מתפרסם מאז שנת 1999
טלקום/וויירלס/מובייל, משפט
בעיות קליטה בסלולר ביישוב עומר היקשו זמנית החזקת אדם באיזוק אלקטרוני בביתו באמצעות יחידת מעוז בשב”ס
“ביום 25.7.2021 ניתנה החלטה נוספת של ביהמ”ש בגדרה נקבע כי נוכח קשיים בהעברתו של המבקש למעצר בפיקוח אלקטרוני, בשל קליטה סלולרית ירודה ביישוב בו הוא מתגורר”; “ביום 15.8.2021 נמסר על ידי יחידת מעוז – המפקחת על העצורים בפיקוח אלקטרוני – כי הוסרה המניעה הטכנולוגית, וכי היא מוכנה ומזומנה לפקח על מעצרו של המבקש בפיקוח אלקטרוני, ככל שיוחלט על כך”.
להמשך הידיעהמשפט, צבא וביטחון
העליון ידון בעתירה הדורשת לפתוח בחקירה פלילית נגד הישראלים שסייעו לפשעים במלחמת האזרחים והג’נוסייד ברואנדה
חתן פרס ישראל, פרופ’ יהודה באואר, אמר בראיון לעיתון ‘הארץ’: “עניין זיהוי רצח עם אינו רלוונטי כל כך, משום שכיום כשזה קורה, ברור למדי שזה קורה. ברואנדה לא ‘זיהו’, כי לא רצו לזהות, אבל ידעו שזה מתקיים”.
להמשך הידיעהמשפט, צבא וביטחון
העליון ידון בעתירה הדורשת לפתוח בחקירה פלילית נגד הישראלים שסייעו לפשעים נגד האנושות בדרום סודן
“הגורמים במשרדי החוץ והביטחון בישראל, היו אמורים לדעת מראש את הסיכון שהם לוקחים על עצמם באישור עסקה מפוקפקת של ייצוא רובים, בתיווך ראש שירות הביטחון הדרום סודני, שנועדו למיליציה שהתאמנה בחווה של הנשיא, בעת שהיו כוח לשמירת שלום של האו”ם בשל המצב הנפיץ במדינה וגם אמברגו נשק של האיחוד האירופאי – האם יש עובד אחד במשרדי החוץ והביטחון שנשמע לו סביר כי נשיא של מדינה מזמין ‘בהזמנה פרטית’ רובים למיליציה ‘פרטית’ שלו? האם לעובד אחד במשרדי החוץ והביטחון נשמע הגיוני ונורמלי שראש שירות הביטחון של מדינה מתאם בעצמו עסקה לרכישת רובים למיליציה?”
להמשך הידיעהאינטרנט, משפט
הצע”ח פרטית חדשה של 11 ח”כים: מניעת ביצוע עבירות באמצעות פרסום באינטרנט (הסרת תוכן)
“כיום אין אפשרות לרשויות האכיפה והמשפט לדרוש בצו מבעלי הרשתות או ממי שמנהלים או מפעילים אותן להסיר את התוכן. כך נוצר מצב אבסורד שתוכן פוגעני נשאר ברשת, מופץ ומתפשט במהירות ואין יכולת למנוע זאת. הצעה זו עניינה אם כן ביצירתו של כלי נוסף שישמש את גורמי האכיפה בהתמודדות עם התופעה .לשם כך, מוצע להסמיך בית-משפט מחוזי לתת, לבקשת תובע, צו להסרת תוכן פוגעני מרשת האינטרנט. כלי זה יאפשר התמודדות מהירה ויעילה עם תכנים פוגעניים ברשת, בין שעולים לכדי עבירה ובין שיש בהם לסכן באופן קרוב לוודאי את שלומו הנפשי של אדם”.
להמשך הידיעהמחשוב ענן, משפט
ייצוגית נגד טריפל סי מחשוב ענן: “מפרה את החוזה שהיא כורתת מול לקוחותיה, יוצרת כלפיהם מצג שווא ומטעה אותם בהתקשרות בחוזה”; מחייבת את הלקוחות ב’דמי ביטול’ אסורים
“במשך שנה וחצי הייתה המבקשת מנוייה על שירותי הען של המשיבה. המבקשת לא הייתה שבעת רצון כלל מן השירות שקיבלה מן המשיבה. בין היתר, הייתה המבקשת חשופה למתקפות כופר רבות שלא נחסמו ע”י ההגנה של המשיבה ושירותי תמיכה בסיסיים, שהיו אמורים להינתן במסגרת השירות, לא ניתנו, כך, למשל, עבור שיחזור סיסמה גבתה המשיבה תשלום של 200 ₪. לאור אי שביעות הרצון כאמור, הודיעה המבקשת למשיבה ביום 19.4.2020 על הפסקת ההתקשרות בקשר לענן וירטואלי”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
ייצוגית נגד הוט מובייל בטענה כי היא גובה מלקוחותיה תשלום בגין חבילת שיחות לחו”ל מבלי שהלקוחות ביקשו לרכוש חבילה ומבלי שההסכם של החברה מתיר לה לחייב לקוחותיה בגין חבילה זו
בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “עניינה של בקשת אישור זו באופן הפסול, המקומם והמנוגד לדין, שבו המשיבה גבתה (ועודנה גובה) מלקוחותיה תשלומים בגין שירות שכביכול מסופק להם – חבילת ‘שיחות לחו”ל’ – וזאת מבלי שלקוחותיה ביקשו לרכוש את השירות, מבלי שיש תיעוד כלשהו לבקשתם, בניגוד להוראות ההסכם ותוך הפרה בוטה של הוראות הרישיון” שניתן ע”י משרד התקשורת.
להמשך הידיעהמשפט
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) תביעת Spam נגד עמותת ידידי מד”א בישראל ונגד מנכ”לית העמותה
“המשיבות אינן חוששות להפר את הוראות הדין, זאת מכיוון שהסנקציה הכספית הקבועה בחוק בגין תביעה אישית ללא הוכחת נזק, בטלה בשישים לעומת התרומות הכספיות העצומות שיקבלו – מאות אלפים ומיליוני שקלים – שמושגות באמצעות כלי פרסום זול ויעיל בדמות שליחת דברי הפרסומת למאגרי המידע שהשיגה המשיבה 1. המשיבות אף יודעות היטב כי רוב רובם של הנמענים לא יגישו כנגדן תביעות על אף ההטרדה, גרימת הנזקים וההפרות השונות וזאת מאחר שהמציגה עצמה בדברי הפרסומת כמד”א ובשל היותה, לדבריה, מגייסת כספים עבור מד”א.”
להמשך הידיעהמכרזים/פטורים/דרושים, משפט
משרד המשפטים: מכרז פומבי למתן שירותי ייעוץ בנושא מיפוי פער הנגישות למשפט בישראל וקידום תחום הליגל-טק
בשנים האחרונות, אנו עדים לכניסת טכנולוגיות חדשות בתחום המשפט (ליגל טק, Legal Tech) במספר רב של תחומים. טכנולוגיות המאפשרות לראשונה להביא לצמצום משמעותי בפער הנגישות לשירות משפטיים לרבות קיצור משכי ההליך המשפטי, הוזלה של ההליכים המשפטיים והשירותים המשפטיים וכיו”ב. מספר מדינות בעולם אף יזמו בשנים האחרונות תכניות סדורות לעידוד כניסת טכנולוגיות אלו לעולם המשפט בכדי לצמצם את פער הנגישות לשירותים משפטיים. השימוש בטכנולוגיות אלו בישראל נמצא עדיין בחיתוליו בשל מספר חסמים (כגון שפה, גודל שוק, אופיו של השוק, היעדר תשתית דאטה נגישה וחינמית, רגולציה ועוד).
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
הוט הגישה עתירה מינהלית נגד משרד התקשורת
טרם פורסם הנוסח המלא של כתב העתירה המינהלית.
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר, משפט
“שליפות מידע” – מקרים חדשים המתפרסמים בדו”ח החדש של משטרת ישראל ברבע השלישי של 2021 [חלק א’]
התובעת “ציינה כי מדובר בבדיקות שבוצעו בנוגע לנבדקים רבים כאשר ייתכן שהם כלל לא היו מודעים לבדיקות אלו. לדבריה, לא פעם הדגיש בית הדין את החשיבות של השימוש במערכות המידע אך ורק לצרכי עבודה, שכן כל חריגה לשימוש פרטי במערכות המשטרתיות מובילה לפגיעה באמון הציבור במשטרה וכפועל יוצא ביכולתה לבצע את תפקידה”.
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר, משפט
“שליפות מידע” – מקרים חדשים המתפרסמים בדו”ח החדש של משטרת ישראל ברבע השלישי של 2021 [חלק ב’]
“לצורך מילוי תפקידו ניתנו לנאשם הרשאות גישה למערכות מידע משטרתיות שונות”; “בפתח דבריה הדגישה התובעת את המאבק העיקש וחסר הפשרות שמנהל הארגון בבדיקות שמבצעים שוטרים במערכות המידע לצרכים פרטיים. הארגון מפקיד בידי שוטריו גישה למערכות משטרתיות על מנת שיוכלו לבצע את תפקידם בהצלחה ולממש את ייעוד הארגון. על השוטר להקפיד ולהשתמש בהרשאות שהופקדו בידיו במקצועיות ובאמינות אך ורק לצורך ביצוע תפקידו ולהישמר מלנצלן לצורך פרטי ואישי”.
להמשך הידיעהמשפט
הדו”ח החדש של המשטרה [Q3 2021] מגלה כי בעיצומם של ימי המרדף אחר 6 המחבלים הנמלטים, ראש משרד החקירות של תחנת מ”י עפולה הגיעה לי”ם לתת עדות אופי לעמית שלה שהועמד לדמ”ש
“[…] העובדה שהנאשם שוב לא השכיל להבחין בין גבולות המותר והאסור בין חובותיו ומגבלותיו כשוטר לבין הדאגה לאינטרסים הפרטיים והמשפחתיים שלו, צריכה בוודאי לתת את אותותיה בגזירת דינו הנוכחי. מאידך גיסא, וכתמיד, בבואנו לשקול את האיזון הראוי במלאכת גזירת העונש, שומה עלינו לתת את הדעת על טיב שירותו ועל תרומתו החיובית של הנאשם. ובמקרה דנן – זוהי אומנם רבה וברת-משקל נכבד”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
הדו”ח החדש של מ”י ברבע השלישי של 2021: רכז אג”מ נטל טלפון סלולרי של אדם שניסה להתפרץ לתחנה, דרש ממנו את קוד הפתיחה ולאחר מכן “ביצע במכשיר פעולות, שטיבן המדויק אינו ידוע, וכל זאת מבלי לתעד את עצם ביצוען בכתובים”
“[…] נטל הנאשם את מכשיר הטלפון הסלולרי של המתלונן, אשר המתלונן תיעד באמצעותו את האירוע, דרש מהמתלונן את הקוד לפתוח את הטלפון, ובעזרתו של איש משטרה נוסף, אשר שימש אותה עת כחוקר זירה טכנולוגית סייבר, ושנקרא באקראי לסייע, ביצע במכשיר פעולות, שטיבן המדויק אינו ידוע, וכל זאת מבלי לתעד את עצם ביצוען בכתובים. הנאשם הודה והורשע על כי במעשיו המתוארים לעיל השתמש בכוח שלא כדין כלפי המתלונן וכי במעשיו בעניין מכשיר הטלפון הסלולרי עשה שימוש לרעה בסמכות שניתנה לו מכוח תפקידו”.
להמשך הידיעהמשפט
הדו”ח החדש של מ”י ב- Q3 2021: איתרע מזלו של השוטר הסייר ונזק קל שגרם רכב המשטרה בו נהג בתפקיד לרכב פרטי חונה, צולם ושודר במסגרת תוכנית “הצינור”
“בשל מעשיו המתוארים בכתב האישום, התנהג הנאשם באופן שאינו הולם שוטר ושיש בו כדי לפגוע בתדמית המשטרה וכן מסר הצהרה ודיווחים כוזבים בעניין הקשור לשירותו במשטרה”; התובעת: “מעבר להשלכות על בעלת הרכב, יש במעשה כדי להכתים את כל השוטרים ולפגוע בתדמית המשטרה, כפי שאכן היה עת הוצג האירוע בתוכנית טלביזיה בה הוצגו השוטרים בצורה מבישה. לאחר הפרסום קשה, לדבריה, להחזיר את הגלגל לאחור ולאחות את הסדקים שנותרו באמון הציבור במשטרה”.
להמשך הידיעהבריאות/רפואה, משפט
נדחתה “עתירה נוספת הנוגעת להתמודדותה של המדינה עם נגיף הקורונה והשלכותיו המכוונת כלפי השינויים בתנאי הזכאות לאישור ‘התו הירוק’ העתידים להיכנס לתוקפם ב- 3.10.2021, לפיהם יישלל התו הירוק מחלק מהמתחסנים שהתחסנו בעבר בשתי מנות חיסון וטרם התחסנו במנה השלישית”
“יש לציין, טענות העותר אינן נעדרות חשיבות ציבורית, ואין אנו מקלים ראש בהשלכות הרבות של מדיניות הנפקת אישור התו הירוק על חיי היום-יום של רבים מתושבי מדינת ישראל”; “מטבע הדברים, מדובר במתווה אשר הרשויות הרלבנטיות רואות בו כחיוני לצורך התמודדות עם מגפת הקורונה. ניתן להניח, כי כלל הרשויות והגורמים הרלבנטיים נערכים באופן קדחתני, אף ברגעים אלו, ליישום המוצלח של המדיניות מושא העתירה, תוך השקעת משאבים עצומים”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
אגודת מד”א הגישה עתירה חדשה לבג”צ נגד שר התקשורת
יצויין כי בית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק מחק בתחילת מארס 2020 עתירה [בג”ץ 7628/19] של אגודת מגן דוד אדום בישראל נגד שרי התקשורת והבריאות בנושא הקצאת מס’ טלפון מקוצר לארגון איחוד הצלה.
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר, משפט
בייצוגית: “במסגרת פעולות הגנת הסייבר אותן מבצעת חברת דרך ארץ לפי תוכנית עבודתה בשיגרת פעילותה, תוסיף שירות חדר בקרת סייבר, שינוהל ע”י חברה חיצונית לטובת ניטור, התראה ותגובה לאירועי סייבר ואבטחת מידע, וזאת עד לסוף 2021”
השופטת: “לפי הנטען בבקשת האישור, במהלך חודש אוגוסט 2018 התגלתה פירצת אבטחה במסד הנתונים שמחזיקה ומתחזקת המשיבה, באופן שלקוח הנכנס לאתר החברה לצפות בחשבונית שהוצאה לו, יכול באמצעות הקשה על היסטוריית התשלומים ושינוי מספר סידורי בשורת הכותרת, לבחור חשבונית אחרת ולהציגה, שם ייחשף לפרטי הלקוח (האחר)”; “כתבה בנושא פורסמה בעיתון TheMarker. בכתבה אף צויין כי המשיבה מסרה שהתקלה תוקנה”.
להמשך הידיעהמשפט
ייצוגית (בהיקף קבוצתי של 25 מיליון ש”ח) נגד מפתחת האפליקציה ME בה הוצמד כינוי גנאי לפרילנסר של פרטנר תקשורת [למרות שאינו משתמש כלל ביישומון]; הדבר פוגע בו לטענתו מבחינת פרנסה
“למרות שלא נתנו הסכמה להיכלל במאגר המידע של הנתבעת, הרי שבניגוד לסעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות, פרטיהם נמצאים אגורים, לרבות כינויים שונים ומשונים שניתנו להם ע”י מי ממשתמשי האפליקציה וכל זאת ללא ידיעתם ו/או הסכמתם. מלבד העובדה כי לא נתנו את הסכמתם להיכלל בשמם האמיתי ו/או בכינויים כלשהם והכללתם בו מהווה פגיעה בפרטיותם, הרי שהפעלת האפליקציה ללא כל מנגנון הגנה משמעותי, באופן המאפשר, בין היתר, הוצאת לשון רעתם, מהווה רשלנות ורשלנות זו איפשרה את הפגיעה בשמו הטוב של התובע ושל יתר חברי הקבוצה”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
לפני 11 שנים דחה בג”ץ עתירה של עו”ד חיים גרון [ששימש אז כסמנכ”ל בכיר הנדסה ורישוי במשרד התקשורת וניספה (עם אשתו) לפני מספר ימים בהתרסקות מטוסו ביוון] נגד מנכ”ל משהת”ק דאז
“עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותר כי נורה למנכ”ל משהת”ק ליתן טעם מדוע לא תבוטל החלטתו מיום 23.5.2010, המורה לו לחדול משימוש בתואר עורך דין במסמכי משרד התקשורת”.
להמשך הידיעהמחשוב ענן, מכרזים/פטורים/דרושים, משפט
האם יתקיים דיון בעתירה המינהלית של אורקל נגד מינהל הרכש הממשלתי לגבי מכרז הענן הממשלתי (נימבוס)?
ב- 15.7.2021 החליט השופט: “בשלב זה, ועל מנת שלא תיגרם תקלה, איעתר לקיום הדיון בעתירה בדלתיים סגורות. סוגייה זו תיבחן לגופה בהמשך הדברים, וייתכן כי בתום הדיון ייקבע שלא היה מקום להוראה זו וכי יש לחשוף את כלל המסמכים, או חלקם, לעיון כל המעוניין בכך”.
להמשך הידיעה