מתפרסם מאז שנת 1999
דואר/שירותי דואר, טלקום/וויירלס/מובייל
שר התקשורת בוועדת הכלכלה: “אם לא נעביר את החקיקה על הדואר בקרוב נגיע לפשיטת רגל”
יו”ר הוועדה בסיכום הדיון: “ניכר שבשנה האחרונה יש קצב של ביצוע רפורמות עם התייחסויות לכל הבעיות וכשלי השוק בעולם התקשורת המשתנה. תחום הסלולר לא במצב טוב ובעיות הקליטה הן בכל מקום. האסטרטגיה שלכם להגביר את פריסת האנטנות נכונה אבל לא מספיקה ויש להפעיל את אכיפה וענישה כי מי שלא משלם כסף לא מתייחס ברצינות לנושא”; “ידיכם עמוסות אבל ניכר שאתם נמרצים ועובדים ואנחנו נהיה לצדכם. תביאו רפורמות טובות ותמצאו אותנו נחושים”.
להמשך הידיעהמשאבי אנוש
אושרה הגשת הצע”ח פרטית בכנסת בנושא שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – פרסום שכר במודעה בדבר הצעת עבודה)
“על מנת לצמצם את פערי השכר בין המינים ולקדם את שוויון ההזדמנויות בעבודה, מוצע לחייב מעסיק או אדם הזקוק לעובד, המפרסם מודעה בדבר הצעת עבודה, לציין את השכר המזערי והמרבי המוצעים לאותה משרה. הצעת החוק תאפשר לעובדות ולעובדים לדעת האם השכר שהם מקבלים ממעסיקם עומד בטווח השכר שפרסם המעסיק במודעה בדבר הצעת העבודה טרם קבלתם לעבודה”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל
בכנסת: מה קורה כששר תקשורת (לשעבר) נפגש עם יועמ”שית המשרד (לשעבר)
ח”כ אורי מקלב הגיש בשבוע שעבר שאילתה לשר התקשורת בנושא “תעריף משלוח ספרים (דברי דפוס) וחתולים לארה”ב באמצעות דואר ישראל”. תזמון השאילתה הוא עם/בלי קשר לדיבורים האחרונים בכנסת לגבי מי שמאכילים חתולים ברחוב. צער בעלי חיים.
להמשך הידיעהדואר/שירותי דואר
במסמך שהוגש לכנסת: “יש לאשר בלא דיחוי את כניסת דואר ישראל לתחום ההדפסות בהתאם למוצע בהצעת החוק, ולא להגביל את פעילותה באופן שימנע תחרות אפקטיבית בתחום ריכוזי זה”
חברת דואר ישראל הגישה לוועדת הכלכלה של הכנסת בראשות ח”כ מיכאל ביטון מסמך נוסף לקשור לסידרת הדיונים בנושא הצע”ח הדואר (תיקון מס’ 13). המסמך הקודם הוגש בתחילת דצמבר 2021 ודיווחתי עליו באתר.
להמשך הידיעהכללי
הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס’ 14) “אשר נועדה להתאים את החוק לאתגרים העכשוויים בהגנה על מידע אישי במאגרי מידע בעידן הדיגיטלי”
“אף שמתקפות סייבר פוקדות אותנו ואת העולם כולו בתכיפות רבה, החוק בישראל, אשר מתייחס להגנה על הפרטיות ועל השמירה על מאגרי מידע, נחקק לפני 40 שנה, והעדכון האחרון בו נעשה בשנת 1996”; “החקיקה המתייחסת לפיתוחים טכנולוגיים חייבת להתעדכן ולהיות מותאמת לצורכי השעה. איננו יכולים לשקוט על השמרים. עניינים מעין אלו הכרחיים גם לצורך יכולתם של ישראלים לסחור עם חברות בין-לאומיות שונות”; “הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס’ 14) נועדה להתאים את חוק הגנת הפרטיות לאתגרים העכשוויים בהגנה על מידע אישי במאגרי מידע בעידן הדיגיטלי”.
להמשך הידיעהחומרה והיקפי, טלקום/וויירלס/מובייל
אושרה הגשת הצע”ח פרטית בכנסת בנושא תיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (פסילת ראיה שהושגה מחיפוש בטלפון נייד ובחומר מחשב ללא צו)
“ברור כי בתקופתנו אנו, בה סודותיו הכמוסים ביותר של אדם נמצאים בטלפון החכם ובמחשב האישי – המחוקק אינו יכול להישאר אדיש להלכה שנקבעה ולכן, לאור קריאתו של בית-המשפט העליון להסדיר באופן כללי את החקיקה בנושא חיפוש בחומרי מחשב בעידן הטכנולוגי – מוגשת הצעת חוק זו”.
להמשך הידיעהכללי
אושרה הגשת הצע”ח פרטית בכנסת בנושא תיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) (תיקון – קיצור זמן המענה בפניות ציבור)
“פרק זמן של 45 יום למענה לפנייתו של אזרח אינו סביר ואינו מוצדק. מוצע בזאת לקצר את זמן המענה לפנייתו של אזרח ל- 14 יום מיום קבלת הבקשה”.
להמשך הידיעהכללי
אושרה הגשת הצע”ח פרטית בכנסת בנושא חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – חובת בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע להפקה או רכישה של הפקות מקומיות)
“היעדר האסדרה בחוק התקשורת לגבי שחקנים המשדרים על גבי רשת האינטרנט בלבד יוצר כשלי שוק רבים, הכוללים היבטים של פגיעה בתחרות, העדרה של חובת רישיון לפעילותם של השחקנים החדשים, וכן היעדר פיקוח על השחקנים החדשים בכל הנוגע לאופן ההפרשה התקציבית מסך ההכנסות השנתיות הכוללות של אותם שחקנים להפקה או רכישה של הפקות מקומיות”; “על-כן, הצעת חוק זו באה להחיל אסדרה רוחבית על כלל השחקנים הפועלים בשוק השידורים ביחס לחובתם להפריש אחוז מסוים מתקציב הכנסותיהם השנתיות הכוללות להפקה או רכישה של הפקות מקומיות”.
להמשך הידיעהכללי
אושרה הגשת הצע”ח פרטית בכנסת בנושא איסור לשון הרע (תיקון – חשיפת פרטי מידע של מנוי ברשת תקשורת אלקטרונית)
“מוצע כי אדם הטוען כי תוכן שהועלה לרשת תקשורת אלקטרונית, או הפצתו, מהווים כלפיו עוולה או הפרה לפי חוק איסור לשון הרע, יהיה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לחייב את ספק האינטרנט לחשוף את פרטי האדם שפרסם את התוכן הפוגע לכאורה. טרם הליך מסוג זה, רשאי הנפגע לפנות ישירות לרשת התקשורת ולבקש ממנה לברר אם המנוי מסכים לחשוף את פרטיו. אם ישנה הסכמה, ההליך המשפטי לחשיפה יתייתר והנפגע יוכל להמשיך בהליך משפטי רגיל לפי חוק איסור לשון הרע. אם מפרסם התוכן מסרב למסור פרטיו, אזי יוכל הנפגע לפנות לבית המשפט בבקשה לחשוף את הפרטים”.
להמשך הידיעהכללי
פורסמה עמדת מערך הסייבר הלאומי בנוגע להצעת חוק הדיוור הדיגיטלי
“הזדהות בטוחה הינה מענה אבטחה אוניברסלי המקובל לפי תקנים בינלאומיים”; “מימוש הזדהות בטוחה ברמה מתאימה לסיכון הנשקף, כמו ‘מוציא את העוקץ’ ממאמציהם של תוקפים אשר מחפשים דבר מה בעל-ערך בתיבות הדואר הפרטיות”.
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר, מחשוב ענן
בין הדיונים בכנסת בשבוע הבא: פרוייקט נימבוס + תוכנת פגסוס של NSO + עתיד ההיי-טק הישראלי [ידיעה מעודכנת]
23.1.2022 – עדכון: באתר הכנסת נרשם היום כי הישיבה המתוכננת של ועדת חו”ב בנושא פרוייקט מחשוב הענן הממשלתי ‘נימבוס’ מחר – בוטלה מסיבה כלשהי.
להמשך הידיעהאינטרנט
אושרה הגשת הצע”ח פרטית בכנסת בנושא מרשם שמות מתחם בישראל
“בישראל רשומים היום כ- 240,000 שמות מתחם המנוהלים על ידי איגוד האינטרנט הישראלי (ע”ר) באמצעות 10 רשמי משנה, ובכך ישראל ממוקמת סביב המקום ה- 40 בעולם, מתוך כ- 250 סיומות בין לאומיות. תחום מרשם שמות המתחם בישראל לא מצוי בתחום סמכותו ופיקוחו של אף גורם או רשות ממשלתית ולכן אינו מפוקח כראוי”.
להמשך הידיעהרשתות חברתיות
אושרה הגשת הצע”ח פרטית בכנסת בנושא הרשתות החברתיות: “מטרת חוק זה היא להסדיר את פעילות הרשתות החברתיות באינטרנט, תוך הגנה על זכויות האזרח ועל עקרונות היסוד של המשפט הפלילי הישראלי מפני פגיעה המתרחשת ברשתות החברתיות”
“מסיבות שונות, ביניהן הרצון למנוע תופעות פסולות כגון הקצנה חברתית, אלימות, אפליה ועוד, החלו הרשתות החברתיות ובראשן רשתות פייסבוק ו- וואטסאפ, לצנזר תכנים שונים על פי קריטריונים המשתנים מעת לעת ולחסום משתמשים לפרקי זמן או לצמיתות. אולם, במקרים רבים נדמה שהסרות התוכן וחסימות המשתמשים נעשות באופן שרירותי, מבלי שניתנת למשתמשים אפשרות להבין את הסיבה להסרה ולחסימה, וכן ללא אפשרות של ממש לערער עליהן. שיטת הסרת התכנים או החסימה איננה שקופה למשתמשים ולא ידוע אם ההחלטה על פעולה כאמור נעשתה באופן אוטומטי בידי אלגוריתם ממוחשב או לפי החלטה אנושית”.
להמשך הידיעהכללי
פורסמה עמדת הרשות להגנת הפרטיות בנוגע להצעת חוק הדיוור הדיגיטלי לרגל דיון שייערך היום (10.1.2022) בכנסת
מדובר באחד משני דיונים שיתקיימו בוועדת הכלכלה ודיון אחד בוועדת החוקה.
להמשך הידיעהמחשוב ענן, מימשל/מימשל זמין
עדכונים לגבי פרוייקט הענן הממשלתי “נימבוס”
וועדת חו”ב תדון בפרוייקט החודש; רשות התקשוב מפרסמת הנחיות בנושא; מינהל הרכש הממשלתי: RFI לקבלת מידע לטיוטת מכרז מרכזי בנושא הוספת שירותים לשוק הדיגיטלי הממשלתי בענן.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, פרסום/שיווק/מדיה
בכנסת אושרה הגשת הצע”ח התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – פנייה טלפונית של עוסק)
“סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים) מתנה את שיגור דבר הפרסומת בהסכמתו מראש של הנמען, וכך מונע את הטרדתו על ידי המפרסם. ואולם, הסעיף נוגע לשיגור דברי פרסומת באמצעים מסוימים בלבד, ואינו מתייחס לתופעה של פנייה טלפונית של מפרסם לנמען בצורה ישירה וללא מערכת אוטומטית, שכיום מכיוון שהחוק איננו אוסר”.
להמשך הידיעהכללי
בכנסת אושרה הגשת הצע”ח הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון – יישום המלצות ועדת ביניש)
“חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי”ט – 1959 מסדיר את האסור והמותר בתחום תעמולת בחירות, הן בבחירות לכנסת והן בבחירות לרשויות המקומיות. עם השנים קראו יושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית לדורותיהם וגורמים נוספים לערוך תיקונים ושינויים בחוק כדי להתאימו למציאות המתחדשת, ובין היתר לבטל איסורים ארכאיים הקבועים בו או כאלה שאינם מגשימים עוד את תכליות החוק”.
להמשך הידיעהבריאות/רפואה, טלקום/וויירלס/מובייל
ועדת השרים לחקיקה תדון בשתי הצע”ח נפרדות בנושא איחוד מוקדי החירום הרפואיים הטלפוניים
ב- 4 ביוני 2021 פירסמתי באתר ידיעה שכותרתה: הממ”מ בכנסת מפרסם את הסקירה ‘מוקדי חירום מאוחדים’.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל
מועד חדש (שלישי במספר) להופעת שר התקשורת בפני וועדת הכלכלה של הכנסת
עתה נותר לראות אם זהו המועד האחרון והסופי.
להמשך הידיעהכללי
היום (ב’, 3.1.2022): דיון בכנסת בנושא Fake News
“לאורך ימי הדמוקרטיות, החשש מפני מתן כוח לממשלה להבחין ולסווג בין אמת לשקר או בין ‘מידע טוב’ ל’מידע רע’, נתפס כמסוכן ביותר: במקרה הטוב, רשויות המדינה עשויות לטעות באשר לסיווג של מידע או ביטוי כשקרי או מסוכן ובמקרה הגרוע, כוח זה מעניק לשלטון כלי לדיכוי אזרחים והשתקה של שיח ביקורתי או מעורר מחלוקת. התפיסה הבסיסית היא שיצירת מבחן מדויק שאותו יישמו פקידים, תובעים ושופטים, ושיבחין בין תוכן הגורם נזק לזה שאיננו גורם נזק, היא משימה כמעט בלתי אפשרית. המשימה הופכת לקשה אפילו יותר כאשר מדובר בשאלה האם מדובר בתוכן ‘מהימן’ או בתוכן ‘כוזב’.”
להמשך הידיעה