ייצוגית נגד גוגל: אוספת לכאורה נתונים ומידע ביומטריים אודות משתמשיה ואיחסנה אותם במאגרי מידע ביומטריים

לבית-המשפט המחוזי מרכז-לוד הוגשה (4.1.2022) תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי חוק להגנת הצרכן) כנגד חברת Google LLC באמצעות חברת גוגל ישראל.

זאת בשם “כל תושב ישראל שהשתמש בשירות גוגל תמונות ו/או בשירת לשמירת קבצים בענן ו/או בכל שירות אחר של גוגל ואשר גוגל אספה אודותיו נתונים ומידע ביומטריים וכמו כן איחסנה את הנתונים והמידע הביומטריים האמורים במאגרי מידע ביומטריים”.

בכתב התביעה נטען כי “גוגל עושה שימוש במידע אישי ופרטי אודות משתמשיה למטרות רווח, וכן מעבירה את המידע לצדדים שלישיים“.

התובעות בתיק זה הן:

+ יעל חפץ [בת זוגו של אחיו של עו”ד ד”ר גיא שגיא ובת זוגו של בנו של עו”ד בנימין שגיא][בספטמבר 2020 היא הגישה תביעה ייצוגית גם נגד חברת פייסבוק. על החלטת ביניים בתיק זה היא הגישה ב- 2021 ערעור לבית-המשפט העליון שעדיין עומד ותלוי];

+ שרון שגיא – בן משה [אחותו של עו”ד ד”ר גיא שגיא ובתו של עו”ד בנימין שגיא].

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד ד”ר גיא שגיא ועו”ד בנימין שגיא [שגיא בנימין ושות’, משרד עורכי דין].

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “על אף מעמדה של הזכות לפרטיות, המשיבה, Google LLC, רומסת ברגל גסה, במודע ובמכוון את זכותם לפרטיות של המשתמשים בשירות שמירת קבצים ב’ענן’ של גוגל לרבות בשירות ‘גוגל תמונות’ ואת הוראות החוק השונות הנוגעות לעניין זה.

“במסגרת זו גוגל אוספת נתונים ומידע ביומטריים אודות המשתמשים וביניהם משתמשים קטינים, ובכלל זה גוגל מפיקה תבניות פנים דיגיטליות מפורטות של פני המשתמשים מתוך תמונות אותן מעלים המשתמשים לשירות ‘גוגל תמונות’.

“תבניות פנים דיגיטליות מפורטות אלה מאפשרות לגוגל לזהות את המשתמשים באמצעות שימוש בתוכנות לזיהוי פנים.

“הנתונים והמידע הביומטריים אודות המשתמשים נשמרים ע”י גוגל במאגרי מידע ביומטריים. כל זאת מבלי ליידע את המשתמשים ו/או מבלי לקבל את הסכמתם לכך כנדרש, ומבלי לרשום את מאגרי המידע הביומטריים, ו/או מבלי לקיים את ההוראות החלות על יצירת וניהול מאגרי מידע ביומטריים.

לדברי כתב התביעה, “הפגיעה בפרטיות המשתמשים הנובעת מאיסוף ומאגירת הנתונים והמידע הביומטריים אודותיהם חמורה במיוחד מכיוון שהיא עשוייה להיות תמידית ובלתי הפיכה.

“למידע ולנתונים הביומטריים אודות המשתמשים יש ערך כלכלי רב, בין היתר ומבלי למצות, בשל הפוטנציאל שבו לאיסוף מידע אישי ופרטים אודות המשתמשים מתוך מיליארדי התמונות המועלות לשירות ‘גוגל תמונות’. מידע זה יכול לשמש למשל (ומבלי למצות) להכוונת פרסומות מותאמות אישית, שזהו מקור הכנסתה העיקרי של גוגל”.

בכתב הטענות נאמר כי “לאורך כל התקופה הרלבנטית לבקשת אישור זו, המבקשות לא ידעו, לא צפו ולא העריכו כי גוגל אוספת ואוגרת מידע ונתונים ביומטריים אודותיהן, אודות משפחותיהן, וכן אודות ילדיהן הקטינים. אילו ידעו המבקשות כי גוגל אוספת ואוגרת את הנתונים והמידע הביומטריים, הן היו נמנעות מלכתחילה מלהצטרף לשירות ‘גוגל תמונות’, או לכל הפחות היו משנות ומצמצמות את היקף העלאת התמונות לשירות ‘גוגל תמונות’.”

כתב התביעה מפרט בהמשכו ומציין כי  “שירת ‘גוגל תמונות’ מותקן מראש על מכשירי טלפון סלולריים הפועלים באמצעות תוכנת ההפעלה של גוגל – אנדרואיד. בנוסף לאפשרות השימוש בשירות ‘גוגל תמונות’ באמצעות הטלפונים הסלולריים, המשתמשים יכולים להעלות תמונות לשירות ‘גוגל תמונות’ גם באמצעות מכשירים אחרים (כמו מחשבים אישיים, מחשבי לוח/טבלטים וכדומה) ובאמצעותם גם להתחבר לחשבונם ולצפות בתמונות.

“כאשר משתמש מעלה תמונה לשירות ‘גוגל תמונות’, אלגוריתם שפיתחה גוגל מזהה בתמונה את פני הדמויות המופיעות בתמונה, ויוצר תבניות תווי פנים עבור כל אחת מהדמויות. תבניות תווי פנים דיגיטליות אלה נשמרות ע”י גוגל באמצעות סריקה של כלל התמונות שבמאגר המשתמש, והשוואת תבניות תווי הפנים הדיגיטליות שהפיק האלגוריתם של גוגל לתווי הפנים של הדמויות המופיעות בתמונות, יכולה גוגל לזהות את הדמויות המופיעות בכל תמונה”.

[הערה: כל ההדגשות המופיעות בידיעה זו מופיעות כך גם במסמך המקורי].