אושרה הגשת הצע”ח פרטית בכנסת בנושא הרשתות החברתיות: “מטרת חוק זה היא להסדיר את פעילות הרשתות החברתיות באינטרנט, תוך הגנה על זכויות האזרח ועל עקרונות היסוד של המשפט הפלילי הישראלי מפני פגיעה המתרחשת ברשתות החברתיות”

נשיאות הכנסת אישרה (10.1.2022) הנחה על שולחן הכנסת של הצעת חוק פרטית של ח”כ איתמר בן גביר העוסקת בנושא רשתות חברתיות.

בדברי ההסבר להצעת החוק [פ/2954/24] נאמר כי “הרשתות החברתיות הפועלות באמצעות רשת האינטרנט הן כלי הביטוי המרכזי של אזרחים, מפלגות, עמותות וחברות במרחב הציבורי, ומשמשות ככלי מרכזי להעברת מסרים בין משתמשים באופן אישי או באופן קבוצתי.

“הרשתות החברתיות יוצרות סביבה דינמית ובינלאומית המאפשרת פרסום ושליחה של תכנים מסוגים שונים, כמעט בכל נושא. ברשתות החברתיות מושקעים תקציבי פרסום אדירים והן מהוות ‘לוחות מודעות’ וערוץ תקשורת מרכזי בין גופים מוסדיים ומסחריים לציבור הרחב. עסקים רבים מבססים את עצמם על פעילות ברשתות החברתיות והם תלויים בהן לחלוטין.

“מסיבות שונות, ביניהן הרצון למנוע תופעות פסולות כגון הקצנה חברתית, אלימות, אפליה ועוד, החלו הרשתות החברתיות ובראשן רשתות פייסבוק ו- וואטסאפ, לצנזר תכנים שונים על פי קריטריונים המשתנים מעת לעת ולחסום משתמשים לפרקי זמן או לצמיתות.

“אולם, במקרים רבים נדמה שהסרות התוכן וחסימות המשתמשים נעשות באופן שרירותי, מבלי שניתנת למשתמשים אפשרות להבין את הסיבה להסרה ולחסימה, וכן ללא אפשרות של ממש לערער עליהן. שיטת הסרת התכנים או החסימה  איננה שקופה למשתמשים ולא ידוע אם ההחלטה על פעולה כאמור נעשתה באופן אוטומטי בידי אלגוריתם ממוחשב או לפי החלטה אנושית.

“בעוד שהחברות יכולות, במצב המשפטי הנוכחי, לחסום משתמשים ולצנזר את התוכן שהם מעלים, הן אינן יכולות להיתבע בידי המשתמשים בגין פגיעה אישית וכלכלית שנגרמה עקב פעולותיהן.

“מצב זה של החזקת החבל משתי קצותיו בידי החברות בלתי מתקבל על הדעת ומחייב אסדרה מטעם המדינה, כדי להגן על האזרחים מפני פגיעה בלתי מוצדקת.

“חשוב לציין כי כיום לשלוש הרשתות החברתיות המרכזיות – פייסבוק, וואטסאפ וטוויטר, יש מעמד דואופוליסטי והשפעה עצומה על המרחב הציבורי בכל השדות הציבוריים.

“עיקרון היסוד שבבסיס הצעת החוק הוא שהסמכות של החברות לצנזר ולסנן תכנים חייבת להיות כרוכה באחריות כוללת לתכנים המפורסמים ברשת, ולאפשרות לתבוע אותן בגין פגיעה במקרה של פרסום או צנזור של תוכן כלשהו או חסימת משתמש בנסיבות שאינן מוצדקות.

“הצעת החוק תאפשר לוותר על הסמכות והאחריות כאמור, כלומר תיתן מקום לרשתות חברתיות שאינן מפעילות צנזורה וסינון (למעט ביחס לפרסומים אסורים לפי דין) וממילא תפטור אותן מן הצורך לנמק פעולות אלו ולשאת בגינן באחריות נזיקית.

“לפיכך, מוצעת הפרדה בין רשת חברתית מגבילה המסננת תכנים או משתמשים ונדרשת לעמוד במבחנים חמורים יותר של אחריות לפרסומים המופיעים בה, ובין רשת חברתית פטורה שאיננה מסננת תכנים ולמעשה פטורה מאחריות לתכנים המתפרסמים בה. במקרה זה, האחריות תחול על המשתמשים שהעלו את התוכן.

“החוק המוצע מחייב רשת חברתית מגבילה לתת מענה זמין בשפה העברית לבירור תלונות, ולמתן מענה בזמן סביר לתלונות ולבירורים בנוגע להסרת תכנים וחסימת משתמשים. בנוסף, מוצע לקבוע בבירור כי רשת חברתית כמוה ככל שירות ציבורי, ואותם כללים החלים על כל שירות ציבורי במדינת ישראל בנוגע להפליה, יחולו על מדיניות ההסרה של תכנים וחסימה של משתמשים ועל ביצועה ברשת החברתית.

“בנוסף מוצע גם לאפשר התדיינות משפטית מול הרשתות החברתיות הפועלות בישראל על פי הדין הישראלי, זאת כדי למנוע סיטואציה של חלל משפטי בו נוצרות פגיעות ללא סעד, ולאפשר פסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק למי שנפגע מפעולות שרירותיות או לא מוצדקות של מפעילי הרשתות החברתיות”.

* הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חבר הכנסת עמית הלוי (פ/2426/23) ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן וקבוצת חברי הכנסת (פ/1479/24; הוסרה מסדר היום ביום כ”ג באב התשפ”א (1 באוגוסט 2021)).