תובענה ייצוגית נגד Facebook Inc ו- Facebook Ireland: “נהגו להעביר מידע אישי רגיש בהיקף עצום אודות משתמשי פייסבוק אל מפתחי אפליקציות שהיו בשימוש חברי פייסבוק”

ביום שני השבוע (14.9.2020) דיווחתי בחלון המבזקים של אתר זה: הוגשה (14.9.2020) תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי חוק להגנת הצרכן) נגד  Facebook Inc ו- Facebook Ireland בשל “פגיעה בפרטיות, הפרת הסכם, עשיית עושר, הפרת חובת האמון, הטעיה ואי גילוי” לכאורה; “פגיעה שלא הייתה כדוגמתה בפרטיותם של משתמשי פייסבוק על ידי המשיבות”; “נהגו המשיבות להעביר מידע אישי רגיש בהיקף עצום אודות משתמשי פייסבוק אל מפתחי אפליקציות שהיו בשימוש חברי פייסבוק”.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “עניינה של בקשת אישור זו בפגיעה שלא הייתה כדוגמתה של משתמשי פייסבוק על-ידי המשיבות. במסגרת זו נהגו המשיבות להעביר מידע אישי רגיש בהיקף עצום אודות משתמשי פייסבוק אל מפתחי אפליקציות שהיו בשימוש חביר פייסבוק של אותם משתמשים. כך, למשל, אם פלוני, שהוא משתמש פייסבוק, עשה שימוש באפליקציה מסויימת, אזי המפתחים של אותה האפליקציה קיבלו מפייסבוק את המידע האישי אודות פלוני, אך בנוסף לכל גם את המידע האישי אודות כל חברי פייסבוק של פלוני”

“באופן זה העבירו המשיבות מידע אישי רגיש ביותר אודות החברים הניזוקים למספר עצום של מפתחי אפליקציות ברחבי העולם. כל זאת ללא הגבלה ולא פיקוח ומבלי ליידע בכך את החברים הניזוקים ו/או לקבל את הסכמתם לכך כנדרש.

“המידע האישי אודות החברים הניזוקים שהועבר ע”י המשיבות, הינו כזה שניתן לעשות בו שימוש מזיק וזדוני ו/או להעביר ולמכור אותו הלאה לכל המרבה במחיר. בכך נגרם לחברים הניזוקים נזק חמור במיוחד ובלתי הפיך, שכן לא ניתן עוד לאתר את המידע, למנוע את המשך העברתו ו/או את השימוש בו ו/או לגרום למחיקתו”.

בהמשך כתב התביעה נאמר כי שתי הנתבעות “רומסות ברגל גסה את זכותם של משתמשי הרשת החברתית Facebook לפרטיות, וכן את זכויותיהם הנובעות מהוראות החוק השונות הנוגעות לעניין זה.

“במסגרת זו העבירו המשיבות ומסרו במשך שנים מידע אישי ופרטי ביותר אודות החברים הניזוקים בישראל לכל הפחות אל עשרות אלפי (!! – ממש כך) מפתחי אפליקציות ברחבי העולם, מבלי שיידעו אותם בכך כנדרש וללא הסכמתם. המשיבות אף היטעו את החברים הניזוקים להאמין כי הם (החברים הניזוקים) שולטים וקובעים למי יועבר המידע אודותיהם – אך לא כך היה בפועל (ורחוק מכך)”.

לדברי כתב הטענות, “[…] המשיבות העבירו את המידע כאמור מבלי לבדוק אל מי הוא מועבר ומבלי לפקח על השימוש שנעשה בו ע”י אותם מפתחי אפליקציות. כך יכול היה המידע הרגיש והאישי להגיע בקלות יתרה לגורמים זדוניים לצורך ביצוע פעולות פוגעניות כלפי החברים הניזוקים כמו גניבת זהות, מירמה, גניבה, הונאה ומטרות פסולות אחרות.

“כל זאת עשו המשיבות למטרות רווח ותוך התעלמות בוטה ומקוממת מזכויות החברים הניזוקים ומחובותיהן כלפיהם”.

בהמשך מצויין כי נגד פייסבוק הוטלו לאחרונה עיצומים כספיים חסרי תקדים בסך 5 מיליארד דולר בהליכים שונים שנוהלו נגדה בארה”ב ע”י נציבות המסחר הפדרלית וע”י משרד המשפטים האמריקני.

התובעת בתיק זה, שנפתח בבית-המשפט המחוזי בתל אביב, היא יעל חפץ המוצגת בכתב התביעה כ”משתמשת ברשת החברתית פייסבוק למן שנת 2008 בקירוב”. במסגרת זו היא העלתה תמונות וסרטוני וידיאו ואף תוייגה בתמונות ובסרטוני וידיאו “לרבות כאלו הכוללים את ילדיה הקטינים”, שלחה הודעות פרטיות ועוד.

“במהלך התקופה הרלבנטית לבקשת אישור זו בחרה המבקשת להגביל העברת וחשיפת נתונים ומידע אישיים ופרטים אודותיה אשר בפרופיל הפייסבוק שלה, ל’חברים’ בלבד. לאורך כל התקופה הרלבנטית לבקשת אישור זו המבקשת לא ידעה, לא צפתה ולא העריכה כי המשיבות מעבירות את המידע האישי אודותיה אל מפתחי אפליקציות בהן נעשה שימוש על-ידי חברי פייסבוק של המבקשת.

“אילו ידעה המבקשת כי המשיבות מעבירות את המידע האישי אודותיה היא הייתה נמנעת מלכתחילה מלהצטרף לרשת פייסבוק או לכל הפחות היא הייתה נמנעת מלשתף פרטים ומידע אישיים אודותיה, או מצמצמת את היקפו של שיתוף זה משמעותית”.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד ד”ר גיא שגיא ועורכי הדין אבישי כהן ועמית גולד.

[הערה: כל ההדגשות המופיעות בידיעה זו מופיעות כך בכתב התביעה].