להמתין לטופס מעודכן ובו היא מתבקשת לפתוח את מכשיר הלקוח לגלישה והיא אף לא תידרש להמתין כי הלקוח ירכוש באופן מודע ויזום הסדר גלישה בחו”ל.”

“למעשה, סלקום פשוט מחקה מרישיונה את התיקון שביצע המאסדר, החזירה את הגלגל לאחור, ויצרה לעצמה ברירת מחדל חדשה במסגרתה לכל לקוח כבר יש ‘הסדר’ לגלישה בחו”ל, ולכן היא יכולה להמשיך ולחייבם בגין גלישה שיבצעו, הגם שאין מחלוקת כי הלקוחות לא ביקשו בעצמם את ההסדר”.

לדברי התובעים, “[…] המאסדר – משרד התקשורת – “התערב לטובת הצרכן – לא פעם אחת, אלא פעמיים – בשאלת הגלישה בחו”ל”.

בהקשר זה נאמר בכתב הטענות כי “[…] ואכן, התנהלות זו הינה אחת ההפרות הבוטות ביותר של הפרת רישיון בה נתקלו הח”מ [באי הכוח של התובעים]. מדובר במהלך מכוון של סלקום שנועד להתגבר על חומת ההגנה הבצורה שהקים המאסדר לטובת לקוחות חברות הסלולר. המאסדר קבע כלל ברור וחד משמעי – על סלקום לספק שירותי גלישה רק ללקוח שביקש, מפורשות, ובאופן ייזום ועצמאי, לגלוש בחו”ל משכך, ‘יוזמתה’ של סלקום לצייד כל לקוח ב’הסדר שלקום חו”ל’ היא אומנם יצירתית אך היא גם לא חוקית כלל וכלל”.

עוד נטען בכתב התביעה כי “[…] בסיום הקריאה, לקורא לא תהיה ברירה אלא להגיע למסקנה אחת – לקוחותיה של סלקום חוייבו, לאורך שנים, בגין גלישה שלא ביקשו לבצע בעת שהותם בחו”ל, וזאת כחלק מניסיון מכוון ופסול של סלקום להמשיך ולהפיק כספים מגלישה זו, בניגוד לרצות המאסדר, בניגוד להוראות רישיונה, ותוך הפרת חובותיה הבסיסיות כלפי ציבור לקוחותיה”.

התביעה הוגשה באמצעות עורכי הדין אדם לוין, ניצן רובינשטיין ואבישי פלדמן.

[הערה: כל ההדגשות המופיעות בידיעה זו מופיעות כך בטקסט המקורי].