המרכז לעיוור וחמישה אחרים הגישו עתירה מינהלית נגד רשות התקשוב הממשלתי לגבי מכרז שפורסם [מכרז לאספקת מערכת להנגשת יישומי אינטרנט ושירותי תמיכה ותחזוקה]

המרכז לעיוור בישראל, עמותת אופק לילדינו ארגון ארצי של הורים לילדים עם עיוורון ולקות ראיה ע”ר, הספרייה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות למידה ע.ר , שיוויון -ארגון מורשי הנגישות ע.ר  – אילנה בייניש, עו”ד שמואל נעמן ועמותת אלמנארה  עמותה לקידום אנשים עם מוגבלות ע.ר. הגישו עתירה מינהלית ובקשה למתן סעד דחוף לצו עשה נגד רשות התקשוב הממשלתי.

העתירה המינהלית עוסקת במכרז של רשות התקשוב [מכרז פומבי 2021\10] לאספקת מערכת להנגשת יישומי אינטרנט ושירותי תמיכה ותחזוקה. המכרז מבקש ממציעי ההצעות להתמודד על הצגת תוסף נגישות מותאם לאתרי אינטרנט אשר אינם נגישים כלל לאנשים עם עיוורון ונגישים באופן חלקי ביותר ומזערי לחלוטין לאנשים שהינם לקויי ראיה ואינו עומד בתקן שנקבע על ידי מכון התקנים ת”י 5568 [נגישות תכנים באינטרנט ונגישות מסמכים דיגיטליים בהתאם ובכפוף לתקינה הבינלאומית במסמך WCAG 2.0 ].

חמישה העותרים הראשונים מיוצגים בידי עו”ד גיא אקוקה המשמש כממונה על פניות הציבור וטיפול בפרט במרכז לעיוור בישראל.

יצויין כי המרכז לעיוור בישראל הינו ארגון הגג של ציבור העיוורים בישראל ומונה יותר מ- 40 ארגונים וכ- 25,000 נושאי תעודת עיוור של משרד הרווחה והביטחון החברתי. בעותרים גם הספרייה המרכזית לעיוורים, ארגון מורשי הנגישות המתמחה בנגישות טכנולוגית לאנשים עם מוגבלות בכלל ועם עיוורון בפרט, וכן ארגון אלמנארה של אנשים עם עיוורון מהחברה הערבית השוכנת בצפון וגם לה ספריה ענפה לאנשים עם עיוורון בשפה הערבית וכן שני מורשי נגישות המתמחים בהנגשה טכנולוגית לאנשים עם עיוורון ועמותת אופק לילדינו ארגון ארצי של הורים לילדים עם עיוורון ולקות ראיה.

בעיקרי הטיעון של העתירה נאמר בין היתר כי “השירות המוצע במסגרת המכרז הינו כולל את כל משרדי הממשלה אשר יעניקו שירות ומידע מקוון על פלטפורמה אחת של מימשל זמין והיעדר נגישות מרבית ומיטבית ברמה המקסימלית לא תאפשר ואף תמנע גישה מאנשים עם עיוורון ולקות ראיה חמורה אשר נושאים תעודת עיוור מלעשות שימוש בגישה לכל האתרים הממשלתיים ולמשרדי הממשלה.

“תוספי הנגישות כפי שהוצעו והוצגו במכרז וככלל כך האמור לעניין כל תוספי הנגישות הינם לא נגישים כלל ויוצאים ידי חובתם ואגב גורמים לשיבושים קשים ולחסימות עבור המשתמש בהקראה קולית.

“מדובר בשירות ליבה חיוני רוחבי אשר מקיף את כל משרדי ושירותי הממשלה החיוניים לאזרח, דבר אשר ימנע מאנשים עם עיוורון ולקות ראיה חמורה מלצרוך את המידע או השירות.

“לאור פניות של העותרים ושל גורמים נוספים מוסדיים ופרטיים הנוגעים בדבר לא נענתה דרישתנו כלל בשום צורה או דרך או התייחסות.

“יש לחייב את מערך התיקשוב הממשלתי במשרד ראש הממשלה ואת כל הנוגעים בדבר לתקן את המכרז כך שההנגשה והטיפול בכך יעשה אין האוס על ידי מציע המכרז והמשרד האמון ועל אאוטסורסינג בידי גורמי חוץ המציגים תוספי נגישות שאינם נגישים באמת בשום צורה או דרך ובוודאי שלא על פי החוק, התקנות, התקינה הישראלית והבינלאומית הנדרשת ולא עומדים באמות מידה מינימליות נדרשות.

“יש לאסור על המשיבים מלקבל או להציע מכרז אשר מציע הנגשה באמצעות תוספי נגישות מכל סוג שהוא שאינם עומדים בתקינה המחמירה הרצויה הראויה והנדרשת.

“יש לחייב את המשיבה בהנגשה מקסימלית תיקנית באופן דווקני מאחר ומדובר בשירות שלא ניתן יהא בלעדיו ומשרת את כלל הציבור. המשיבים חבים בהנגשה מקסימלית ולהם הסמכות להורות, לדרוש, לפקח , ליצור ולטפל בבקשה זו להנגשה מקסימלית תקנית.

“בהיעדר נגישות תחסם הגישה לאוכלוסייה זו מקבלת מידע או שירות ועל כן מדובר במצב שאינו נסבל ואינו מתקבל על הדעת”.

לדברי העותרים, “אנשים עם עיוורון ולקויות ראיה נזקקים לשימוש קבוע שאינו מזדמן ספורדי או אקראי בתוכנות הגדלה או הקראה לצורך קריאה לרבות על גבי מחשב או סמרטפון ובוודאי בשימוש באינטרנט ובשירותי אינטרנט ובכל שירות מקוון אחר, שימוש עצמאי אוטונומי.

“לאור האמור, כאשר מבוצעות התאמות נגישות של אתרי אינטרנט מכל סוג שהוא נדרשת התאמה מלאה, מקיפה ואיכותית ברמת מקצועיות ובסטנדרט ללא פשרות ולא ניתן לעשות קיצורי דרך, שכן במקרה דנן אין קיצורי דרך מעין אלה ראויים ומאפשרים נגישות בכלל ושלא לומר נאותה בפרט.

“הנגישות של אתרי אינטרנט והמרחב המקוון לצריכת מידע או ביצוע משימות או צריכת שירותים אינה פריווילגיה או מותרות ומדובר בתיפקודי ליבה יומיומיים בכל קשת החיים ומגוון פעילויות היומיום והדבר התחוור לנו עוד יותר בקפיצת המדרגה שחלה עת פרצה לעולמנו מגיפת הקורונה”.

בעתירה נטען עוד כי “כל תוספי הנגישות הקיימים כיום בישראל שרובם ככולם לא מעוגנים באף תקנה או תקן יוצרים חסמי נגישות ואינם מנגישים אתרי אינטרנט כלל בשום צורה ובשום אופן ראוי ומיטבי או מזערי לאדם עם מוגבלות בכלל ועם עיוורון בפרט ומאז התקנת התקנות בשנת 2013 אנו חוזרים ומדגישים כי הוא לא מנגיש אתר בוודאי אתר אינטרנט ואף יוצר חסם הן לאתרים אינטרנט מבחינה טכנולוגית והן חסם בגישה למידע ולשירותים הממשלתיים,  ודבר אשר מעיד כי מציעי תוספי הנגישות אינם מנגישים כמובטח ולא בצורה המזערית המינימלית הנדרשת בחוק, בתקנה ובתקן“.

“[…] החשיבות הניכרת היא להפעלה של המערכת בתנאים המותאמים ביותר לאדם עם עיוורון או לקות ראיה חמורה ועל כן נדרש כי ההנגשה תהיה מפורשות ללא תוסף נגישות חיצוני שיוצר כאמור חסם ושיבוש של האתר על ידי המשתמש עם העיוורון הנעזר בקורא מסך ויוצר חסם של ממש לנגישות לשירות ממשלתי מכל סוג שהוא. כמו כן אמורים הדברים לגבי שימוש בסמרטפון להפעלת האתר על ידי אדם עם עיוורון אשר מגביל את ניידותו ועצמאותו של האדם עם העיוורון, דבר הנוגד את חוק שיוויון”.

לדברי כתב העתירה, “העותרים פנו במכתבי הפניה למשיבה אשר לא מצאה לנכון לענות במישרין לאף אחד מהעותרים”.

אשר על כן מבקשים העותרים מבית-המשפט “ליתן לעותרים את הסעד המבוקש ברישא של עתירה זו בכתב טענותינו, ולהורות למשיבה לפעול לאלתר וללא דיחוי או שיהוי וזאת במתן צו עשה לתיקון המכרז ולביצוע הנגשה מלאה ללא תוספי נגישות חיצוניים בהתאם לתקינה הדווקנית המחמירה ולביטול המכרז שתוקפו הסתיים ביום 26.12.2021 מכרז פומבי 2021\10 ולהורות עליו כבטל”.

[הערה: כל ההדגשות המופיעות בידיעה – מופיעות כך במקור].