אושרה הגשת הצע”ח פרטית בכנסת בנושא חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – חובת בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע להפקה או רכישה של הפקות מקומיות)

נשיאות הכנסת אישרה הנחה על שולחן הכנסת של הצעת חוק פרטית העוסקת בנושא חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – חובת בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע להפקה או רכישה של הפקות מקומיות). הצעת החוק [פ/3100/24] הוגשה בידי חברות הכנסת אמילי חיה מואטי ואבתיסאם מראענה.

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר בין היתר כי “שוק השידורים חווה בשנים האחרונות שינויים משמעותיים. מגזר הטלביזיה הרב-ערוצית, שנשלט בעבר באופן בלעדי על ידי חברות הכבלים והלוויין, נפתח לתחרות מצד מתחרים נוספים, המעבירים תכנים על גבי רשת האינטרנט.

“התלות שהייתה בעבר בין התשתית להפצת התוכן – כבלים ולוויין, ובין העברת השירות, קרי מתן שירותי טלביזיה רב-ערוצית, הצטמצמה, וכיום גם גורמים שאינם בעלי תשתית יכולים להציע לציבור הרחב שירותי טלביזיה רב-ערוצית על גבי תשתית רשת האינטרנט [“שירות Over The Top, OTT” –המאפשר צריכת תכנים שאינם מוגבלים למכשירי קלט של חברות ספציפיות, אינם דורשים חיבור לתשתיות פיזיות, וניתן לצרוך בהם שירותי תוכן ספציפיים על פי בחירת המשתמש ולא על פי היצע מוגבל שנקבע מראש ומשודר בזמנים קבועים מראש על ידי הספק)] שירות ה- OTT משנה באופן דרמטי את שוק השידורים, ומערער מודלים עסקיים שהתבססו על אמצעי הפצה והעברת תוכן כמקשה אחת.

“כניסת מתחרים חדשים אפשרה לצרכנים ליהנות מהרחבת היצע שירותי הטלביזיה. כך, אם בעבר נדרש הצרכן לבחור בין החלופה של שירותי טלביזיה רב-ערוצית במחיר גבוה לבין החלופה של מספר ערוצים מצומצם המשודרים על גבי מערך ‘עידן פלוס’, הרי שכיום קיימות לצרכן חלופות אחרות שכוללות היצע תכנים רחב במחיר נמוך. תהליך זה אף עודד את חברות הכבלים והלוויין לפתח מוצרים חדשים על גבי תשתית האינטרנט, אשר מוצעים לצרכן במחיר מוזל.

“אולם, הרגולציה הקיימת כיום בחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ”ב – 1982 המסדירה את שוק הטלביזיה הרב-ערוצית למנויים, ומופקדת בעיקרה בידי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, חלה כיום רק על מי שמשדר באמצעות תשתית כבלים או לוויין, ואינה חלה על אותם שחקנים חדשים המציעים את שירותיהם על גבי האינטרנט.

“בשל שינויים אלה ולשינויים נוספים הנוגעים לטלביזיה המסחרית, ביום ב’ בתשרי התשע”ו (18 בספטמבר 2015), מינה ראש הממשלה ושר התקשורת דאז חה”כ בנימין נתניהו, ועדה מייעצת להסדרת הרגולציה על שוק השידורים, בראשות מנכ”ל משרד התקשורת דאז מר שלמה פילבר. בוועדה היו חברים נציגים ממשרד התקשורת, המשפטים, האוצר, המועצה והרשות השנייה לטלביזיה ורדיו.

“הוועדה עסקה במספר נושאים, ובהם עידוד כניסה של שחקנים חדשים לשוק השידורים, עידוד יצירה מקומית, ובחינת המשמעויות של הגידול בשירותי תוכן המסופקים באמצעות האינטרנט, לרבות המעבר של תקציבי פרסום לאתרי אינטרנט ורשתות חברתיות, והשלכות של אלה על השידורים הממומנים באמצעות פרסומת והשידורים הרב-ערוציים בתשלום.

“ביום כ”ג בסיון התשע”ו (29 ביוני 2016) הגישה הוועדה את מסקנותיה. עיקרי מסקנותיה של הוועדה התבססו על הצורך בהתאמת החובות הרגולטוריות הארכאיות הקיימות על השחקנים השונים הפועלים בשוק השידורים באופן שיהלום את השינויים הטכנולוגיים שהתחוללו בשנים האחרונות.

“היעדר האסדרה בחוק התקשורת לגבי שחקנים המשדרים על גבי רשת האינטרנט בלבד יוצר כשלי שוק רבים, הכוללים היבטים של פגיעה בתחרות, העדרה של חובת רישיון לפעילותם של השחקנים החדשים, וכן היעדר פיקוח על השחקנים החדשים בכל הנוגע לאופן ההפרשה התקציבית מסך ההכנסות השנתיות הכוללות של אותם שחקנים להפקה או רכישה של הפקות מקומיות.

“חוק התקשורת קובע, בין היתר, כי השחקנים הפועלים מכוח רישיונות מחויבים להפריש אחוז מסל הכנסותיהם מדמי המנוי השנתיים לטובת השקעה בהפקות מקומיות. תכליתה של אסדרה זו הוא עידוד יצירה מקומית, חיזוק  דעת הקהל העולמית על יצירות ישראליות ותוספת הכנסה משמעותית לאוצר המדינה עקב מכירת הפקות מקומיות ישראליות לגופי תקשורת זרים. כמו-כן, הפקות מקומיות הן למעשה קרקע נרחבת של מקומות עבודה ופרנסה לאלפי עובדים, ביניהם תסריטאים, במאים, מפיקים, אנימטורים, מלהקים, שחקנים, תאורנים, מקליטים, מעצבים, מלבישים, עורכים ובני משפחותיהם.

“עם זאת, האסדרה האמורה לא הותאמה לשינויים הדרמטיים הרבים שחלו בשוק התקשורת, ולכניסת השחקנים החדשים לתחום השידורים.

“על-כן, הצעת חוק זו באה להחיל אסדרה רוחבית על כלל השחקנים הפועלים בשוק השידורים ביחס לחובתם להפריש אחוז מסוים מתקציב הכנסותיהם השנתיות הכוללות להפקה או רכישה של הפקות מקומיות”.