פורסמה עמדת הרשות להגנת הפרטיות בנוגע להצעת חוק הדיוור הדיגיטלי לרגל דיון שייערך היום (10.1.2022) בכנסת

להלן נושאי שלושה מדיונים שיתקיימו היום (שני, 10.1.2022) בשתי וועדות בכנסת:

■ וועדת הכלכלה תמשיך לדון בהצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס’ 76) (שינוי מתכונת האסדרה בתחום הבזק), התשפ”א – 2021.

■  וועדת הכלכלה תדון ב- הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס’ 7) (הארכת תוקף הוראת מעבר), התשפ”ב – 2022 [לגבי כך שכל ספק תכנים רשום שביקש זאת יקבל הסכמה לשידור של שידוריו ברשת האינטרנט, בלא תמורה/וועדת פולקמן שמונתה ע”י שר התקשורת].

■ וועדת החוקה, חוק ומשפט תמשיך לדון ב- פרק ב’ (דיוור דיגיטלי) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו- 2022), התשפ”א – 2021 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת]. (ראו כאן).

= = = = = = = = = = = = = = =

עמדת הרשות להגנת הפרטיות בנוגע להצעת חוק הדיוור הדיגיטלי

לרגל הדיון שייערך בוועדת החוקה, סיפקה הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים לוועדת החוקה (לבקשת ראש הוועדה ח”כ גלעד קריב)  את עמדת הרשות (עליה חתום ראובן אידלמן עו”ד מנהל המחלקה המשפטית).

“בפתח הדברים נציין, כי על אף שישנם מספר היבטים בהצעת החוק ובאופן יישומה שלגביהם סבורה הרשות כי נדרשים מנגנונים משלימים על מנת לצמצם את פוטנציאל הפגיעה בפרטיותם של תושבי ישראל, הרשות אינה מתנגדת לקידום הצעת החוק, וערה לחשיבותה ולתועלת הגלומה בה עבור הציבור והגופים הציבוריים כאחד.

“הצעת החוק מבקשת לחייב כל תושב שגילו מעל 16 שנים למסור לפקיד הרישום את מענו הדיגיטלי, הכולל כתובת דוא”ל ומספר טלפון נייד. נקודת המוצא היא שמדובר בנתונים אישיים על אדם, המוגנים על פי חוק הגנת הפרטיות, התשמ”א – 1981.

“בהתאם לפסיקת בית המשפט, מספר טלפון נייד מצוי בליבת ענייניו הפרטיים של אדם כמשמעותם בחוק הגנת הפרטיות […]  כתובת דוא”ל עשויה אף היא לעלות כדי “מידע” המוגן על ידי חוק הגנת הפרטיות, בפרט במקרים בהם ניתן להסיק ממנה מידע נוסף על אדם, כגון הכשרתו המקצועית, מעמדו האישי וכיוצא באלה.

“משכך, אין חולק כי חקיקה המחייבת כל תושב למסור לרשות האוכלוסין את מספר הטלפון הנייד שלו ואת כתובת הדוא”ל האישית שבשימושו, לצורך העברתם לשורה ארוכה של גופים ציבוריים המנויים בתוספת הראשונה ובתוספת השנייה להצעת החוק – היא חקיקה שיש בה מימד של פגיעה בפרטיות, ביחס לכל תושבי מדינת ישראל.

“[…] בשני היבטים מרכזיים סבורה הרשות כי נדרשים מנגנונים משלימים על מנת להבטיח את ההגנה על פרטיותם של תושבי ישראל בעת הפעלת מנגנון הדיוור הדיגיטלי המוצע במסגרת הצעת החוק – האחד, אבטחת המידע של המענים הדיגיטליים בעת העברתם מרשות האוכלוסין לכלל הגופים הציבוריים; והשני, קביעת כללים ברורים לגבי אופן הדיוור של מסרים דיגיטליים המכילים מידע אישי רגיש על אודות התושב, באופן שיאפשר ככלל את גישתו למידע רק בכפוף לתהליך הזדהות.

“[…] הרשות נוטלת חלק בימים אלו בדיונים הפנים-ממשלתיים בנוגע לעיצוב המנגנונים המשלימים בתחום אבטחת המידע של המענים הדיגיטליים, ובהם נדונה בין היתר השאלה היכן יש לעגן מנגנונים אלו. נכון לעת הזו, דיונים אלו טרם נשלמו.

“[…] הרשות להגנת הפרטיות עומדת לרשות הוועדה בכל הדרוש במסגרת הליך הכנתה של הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית, ותוכל לסייע ולתרום ממומחיותה בכל היבט הנוגע להסדרי הפרטיות ואבטחת המידע הנוגעים להצעת החוק או לאופן יישומה”. [הערה: ההדגשות בידיעה זו מופיעות כך במסמך המקורי].

= = = = = = = = = = = = = = =