מתפרסם מאז שנת 1999
משפט
העליון הוציא צו על תנאי המורה למ”י להשיב “מדוע לא תחדל מלעשות שימוש במערכת ‘עין הנץ’ עד אשר יוסדר השימוש בה בחקיקה מתאימה”
הצו על תנאי הוצא לבקשת האגודה לזכויות האזרח בישראל ועמותת פרטיות ישראל.
להמשך הידיעהביומטריה, משפט
ייצוגית נגד גוגל: אוספת לכאורה נתונים ומידע ביומטריים אודות משתמשיה ואיחסנה אותם במאגרי מידע ביומטריים
“הפגיעה בפרטיות המשתמשים הנובעת מאיסוף ומאגירת הנתונים והמידע הביומטריים אודותיהם חמורה במיוחד מכיוון שהיא עשוייה להיות תמידית ובלתי הפיכה. למידע ולנתונים הביומטריים אודות המשתמשים יש ערך כלכלי רב [עבור החברה]”.
להמשך הידיעהבריאות/רפואה, משפט
ייצוגית נגד FLO HEALTH האמריקנית שפיתחה ומפעילה יישומון למעקב אחר בריאותן של נשים; אספה לכאורה נתונים אישיים, אינטימיים ורגישים של נשים והעבירה אותם לצדדי ג’
“המשיבה שלחה ידה בהפרת התנאים החשובים ביותר של מדיניות הפרטיות ופגעה קשה במשתמשות. המשיבה לא קיבלה הסכמה להעביר את המידע; לצורך מסירת מידע נדרשת הסכמה מדעת”.
להמשך הידיעהמכרזים/פטורים/דרושים, משפט
עת”מ מ.ג.ע.ר נגד משרד החינוך: המחוזי דחה את העתירה נגד פסילת הצעתה במכרז של המשרד וחייב אותה בתשלום הוצאות בסך 35,000 ₪
העתירה לגבי מכרז של משרד החינוך: בהצעת העותרת צויין שמנהל הפרוייקט מטעמה יהיה ד”ר עופר רימון (שעד 31.12.2020 שימש כראש מינהל מדע וטכנולוגיה וראש מינהל תקשוב, טכ’ ומע’ מידע במשרד החינוך). התהליך כולו כלל גם ערעור של החברה לעליון – שנדחה.
להמשך הידיעהמימשל/מימשל זמין, משפט, נגישות/הנגשה
המרכז לעיוור וחמישה אחרים הגישו עתירה מינהלית נגד רשות התקשוב הממשלתי לגבי מכרז שפורסם [מכרז לאספקת מערכת להנגשת יישומי אינטרנט ושירותי תמיכה ותחזוקה]
אשר על כן מבקשים העותרים מבית-המשפט “ליתן לעותרים את הסעד המבוקש ברישא של עתירה זו בכתב טענותינו, ולהורות למשיבה לפעול לאלתר וללא דיחוי או שיהוי וזאת במתן צו עשה לתיקון המכרז ולביצוע הנגשה מלאה ללא תוספי נגישות חיצוניים בהתאם לתקינה הדווקנית המחמירה ולביטול המכרז שתוקפו הסתיים ביום 26.12.2021 מכרז פומבי 2021\10 ולהורות עליו כבטל”.
להמשך הידיעהמשפט
פורסם מקרה נוסף של “שליפות מידע” בלתי מורשות ממערכות המידע של משטרת ישראל
כמידי כל רבעון, עתה פורסם על-ידי משטרת ישראל דו”ח חדש לגבי הרבע הרביעי של שנת 2021. פסקי הדין של בית הדין למשמעת ובית הדין לערעורים, מפורסמים באתר משטרת ישראל באינטרנט וכן באתרי המשפט המקוונים ברשת. במסגרת זו נכלל עתה פסק דין אחד לגבי “שליפות מידע”.
להמשך הידיעהבריאות/רפואה, מכרזים/פטורים/דרושים, משפט
ההתקשרויות האחרונות (עד כה) של משרד הבריאות לגבי קורונה
המשך ההתקשרויות של משרד הבריאות במיוחד לאור וריאנט אומיקרון.
להמשך הידיעהמשפט, פרסום/שיווק/מדיה, רשתות חברתיות
העליון דחה בקשה של פייסבוק העולמית ופייסבוק אירלנד לערער על החלטת מחוזי [בגדרה נדחתה בקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה כייצוגית שהוגשה נגדן]
“התוצאה היא שהבקשה לרשות ערעור נדחית. המבקשות (פייסבוק-אירלנד ופייסבוק-ארה”ב) יישאו בהוצאות המשיבים בסך כולל של 10,000 ש”ח.”
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
העליון דחה עתירה נגד משרד התקשורת, שר התקשורת ומנכ”לית המשרד
את העתירה הגישו החברות קרויז תקשורת וימות המשיח יחדיו; בנובמבר ובדצמבר 2021 פירסמתי שתי ידיעות באתר עליה.
להמשך הידיעהדואר/שירותי דואר, טלקום/וויירלס/מובייל, משפט
בשנת 2021 הוגשו 50 תביעות ייצוגיות נגד חברות תקשורת
שתי “המובילות” את הרשימה הן חברת פרטנר תקשורת ובזק החברה הישראלית לתקשורת – נגד כל-אחת מהן עשר תביעות ייצוגיות.
להמשך הידיעהמשפט
היום (ג’) דיון בכנסת בתחקיר “כאן” לגבי הנהלת בתי-המשפט
שלושה חברי כנסת – יריב לוין, גבי לסקי ושמחה רוטמן – הגישו הצעות נפרדות לסדר היום וביקשו את הדיון.
להמשך הידיעהבריאות/רפואה, משפט
ייצוגית נגד מד”א בנושא בדיקות אנטיגן מהירות לקורונה בגין הטעייה לכאורה לגבי משך תוקף הבדיקות; היקף התביעה הקבוצתית: 7.5 מיליון ש”ח
בכתב הטענות של זוג הסטודנטים נאמר בין היתר כי “המשיב [מד”א] מפרסם בפרסומים שונים שתוקף הבדיקה הוא 24 שעות […] דא עקא שיש תחומי עניין ומקומות רבים בהם תוקף הבדיקה הוא 84 שעות (ולא רק 24 שעות). מדובר בפער משמעותי, בתוספת של 60 שעות ופי 3.5 (או 350%) מהתוקף שמד”א נותן ומציין”.
להמשך הידיעהמשפט
עתירה של 11 גופים לבג”ץ בנושא שידורים קהילתיים נגד שר ומשרד התקשורת
ב- 30.11.2021 פורסמה הודעה רשמית לפיה “משרד התקשורת מודיע כי בשנת 2021 לא יחולקו כספי תמיכות של המשרד למוסדות ציבור המקיימים שידורים קהילתיים בשידורי הטלוויזיה בכבלים ובלוויין. משרד התקשורת מסיים בימים אלו עבודה מול שותפים שונים בממשלה על מודל עדכני ורלבנטי, על הרחבת קהלי היעד והגדלת תקציב תמיכות המשרד לשנת 2022”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
העליון החליט שלא להוציא צו ביניים בעתירה נגד משרד התקשורת
העליון הורה למשיבים להודיע בתוך 7 ימים (שכבר חלפו) :אם יש לראות בתשובה שהוגשה לבקשה לצו הביניים כתגובה מקדמית לעתירה מטעמם”. טרם ידוע מה הודיעה המדינה לבג”ץ.
להמשך הידיעהמכרזים/פטורים/דרושים, משפט
המחוזי והעליון: מנמ”ר משרד החינוך לשעבר לא ביקש ולא קיבל קיצור תקופת צינון וכי הוא ‘בניגוד עניינים מובנה’, עילות לפסילה מהתמודדות במכרז של המשרד
ועדת המכרזים של משרד החינוך קבעה כי הצעת מ.ג.ע.ר “היא הצעה חסרה שאינה יכולה לעמוד מאחר שרימון לא עמד בדרישה של תקופת צינון בת שנה, בהתאם לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), ובשל ניגוד העניינים המובנה בו מצוי רימון לנוכח התחומים שעליהם היה אחראי בתפקידו הקודם”; “בהחלטתה, דחתה ועדת המכרזים את טענת המבקשת בנוגע לאי-תחולתו של חוק שירות הציבור בנסיבות העניין, וכן דחתה את טענתה החלופית לפיה תקופת הצינון תחלוף ממילא לפני מועד מתן השירותים”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
העליון דחה בקשת רשות ערעור של בזק ו- 13 נושאי מישרה לשעבר – נגד החלטת ביניים של מחוזי בייצוגית נגדם (המתנהלת מתחילת 2015)
מתוך פס”ד: “במוקד התובענה הייצוגית ניצבים דיווחים מטעם בזק לבורסה – ובתוך כך נטען כי בזק לא דיווחה כנדרש ממנה על דבר ההזמנה לשימוע רשימת השירותים שפורסמה באתר משרד התקשורת ביום 9.6.2013; וכי ביצעה דיווח מיידי חסר ביום 16.1.2014 בנוגע להזמנה בעניין שימוע התעריפים”.
להמשך הידיעהמשפט, פרסום/שיווק/מדיה
שתי תביעות נפרדות (ובקשות לאשרן כתובענות ייצוגיות) נגד גוגל ישראל
באחת משתי התביעות הנפרדות נאמר: “עידן האינטרנט מזמן עבור גורמים בעלי עוצמה אדירה, אפשרויות לפגוע באזרחים ובעסקים. בהליך זה אנו מביאים בפני בית-המשפט אחד מאותם מקרים. המשיבה, מהחברות החזקות בעולם, מזמינה מפרסמים להתקשר בהסכם למתן שירות מסוג אחד, בעל ערך רב, מספקת שירות אחר, בעל ערך נמוך, ועוד גובה בגינו מחיר גבוה. הדבר נעשה בדרך מתוחכמת מאוד. בקשת אישור זו נועדה להפסיק את הפרקטיקה האפילה ולהשיג פיצוי לחברי הקבוצה”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
ייצוגית נוספת בנושא היישומון ‘מושגח פלוס’ [אפליקציה ייעודית לסינון אתרים]: “עקב רשלנות הנתבעת נגרם ללקוחותיה נזק משמעותי”; “התובעים גילו לתדהמתם כי עקב תקלה של הנתבעת, כל המידע שהיה על גבי הטלפון הסלולרי שלהם נעלם כלא היה”
בתחילת דצמבר 2021 פירסמתי באתר ידיעה על ייצוגית נפרדת שהוגשה באותה עילה.
להמשך הידיעהמשפט
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד יאנדקס.גו ישראל: באפליקציה שלה היא אוספת מידע פרטי אודות לקוחותיה תוך הפרת חוק הפרטיות ואף אינה עומדת בדרישות הדין בכל הנוגע לשיגור ‘דבר פרסומת’
“מתברר כי המשיבה אוגרת שורה ארוכה של נתונים פרטיים אודות הצרכן, שאינם דרושים בשום צורה ואופן לעבודת התיווך. יתרה מכך, מתברר שהמשיבה אף מעבירה את הנתונים הפרטיים הללו לצדדים שלישיים, הן בתוך קבוצת החברות הבינלאומית שהיא משתייכת אליהן, והן מחוץ לקבוצה, שזהותם לא גלוייה אף למי שיפנו לאתרם בתנאי השימוש והפרטיות (מסמכים שהצרכן כלל אינו נדרש לצפות בהם על- מנת להירשם לאפליקציה ולא ניתנת כל אפשרות לסרב לאיסוף המידע ומסירתו)”.
להמשך הידיעהמשפט
ייצוגית בהיקף קבוצתי של כ- 28 מיליון ₪ נגד “הבית היהודי” וארבעה מראשיה (לרבות ראש הממשלה נפתלי בנט וח”כ איילת שקד) [ידיעה מעודכנת ל- 7.12.2021]
“במהלך אותן שנים בהן שימשו המשיבים כמוציאים ומביאים במפלגה ובסיעה, נעלמו מקופת המפלגה עשרות מיליוני שקלים שאיש אינו יודע להיכן ולאיזו מטרה הוצאו והכל בגין ניהול רשלני של כספי המפלגה, אי עמידה בהוראות הדין וחוסר מעקב אחר הכספים שהוצאו. מבקר המדינה כתב כי סך הגרעון המצטבר של המפלגה ל- 31.12.2016 הינו 27,958,329 ₪. מדו”חות מבקר המדינה עולה חשד של ממש כי האמור בדו”חות הכספיים שהוגשו ע”י המפלגה והעומדים בראשה, אינו משקף נאמנה את תזרים המזומנים של המפלגה או את מלוא ההכנסות וההוצאות שהיו אצלה בפועל ובין היתר עלה חשד אצל המבקשים וחלק מחברי המפלגה כי קבלות וחשבוניות שהוצאו על שם המפלגה משקפים עבודה שלא בוצעה עבור המפלגה אלא עבור המשיבים באופן אישי”.
להמשך הידיעה