היום (ב’, 3.1.2022): דיון בכנסת בנושא Fake News

וועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת בראשות ח”כ גלעד קריב תקיים היום (שני, 3.1.2022) דיון בנושא “תופעת הפייק ניוז והפגיעה בזכויות אדם: אתגרים ודרכי התמודדות”.

בפורטל הוועדה פורסמו מספר מסמכים שהוגשו לוועדה לקראת הדיון. אחד מהמסמכים הללו הוא של המכון הישראלי לדמוקרטיה ביחד עם איגוד האינטרנט הישראלי.

במסמך זה נכתב בין השאר: “אנו מבקשים להביע עמדה תמציתית בנוגע לחקיקה ורגולציה על ‘מידע כזב’ לקראת הדיון המתוכנן להתקיים ב- 3 בינואר 2022. עמדה זו כוללת תובנות נורמטיביות בנוגע להשלכות של התמודדות באמצעות חקיקה פלילית עם הנושא, המבוססות על מחקר עכשווי לגבי הזירה הבינלאומית והישראלית וכן על הניסיון ופרסומי העבר שלנו בסוגיות של דיני תקשורת, דיני בחירות ואסדרת אינטרנט.

“שוק הדעות והרעיונות בעידן הנוכחי הוא שונה. במקום מחסור בזירות ביטוי אנו נמצאים בעידן של הצפה ועודף מידע, המתחרים על תשומת הלב והקשב המוגבלים של הציבור. איננו בטוחים עדיין כיצד נכון להתמודד עם העובדה שכאשר יש גישה חופשית למספר עצום של דוברים ורעיונות אל השוק, הדבר איננו בהכרח מוביל לשלטונן של ‘אמת’ או של ‘עובדות’, אלא ההיפך – אנו מצויים בעיצומו של עידן שיש בו ‘חוסר ביטחון עובדתי’. עם זאת, ברור כי הפללת פרסום או הפצה של ‘מידע כוזב’ מתנגשת באופן חזיתי עם חופש הביטוי כזכות חוקתית וכערך דמוקרטי.

“על כן, בטרם נפנה לשנות מוסכמות יסוד של המשפט הישראלי בנוגע לחופש הביטוי, ראוי לברר היטב את הגורמים לתהליך זה ולעצב עבורם פתרונות כירורגיים וממוקדים. לפעמים נראה שהכמיהה לחשוב על ‘פתרון’ היא כה גדולה עד שהיא אוספת פתרונות מן הגורן ומן היקב ואיננה מתמודדת עם שורש הבעייה.

“[…] לאורך ימי הדמוקרטיות, החשש מפני מתן כוח לממשלה להבחין ולסווג בין אמת לשקר או בין ‘מידע טוב’ ל’מידע רע’, נתפס כמסוכן ביותר: במקרה הטוב, רשויות המדינה עשויות לטעות באשר לסיווג של מידע או ביטוי כשקרי או מסוכן ובמקרה הגרוע, כוח זה מעניק לשלטון כלי לדיכוי אזרחים והשתקה של שיח ביקורתי או מעורר מחלוקת. התפיסה הבסיסית היא שיצירת מבחן מדויק שאותו יישמו פקידים, תובעים ושופטים, ושיבחין בין תוכן הגורם נזק לזה שאיננו גורם נזק, היא משימה כמעט בלתי אפשרית. המשימה הופכת לקשה אפילו יותר כאשר מדובר בשאלה האם מדובר בתוכן ‘מהימן’ או בתוכן ‘כוזב’.

“[…] אנו קוראים גם שלא לחוקק עבירות פליליות חדשות הכוללות הגדרות מעורפלות מבלי לקחת בחשבון את העובדה שעבירות כאלה יוצרות בעיות קשות במובן היכולת לממש אכיפה פלילית והרתעה חברתית והופכות, לא בשל עצלנות של הפרקליטות אלא בשל טעמים מהותיים, לאות מתה”.

כותבי המסמך [ד”ר תהילה שוורץ-אלטשולר עמיתה בכירה וראש התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע המכון הישראלי לדמוקרטיה וד”ר אסף וינר ראש תחום רגולציה ומדיניות איגוד האינטרנט הישראלי (ע”ר(] מספקים גם הצעות להתמודדות:

“נוכח המורכבות של תופעת חדשות הכזב, כתופעה אנושית וכמושא להסדרה משפטית, אנו סבורים כי יש צורך להבין את שורשיה טרם גיבוש חקיקה והפללה על מנת שלא לשפוך את התינוק עם המים. לתפיסתנו, נדרש ‘סל חקיקה’ בנוגע למידע כזב אך נכון להתרחק כמה שניתן מרגולציה או הפללה של תוכן.

+  אסדרה דרך הרשתות צריכה להיות אסדרה צורנית ככל שניתן – שתעסוק בחשיפת חשבונות מזוייפים, רשתות השפעה ופעילות לא אותנטית; סימון וזיהוי של סוגי מסרים, למשל מסחריים; ומתן מענה,  אכיפה שוויונית וחובת הנמקה על ידי הרשתות בהחלטות של הסרת תוכן – ולא בתוכן או במהימנות המידע.

+  יש לטפל באופן ספציפי בתעמולת בחירות, וזאת בשני אופנים – חובת סימון וזיהוי של תעמולה פוליטית בכלל המרחבים; וקביעת גבולות לסוגים של מידע אישי שאסור לעבד במסגרת מסעות תעמולה. אין להפוך את וועדת הבחירות לצנזור על תעמולה ויש לזכור שליו”ר וועדת הבחירות אין כלים לבירור נכונות עובדתית של תעמולה בזמן אמת.

+ יש לסייע לשוק העיתונות באופן מבני ולתמרץ מודלים עסקיים יציבים של פעילותו, ולא באמצעות תיקונים חלולים לתקנון האתיקה העיתונאית.

+ נדרשת רגולציית פרטיות שמטרתה לאסור על סוגים שונים של טירגוט לצורך הפצת מסרים לאוכלוסייה. כידוע, מדינת ישראל נמצאת מאחור בכל הנוגע ל חקיקת פרטיות, ואזרחי ישראל אינם מוגנים מספיק בהקשר הזה.

+ יש לתמרץ פתרונות טכנולוגיים שיאפשרו לזהות תוכן מזויף; חשבונות מזוייפים ופעילות לא אותנטית ברשתות החברתיות.

+  יש לפעול לקידום חינוך ואוריינות דיגיטלית, המתמקדות בסל היכולות והמיומנויות – הטכנולוגיות,  הסוציולוגיות והקוגניטיביות – הנדרשות כדי להבין את הסביבה הדיגיטלית ולתפקד בתוכה. אלה כוללות יכולת לחפש ולמצוא מידע ולהשתתף בקהילות מקוונות וברשתות חברתיות, כמו גם מודעות לכוחות העומדים מאחורי המהפכה הדיגיטלית ולהטיות שהם יוצרים, הבנת המכשלות הקוגניטיביות שבתקשורת מתווכת מחשב, הקפדה על כללי התנהגות וכישורי חשיבה ביקורתית”.

[הערה: כל ההדגשות בידיעה זו מופיעות כך במקור].