מתפרסם מאז שנת 1999
בנקאות/פינטק/ביטוח, משפט
ייצוגית נגד בנק לאומי [הבעלים של הבנק הדיגיטלי PEPPER]: “הבנק מבקש לנצל לקונה בחוק (לשיטתו) בטענה כי האיסור על שליחת תוכן שיווקי ללא הסכמת הנמען אינו חל על התראות הנשלחות לנייד מאחר ודוא”ל אינו מסרון (SMS)”
“על אף סירובו של התובע לקבלת תוכן שיווקי מכל סוג שהוא, קל וחומר שללא הסכמתו המפורשת, בנק פפר שולח, במסגרת שירות ההתראות, גם התראות הכוללות תוכן שיווקי מובהק ובאיצטלה של התראה מהותית הקשורה לפעילות בחשבון. מאחר וההתראות בעלות התוכן השיווקי נטמעות יחד עם יתר ההתראות המתקבלות במסגרת שירות ההתראות, הבנק מחייב בכך את לקוחותיו לפתוח, להיחשף ולקרוא גם התראות הכוללות תוכן שיווקי טהור, וזאת מתוך מחשבה כי עסקינן במידע מהותי אודות הנעשה בחשבונם בזמן אמת”.
להמשך הידיעהבנקאות/פינטק/ביטוח, משפט
חב’ התוכנה סייברלוג’יק: ייצוגית נגד בנק הפועלים והבינ”ל בשל “עמלת שורה”
התביעה יוצאת נגד “העמלה הידועה ביותר לשמצה בעולם הבנקאי – עמלת השורה (עמלת רישום הפעולה)” ו”עמלה שערורייתית אשר אין ולא היה לה אח ורע ולו באחת מהמדינות המפותחות האחרות בעולם”; מאז חודש ינואר 2020 ועד עתה הגישה חברת התוכנה סייברלוג’יק 12 תביעות ובקשות לאשרן כתובענות ייצוגיות, בנושאים שונים, נגד תאגידים בנקאיים שונים בארץ. התביעות הוגשו באמצעות עורכי דין שונים.
להמשך הידיעהבנקאות/פינטק/ביטוח, משפט
ייצוגית: 10 תובעים נגד 4 בנקים, 7 חב’ ביטוח ו- 4 חב’ אשראי [“הגופים הפיננסיים החזקים במשק”]: העברה לכאורה של מידע פרטי, אישי וסודי של הלקוחות ללא הסכמתם – לצדדי ג’
לאחד התובעים התברר כי בנק לאומי כבר התקשר עם חברת qprivacy המתמחה בעניין לשם התמודדות עם זליגת מידע זה וכי בנק דיסקונט כשגילה את סוג והיקף המידע שעובר לצדדי ג’, החליט למנוע לחלוטין העברת מידע כלשהו עד שיימצא פיתרון לבעייה.
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר, בנקאות/פינטק/ביטוח, משפט
תובענה ייצוגית נוספת לגבי “שמירה על פרטיות המשתמשים באתרים ובפלטפורמות הדיגיטליות שהבנקים מפעילים”; “הבנקים השתמשו בכלים של צדדים שלישיים – כגון פייסבוק וגוגל, כדי לעקוב אחרי הלקוחות שלהם בזמן ביצוע פעולותיהם”
“לאחר שהמשיב נחשף בהפרת הסודיות הבנקאית, נדרשת בחינה מעמיקה של האופן שבו הבנק אוסף, מנהל, משתמש ומעביר מידעים לצדדים שלישיים”; התובענה הקודמת (תשעה ימים קודם לכן) הייתה נגד הפועלים, לאומי ודיסקונט והפעם נוסף אליהם גם בנק מזרחי טפחות באותו הנושא.
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר, משפט
תובענה ייצוגית נגד חח”י ורכבת ישראל [“2 תאגידים”; “2 חברות ממשלתיות”; “מונופולים ענקיים בתחומם”]: “שניהם מספקים שירותים חיוניים ביותר לציבור ושניהם הופכים את חוק הגנת הפרטיות לאות מתה בספר החוקים הישראלי”
“הנתבעות לא הפרו את הזכות לפרטיות של הלקוחות בשל שגגה. הן עשו זאת בצורה מכוונת כדי לאפשר לצדדים שלישיים לבנות פרופיל מפורט יותר של לקוחותיהן – הכל תוך התעלמות מחובתן לפרטיות לקוחותיהן […] הנתבעות חוסכות מעצן פיתוח כלים אשר שומרים על הפרטיות של הלקוחות שלהן. ההתעשרות שלהן מתעצמת כאשר על-ידי העברת מידע פרטי של הלקוחות לגופי פרסום ענק דוגמת פייסבוק וגוגל, הן זוכות לקמפיינים אפקטיביים יותר אשר נגועים בשימוש במידע פרטי שהוגש שלא כדין. הנתבעות התעשרו שלא כדין על חשבונם של לקוחותיהם (הם מושאי המידע) וכל התעשרות זו של הנתבעות יש להשיב”.
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר, בנקאות/פינטק/ביטוח, משפט
תובענה ייצוגית של 4 תובעים נגד 3 מהבנקים הגדולים לגבי “שמירה על פרטיות המשתמשים באתרים ובפלטפורמות הדיגיטליות של הבנקים”; “פרטיות לקוחות הבנקים אינה הפקר”
“במקום לייצר מערכות ממוחשבות שיאפשרו ללקוחות שלהם פרטיות בביצוע הפעולות, הבנקים השתמשו בכלים של צדדים שלישיים – כגון פייסבוק וגוגל, כדי לעקוב אחרי הלקוחות שלהם בזמן ביצוע פעולות באתרים ובאפליקציות של הבנקים”.
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר, בנקאות/פינטק/ביטוח
מרכז סייבר בנקאי הוקם והחל לפעול בינואר ביוזמה משותפת של רשות הסייבר הלאומית, משרד האוצר, הפיקוח על הבנקים, התאגידים הבנקאיים וחברות כרטיסי האשראי
למרכז הסייבר הבנקאי מספר מטרות: לצמצם את מספר אירועי הסייבר; לאפשר לבנקים תגובה מהירה לאירועים שיתרחשו; ולסייע בעת ניהול אירוע לאומי גדול של זליגת מידע, תוך סנכרון בין כל הגורמים המומחים ברמת המדינה.
להמשך הידיעהמכרזים/פטורים/דרושים
בקשה לפטור ממכרז: רשות האכיפה והגבייה/מרכז סליקה בנקאי
בקשה לפטור ממכרז של רשות האכיפה והגבייה עם מרכז סליקה בנקאי (מס”ב).
להמשך הידיעה