חב’ התוכנה סייברלוג’יק: ייצוגית נגד בנק הפועלים והבינ”ל בשל “עמלת שורה”

לפי מעקב באמצעות מערכת “נט המשפט” של הנהלת בתי-המשפט, מאז חודש ינואר 2020 ועד עתה הגישה חברת התוכנה סייברלוג’יק 12 תביעות ובקשות לאשרן כתובענות ייצוגיות, בנושאים שונים, נגד תאגידים בנקאיים שונים בארץ. התביעות הוגשו באמצעות עורכי דין שונים.

= = = = = = = = = = = = =

התביעה האחרונה, עד כה, הוגשה לבית-המשפט המחוזי בתל אביב החודש (אפריל 2021) נגד בנק הפועלים והבנק הבינלאומי הראשון לישראל.

התביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין פינחס מיכאל אור וגיא רשף, יוצאת נגד “העמלה הידועה ביותר לשמצה בעולם הבנקאי – עמלת השורה (עמלת רישום הפעולה)” ו”עמלה שערורייתית אשר אין ולא היה לה אח ורע ולו באחת מהמדינות המפותחות האחרות בעולם”.

לטענת התובעת עמלה זו בוטלה עוד בשנת 2008, כחלק מרפורמה כוללת בעמלות הבנקאיות, ונאסר על התאגידים הבנקאיים לגבותה. למרות זאת, לדברי התביעה, למרות שהמאסדר (הרגולטור) הורה מפורשות על ביטולה, הבנקים ממשיכים לגבות אותה מלקוחותיהם העסקיים, בניגוד לדין.

עו”ד פינחס מיכאל אור מדגיש כי “הדבר חמור במיוחד בשים לב לכך שכנגד עמלת השורה שגובים התאגידים הבנקאיים לא ניתן כל שירות ללקוחות כך שמדובר בעמלה מופרכת ומומצאת שאין לה אח ורע באף מדינה אחרת בעולם”.

בתביעה נאמר עוד כי “אף אם נניח שהמבקשת שוגה בטיעונה דלעיל ועמלת השורה לא בוטלה כחלק ממהפכת העמלות – עדיין אין בכך כדי להכשיר את גבייתה בענייננו,  מהטעם שעמלת השורה נגבית מצד המשיבים מבלי שניתן כנגדה שירות ללקוחותיהם”. ממילא, נטען בתביעה, כיוון שהעמלה נגבית בנוסף ומעבר לעמלה ה”רגילה” שמשלמים הלקוחות על כל פעולה שהם מבצעים, הרי שמדובר בגביית עמלה בכפל – ולו מטעם זה לבדו אסור לתאגידים הבנקאיים לגבותה.

“כנגד עמלות השורה אותן גובים המשיבים לא ניתן כל שירות ללקוחות. כמו שתאגידים בנקאיים

אינם יכולים לגבות מלקוחותיהם ‘עמלת שימון כסא לפקיד’ או ‘עמלת הדלקת מזגן ביום קיץ חם’, כך גם הם אינם רשאים לגבות ‘עמלת שורה’ אשר לא ניתן כל שירות בנקאי ללקוח תמורתה – ודאי לא שירות שאותו הלקוח ביקש לקבל”.

לתביעה זו צורף תצהירו של שראל מוקה מנכ”ל חברת סייברלוגי’ק.

* שתים-עשרה התביעות של חברת סייברלוגי’ק מאז תחילת ינואר 2020 ועד עתה היו נגד:

ינואר 2020 – בנק דיסקונט, בנק מזרחי-טפחות, בנק לאומי;

אפריל 2020 – בנק דיסקונט, בנק מזרחי-טפחות, בנק לאומי;

אפריל 2020 – בנק לאומי, בנק מזרחי-טפחות, בנק דיסקונט ובנק הפועלים;

מאי 2020 – בנק הפועלים [התיק נסגר בעקבות הסתלקות התובעת מהתביעה];

דצמבר 2020 – בנק דיסקונט;

דצמבר 2020 – בנק לאומי, בנק מזרחי-טפחות, בנק דיסקונט ובנק הפועלים;

דצמבר 2020 – בנק דיסקונט;

מארס 2021 – בנק דיסקונט, בנק מזרחי-טפחות ובנק לאומי;

מארס 2021 – בנק הבינלאומי הראשון לישראל ובנק מזרחי-טפחות;

מארס 2021 – בנק דיסקונט;

אפריל 2021 – בנק מזרחי-טפחות ובנק דיסקונט;

אפריל 2021 – בנק הפועלים והבנק הבינלאומי הראשון לישראל [כנאמר בידיעה זו].

יצויין כי במרבית המקרים, חברת סייברלוג’יק היא התובע הראשי ובמקצת מהם היא גם התובע היחיד. במקרה אחד, החברה היא דווקא תובע מס’ 2.