העליון הוציא צו על תנאי המורה למ”י להשיב “מדוע לא תחדל מלעשות שימוש במערכת ‘עין הנץ’ עד אשר יוסדר השימוש בה בחקיקה מתאימה”

בית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק הוציא למשטרת ישראל צו על תנאי. זאת לבקשת האגודה לזכויות האזרח בישראל ועמותת פרטיות ישראל.

בהחלטה, עליה חתומים כבוד הנשיאה אסתר חיות, כבוד המשנה לנשיאה ניל הנדל וכבוד השופט יצחק עמית,  נאמר כי “לאחר עיון במכלול החומר שבתיק, לרבות ההודעות והתגובות שנתקבלו לאחר הדיון מיום 27.5.2021, ניתן בזאת צו על תנאי המופנה כלפי המשיבה והמורה לה לבוא וליתן טעם מדוע לא תחדל מלעשות שימוש במערכת ‘עין הנץ’ עד אשר יוסדר השימוש בה בחקיקה מתאימה. תצהיר תשובה יוגש בתוך 90 יום”.

= = = = = = = = = =

בעתירה [שהוגשה באמצעות עורכי הדין אבנר פינצ’וק ואן סוצ’יו] נאמר בין היתר כי “מזה כעשור שמשטרת ישראל מפעילה, בחשאי וללא כל הסמכה חוקית, מערכת אוטומטית שעוקבת ומתעדת את תנועתם של אזרחים הנוסעים בכבישי הארץ, באמצעות פענוח לוחית זיהוי הרכב וצילום נוסעי הרכב. המערכת מאתרת אזרחים או כלי רכב “מבוקשים” בעת שהם חולפים באזור מצולם. המערכת מסוגלת לזהות את פניהם של יושבים ברכב, והיא אוגרת ושומרת את פרטיהם של כל האזרחים שרכביהם חלפו על פני המצלמות. באופן זה, המשטרה מחזיקה במאגר מידע עצום, המתעד את תנועותיהם של אזרחים שנעים בכבישי הארץ. מאגר מידע זה משמש את המשטרה לצרכים שונים, בין היתר, לצורך חקירת אירועים, איתור אזרחים וכלי רכב ולצרכים נוספים שונים ומשונים”.

“מאגר המידע של מערכת ‘עין הנץ’ יוצר ‘כלי מעקב’ רגיש ומסוכן, ששני רק ל’כלי’ שמנהל השב’כ. מדובר במנגנון מעקב קיצוני, שמאפשר למשיבה לקבל בלחיצת כפתור מידע פרטי רגיש על מיקומם של האזרחים הנוסעים בכבישי הארץ בזמן אמת וגם מאפשר לה לחזור ‘במנהרת הזמן’ כדי לשחזר את מקום הימצאו של אדם, את מסלול תנועתו, ולעיתים גם מגעים שקיים עם אחרים בעבר. כל זה ללא הסדרה בחוק, ללא צו שיפוטי וללא פיקוח”.

מאגר המידע שנבנה באמצעות מערכת ‘עין הנץ’ כשלעצמו ועוד לפני שנבחן את אופן ואינטנסיביות השימוש בו, מהווה פגיעה קשה בזכות החוקתית לפרטיות. כלי שמתעד ו’זוכר’ את תנועתם היומיומית של מיליוני אזרחים שאינם חשודים בביצוע עבירה הוא צלם בהיכל של כל חברה חופשית ודמוקרטית, והוא מקים  חשש מאיים וממשי ‘מפני כוחה העודף של המדינה, שתרכז בידיה מידע רב לגבי אזרחים ותושבים ותעשה שימוש לרעה באותו מידע’.”

“[…] את כל זאת עושה המשיבה מזה כעשור מבלי שתהיה לה סמכות בחוק ובלי שהמחוקק יקבע את גבולות המערכת ואת ההסדרים המפורטים שיבטיחו כי נשמר האיזון שבין הפגיעה בזכויות יסוד לבין צרכי אכיפת החוק. ובינתיים, פוגעת המשיבה בזכות לפרטיות, בחופש התנועה ובחירות. האפשרויות שמציע ‘הכלי’ המשטרתי רק הולכות ומתעצמות לאור המספר ההולך וגדל של המצלמות הפזורות ברחבי הארץ, השיפור הטכנולוגי ביכולת ניתוח וידאו והיכולת להעשיר את המידע על דרך הצלבה עם מאגרי מידע נוספים המצויים בידי המשטרה וגורמים נוספים”.

“מעטה החשאיות והסודיות שאופף את ‘עין הנץ’ ואת השימוש שעושה בה המשטרה הוא שערורייתי בשים לב לפגיעות החוקתיות הכרוכות בשימוש במערכת והוא מופרז בהשוואה לכל מה שמקובל בעולם בהקשר של מערכות דומות. המערכת נחשפה לציבור בכלל ולעותרות בפרט רק בשנתיים האחרונות מאז שהשימוש בה התרחב וראיות מתוך מאגר המידע משמשות במסגרת הליכים פליליים”.

“הפגיעה הגורפת והרחבה בזכויות חוקתיות של כלל אזרחי המדינה, שכל נסיעה שלהם בכבישי הארץ הפכה למושא למעקב ולתיעוד משטרתי בהעדר הסמכה בחקיקה, מחייבת לקיים דיון דחוף בעתירה. זאת במיוחד לאור הרחבת השימוש במערכת ופריסתה בעת האחרונה”.

= = = = = = = = = =

בתגובה שהגישו העותרות לבית-המשפט העליון [על תשובת המדינה לעתירה] נאמר בין היתר כי “התנהלות המשיבה בעניין שבמוקד העתירה, מבטיחה שהשימוש חסר הסמכות ב’עין הנץ’ יימשך עוד זמן רב,  וזאת אפילו לאחר וככל שהכנסת תאמץ את יוזמת החקיקה שהמשיבה מקדמת. מצב דברים זה נובע,  בין היתר,  מהתפיסה השגויה שמנחה את המשיבה, ושלפיה גם כבר במצב המשפטי דהיום היא מוסמכת ‘להמשיך ולעשות שימוש במערכת באופן בו היא עושה בה שימוש כיום’.

“[…] בדיון מיום 27.5.2021 נדרשה המשיבה לקדם בדחיפות חקיקה מסמיכה ולעדכן בתוך 3 חודשים על התקדמות הליכי החקיקה”

“בהתאם לזאת,  בהודעה שהגישה ביום 1.9.2021 דיווחה המשיבה על פרסום תזכיר חוק בעניין,  ועל בחינה שהיא מקיימת לאור ההערות שקיבלה,  וביקשה להוסיף ולעדכן בתוך שלושה חודשים”.

“[…] ברקע,  יש להזכיר, ‘עין הנץ’  מופעלת בלא סמכות חוקית מזה שמונה שנים לפחות; שלב ה’פיילוט’  החל בתחילת העשור הקודם; הדיונים והוויכוחים הפנימיים על חוקיות המערכת החלו מספר שנים קודם לכן, והיו נמשכים עוד שנים ארוכות אלמלא הורה בית המשפט הנכבד על קידום הליכי החקיקה”.

“בנסיבות אלו,  ניתן היה לצפות שמאמצי החקיקה יתמקדו בהסדרת פעילותה של ‘עין הנץ’; זאת במיוחד בשים לב למורכבות הגדולה שכרוכה בפעילות המערכת,  והאתגרים חסרי התקדים שהיא מציבה לפרטיות ולזכויות יסוד אחרות,  ואשר חייבים לקבל מענה הולם בהסדר החקיקתי”.

“[…] ‘עין הנץ’ מייצרת פגיעה קשה בזכויות היסוד, אבל שילוב של מערכות מעקב ביומטריות וזיהוי פנים בעבודת המשטרה מציב סכנות חמורות שבעתיים. שלא במפתיע הדבר גם מעורר התנגדות ציבורית, שתלך ותגבר במקביל לקידום הליכי החקיקה. מכאן, שגם אם בסופו של יום יחליט המחוקק להתיר את עצם השימוש המשטרתי בטכנולוגיה האמורה, עדיין הטעמים המוצדקים שעומדים מאחורי ההתנגדות לכך, יחייבו דיון מעמיק וממושך לגיבוש איזונים רגישים ומורכבים במיוחד”.

“על מקצת האתגרים והקשיים הייחודיים למערכות מעקב ביומטרי ניתן לעמוד מעיון במסמך ההערות של הגורם המקצועי שהוקם במיוחד למטרה זו – היחידה להזדהות וליישומים ביומטריים במערך הסייבר הלאומי; בהזדמנות זו גם אפשר לראות את תגובתה הנדהמת של היחידה ש’לא הייתה שותפה לדיונים שהתנהלות לגבי התזכיר… למרות תפקידי היחידה ומומחיותה.  בהודעתה האחרונה המשיבה מבשרת,  שבקרוב היא צפויה להיפגש לראשונה עם הגורמים המקצועיים במערך הסייבר וברשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים;  אם רק עתה,  כחצי שנה לאחר פרסומו של תזכיר החוק, המשיבה מתחילה להתייעץ עם הגורמים המקצועיים והמאסדרים הרלבנטייים, מתי יסתיימו הליכי החקיקה?”

[הערה: כל ההדגשות בידיעה זו מופיעות באופן זהה במקור].

= = = = = = = = = =

* ריכוז ידיעות שפירסמתי בעבר והכוללות אזכור של מערכת ‘עין הנץ’ ניתן למצוא כאן.

** הערך ‘עין הנץ’ בוויקיפדיה נמצא כאן.

= = = = = = = = = =