ייצוגית בהיקף קבוצתי של כ- 28 מיליון ₪ נגד “הבית היהודי” וארבעה מראשיה (לרבות ראש הממשלה נפתלי בנט וח”כ איילת שקד) [ידיעה מעודכנת ל- 7.12.2021]

15:30 07.12.2021

קטגוריות: משפט

תגים: , ,

ב- 3 בדצמבר 2021 בצהריים פירסמתי כאן באתר את הידיעה הבאה: “לבית-המשפט המחוזי בירושלים הוגשה תביעה (ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית לפי חוק הגנת הצרכן) נגד מפלגת “הבית היהודי” וארבעה מראשיה: נפתלי בנט, איילת שקד, ניר אורבך ובן ציון ארביב (הגזבר). היקף  התביעה הקבוצתית הוא 27,958,329 ₪.

את התביעה הגישו אברהם צימרינג, יהושע זוהר, אבנר מלקאן וסלאח עלי. התביעה הוגשה בשם “כל חברי ומתפקדי מפלגת הבית היהודי בשנים 2013-2021 אשר שילמו דמי חבר למפלגה”.

השאלה המשפטית בבסיס התביעה: אחריות בעלי תפקידים במפלגה לחובות המפלגה ואחריות מפלגה כתאגיד כלפי חבריה. הסעד המבוקש: השבת דמי החבר ששולמו.

בתמצית הבקשה נאמר כי “בהתאם לדו”ח מבקר המדינה קיימים אי סדרים כספיים של ממש במפלגה ועקב כך אף שולמו קנסות במיליוני שקלים למדינה. כוונת המבקשים היא מאחר שקנסות אלו שולמו עקב רשלנות המבקשים, הרי שעל המשיבים החובה לשאת בהם כלפי החברים וכן לשאת בגירעון הקיים שלא ניתן להסבירו”.

יצויין כי טרם פורסם הנוסח המלא של כתב התביעה”.

= = = = = = = = = = =

להלן קטעים מתוך כתב התביעה שהגיע בינתיים אליי [התביעה הוגשה באמצעות עוה”ד עז אלדד ועמית שגב מירושלים]:

המבקשים הם “חברי מרכז הבית היהודי מזה שנים רבות המשלמים מיסי חבר הכוללים בתוכם תשלום כחברי מפלגה ותשלום כחברי מרכז במפלגה”.

בראשית כתב התביעה נאמר כי “עניינה של תובענה זו הוא כשל חומר ומתמשך של המשיבה 1 והמשיבים, עת שימשו כבעלי תפקידים מרכזיים במפלגת ‘הבית היהודי מיסודה של המפד”ל – המפלגה הדתית לאומית המזרחי הפועל המזרחי בארץ ישראל’ או בסיעת הבית היהודי בכנסת, שהביא להעברתם של סכומים גבוהים לגורם צד שלישי שלא כדין או להיעלמותם של הכספים מקופת המפלגה ללא אסמכתאות, שלא כדין”.

בין היתר מסתמך כתב התביעה על דברים שנכתבו בהקשר זה בדו”חות של מבקר המדינה. בהקשר זה נאמר בהמשך כתב הטענות כי “[…] בעקבות מערכת הבחירות לכנסת בשנים 2013 ו- 2015, פירסם מבקר המדינה דו”חות חריפים על התנהלותה של המפלגה והמשיבים ובגין כך שהדו”חות שהגישה המפלגה למבקר לא היו שלמים ולא שיקפו את מלוא הוצאותיה ובעקבותיהם, נקנסה המפלגה ארבע פעמים בסכום מצטבר של יותר משני מיליון שקלים”.

“[…] נוכח התנהלות זו של המפלגה והסיעה, התנהלות אשר המשיבים הם אלו האחראים חה, שילמו המפלגה והסיעה סכומי קנסות של למעלה משני מיליון ₪, סכומים אשר לא היו צריכים להיות משולמים לו המשיבים היו נוהגים כדין ומגישים את הנדרש למבקר המדינה, סכומים אותם שילמו המבקשים שלא לצורך זה”.

“תובענה זו מוגשת כנגד אותם גורמים  ש’ישבו על השיבר’ בתקופה הרלבנטית ואשר אישרו את הוצאות הכספים האמורים מחשבונה של המפלגה או הסיעה למטרות לא  ידועות ולא קשורות למפלגה עצמה, כספים שנועדו לצרכי המפלגה בלבד ושולמו ע”י הקבוצה לצורך כך”.

“[…] העולה מכל האמור לעיל הוא שבמהלך אותן שנים בהן שימשו המשיבים כמוציאים ומביאים במפלגה ובסיעה, נעלמו מקופת המפלגה עשרות מיליוני שקלים שאיש אינו יודע להיכן ולאיזו מטרה הוצאו והכל בגין ניהול רשלני של כספי המפלגה, אי עמידה בהוראות הדין וחוסר מעקב אחר הכספים שהוצאו”.

“מבקר המדינה כתב כי סך הגרעון המצטבר של המפלגה ל- 31.12.2016 הינו 27,958,329 ₪.

“מדו”חות מבקר המדינה עולה חשד של ממש כי האמור בדו”חות הכספיים שהוגשו ע”י המפלגה והעומדים בראשה,  אינו משקף נאמנה את תזרים המזומנים של המפלגה או את מלוא ההכנסות וההוצאות שהיו אצלה בפועל ובין היתר עלה חשד אצל המבקשים וחלק מחברי המפלגה כי קבלות וחשבוניות שהוצאו על שם המפלגה משקפים עבודה שלא בוצעה עבור המפלגה אלא עבור המשיבים באופן אישי”.

בעקבות כך הוגשה תלונה למשטרת ישראל בחודש ספטמבר 2019. לאחר תקופת המתנה הופיעו פירסומים בכלי התקשורת לפיהם כבר באוקטובר 2020 החליטה המשטרה שלא לחקור את הנושא, “אך לא מסרה על כך הודעה לאיש וזאת מבלי ליתן סיבה כלשהי על החלטתה”.

אשר על כן, המבקשים עתרו באוגוסט 2021 בעתירה מינהלית לבית-המשפט המחוזי בירושלים. “ב- 28 בנובמבר 2021 השיבה המפלגה לעתירה המינהלית והתנגדה למסירת המסמכים שנתבקשה [“מסמכים הרלבנטיים לבחינת הטענות לפיהן הוצאו כספים מקופת המפלגה שלא כדין”].

* הערת עורך Read IT Now: עפ”י אתר ‘נט המשפט’ של הנהלת בתי-המשפט (הב”ה), העתירה המינהלית שהוגשה לבית-המשפט המחוזי בירושלים בשיבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים, עודנה תלוייה ועומדת וניתנו בה כבר מספר החלטות ע”י כבוד השופטת שירלי רנר. ההחלטה האחרונה שניתנה ב- 30.11.2021 מורה לב”כ העותרים “לתגובה עד ליום 14.12.2021 הטענה בכל הנוגע להיעדר סמכותו של בית-משפט לעניינים מינהליים לדון בעתירה”.

= = = = = = = = = = =