הכנסת תדון בפרק ב’ (דיוור דיגיטלי) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית

וועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת בראשות ח”כ גלעד קריב תדון ביום שני, כ”ט בנובמבר 2021, בפרק ב’ (דיוור דיגיטלי) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו- 2022), התשפ”א – 2021 [פוצלה ב- 11.10.2021, לפי סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת].  יצויין כי ב- 10 באוגוסט 2021 דיווחתי כאן באתר על הנושא.

לקראת הדיון בוועדת החוקה הוגשו מספר מסמכים לוועדה ובהם:

+ מסמך לחברי הוועדה לקראת הדיון – מטעם הייעוץ המשפטי לוועדה

+ מסמך משותף למספר גופים שונים [איגוד האינטרנט הישראלי, פרטיות ישראל, הקליניקה למשפט טכנולוגיה וסייבר בפקולטה למשפטים שבאוניברסיטת חיפה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, האגודה לזכויות האזרח בישראל, הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות בפקולטה למשפטים שבאוניברסיטה העברית בירושלים] בו נאמר בין השאר: “חוק ההסדרים המתגבש כולל יוזמות מבורכות לקידומה של מדינת ישראל והשירותים הציבוריים בה לעידן הדיגיטלי. בראשן, מעבר לדיוור אלקטרוני של מסרים רשמיים מהמדינה לתושב או לאזרח, יחד עם קידום שימוש ביישומונים שונים וארנקים חכמים בתחום התחבורה ובתחום הפיננסיים. אנו מברכים על יוזמת המעבר של המדינה לעידן הדיגיטלי, אולם מביעים חשש כי הדברים נעשים בצורה חפוזה, ללא התייחסות מספקת להיבטי המידע שנגזרים מההסדרים המוצעים, וללא מתן אפשרות ממשית לדיון ציבורי או פרלמנטרי בפגיעתם של ההסדרים המוצעים בפרטיות, בזכות להליך הוגן ובהגנת הסייבר של תושבי ישראל ואזרחיה”.

+ מסמך משותף לשלושה ארגונים [עליו חתומים  נעמה מטרסו-קרפל מנכ”לית ארגון פרטיות ישראל;  ד”ר דלית קן-דרור מהקליניקה למשפט לטכנולוגיה ולסייבר בפקולטה למשפטים שבאוניברסיטת חיפה; ד”ר אסף וינר מאיגוד האינטרנט הישראלי] שבו נאמר בין היתר כי “[…] ככלל, אנו מברכים על הרעיון שיש בו משום להצעיד את ישראל קדימה. עם זאת, חשוב להבין כי ה מאגר עלול להוות סיכון חמור לפגיעה בפרטיות ובעיקר – לתקיפות סייבר. בניגוד לכתובת פיזית, הכתובת הדיגיטלית מהווה לא רק כתובת, אלא גם מפתח כניסה לשירותים שונים המכילים לעיתים פרטיים אישיים רגישים.

+ מסמך משותף של ארגון פרטיות ישראל ואיגוד האינטרנט הישראלי בו נאמר בין היתר כי “בפתח הדברים, נבקש לברך על קידום חקיקה שמטמיעה ומקדמת תהליכי דיגיטציה, ומתאימה את הדין למציאות הדיגיטלית העכשווית. במציאות החיים העכשווית, אנו סבורים כי הגיעה העת לקבוע מסגרת סטטוטורית שתאפשר לגופים ציבוריים בישראל לשלוח מסרים רשמיים באמצעות דוא”ל לאזרחים המעוניינים בכך. עם זאת, אנו סבורים כי ההסדרים המוצעים בתזכיר החוק – ובראשם יצירת מאגר מידע על כתובות הדוא”ל של כלל תושבי ישראל (שאין לו אח ורע במדינות דמוקרטיות) – יפגעו באופן קשה ולא נחוץ בציבור הישראלי. זאת, הן בהיבטי פרטיות והן נוכח סיכוני הסייבר הכרוכים בקיומו של מאגר מידע שכזה”.

[הערה: כל ההדגשות המופיעות כאן – מופיעות כך במקור].