מתפרסם מאז שנת 1999
נדחתה תובענה ייצוגית נגד פרטנר, 012 וסלקום בהקשר של “לקוחות רדומים”
“עניינה של הבקשה לאישור התובענה כייצוגית הוא בתופעה הצרכנית הנוגעת למנויים לא פעילים המשלמים על שירותים שאין הם עושים בהם שימוש לאורך זמן, המכונים גם בשם הכללי ‘מנויים רדומים’; “הסעדים המבוקשים בבקשת האישור הם בעיקרם צו עשה לחיוב המשיבות לנקוט ‘באמצעים סבירים, אפקטיביים ומיידיים על-מנת למנוע חיוב ביתר של המנויים הרדומים’, וכן השבה של כלל התשלומים שגבו מהם המשיבות. סכום גביית היתר בשבע השנים שקדמו להגשת בקשת האישור הוערך ע”י המבקשים בכ- 117 מיליון ₪”.
להמשך הידיעהמשרד התקשורת מפרסם החלטה בנושא עדכון “הגדרות מנויי סלולר רדומים”
ההחלטה היא בעקבות שימוע שערך המשרד בנושא. “ביום 5 בספטמבר 2021 פירסם משרד התקשורת שימוע בנושא ‘עדכון הגדרות מנויי סלולר רדומים’, כדי לסייע בביצוע ניהול מושכל של השימוש בטווחי המספור בכלל, ובטווחי המספור בתבנית רט”ן בפרט. לאחר בחינת כלל ההתייחסויות שהתקבלו לשימוע החליט המשרד על שינויי רישיונות חברות הרט”ן והרט”ן בר”א.”
להמשך הידיעההשימוע המוזר החדש שאיש לא שמע עליו: “עדכון הגדרות מנויי סלולר רדומים”
למרות טענת אבי וייס, 3 אנשים (ובהם אבי וייס עצמו) דווקא כן שמעו על השימוע הזה לפני הפרסום עליו ב’טלקום ניוז’; “האדם השלישי” ששמע על השימוע הזה הוא אני, שדיווחתי עליו באתר זה יומיים ויותר לפני אבי וייס. למה אתה מפרסם דברים שניתן להפריכם בקלות רבה?
להמשך הידיעהמשרד התקשורת פירסם שימוע חדש בנושא עדכון הגדרות מנויי סלולר רדומים
“המשרד יאפיין דו”ח סטטוס עיתי של ניצול משאב המספור ושל כמות המנויים הרדומים בטווחים שהוקצו לשימוש בעל הרישיון, וזאת בהתבסס על מידע ש אותו יבקש המשרד מבעלי הרישיונות”.
להמשך הידיעהנמשך גל התביעות לגבי “לקוחות רדומים”: הוגשו 2 תביעות נפרדות (ובקשות לאשרן כתובענות ייצוגיות) ע”י אותו התובע נגד סלקום+013 נטוויז’ן ונגד פרטנר+012 סמייל טלקום
“התופעה אינה חדשה אך לאחרונה תפסה כותרות נרחבות בעיתונות הכלכלית, וזאת לאחר שהמאסדר עצמו, משרד התקשורת, הודיעה לספקיות האינטרנט על התחלת תהליך שאמור להביא להפסקת הגבייה מלקוחות רדומים שמשלמים עבור שירותי גישה לאינטרנט שהם לא עושים בהם שימוש, משום שהם מקבלים את אותו שירות מעוסק אחר. השירותים נשוא תובענה זו אינם נכללים באותה פנייה של המאסדר, אך תופעת הלקוחות הרדומים באה לידי ביטוי במגוון נושאים ותחומים, והיא אינה גזירת גורל שאי אפשר להתמודד עימה”.
להמשך הידיעהתביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד שתי חברות בנושא גבייה מ’לקוחות רדומים’
“למותר לציין כי לקוח לא יכול לקבל שירותי ספק אינטרנט משתי חברות שונות במקביל בגין תשתית אינטרנט אחת. מדובר באופן מובהק בגבייה אסורה המנוגדת לדין, הנאמדת ע”י משרד התקשורת – 50 מיליון ₪ בשנה”.
להמשך הידיעהתביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד הוט נט שירותי אינטרנט: “גובה מלקוחותיה לשעבר (לקוחות רדומים) כספים ביתר, גם כשהיא יודעת או צריכה לדעת שאלה חדלו מלקבל את שירותיה”
“הנתבעת יודעת (ולכל הפחות – יכולה לדעת) שהיא גובה תשתלום שלא בעד שירות מלקוחות ‘רדומים’. היא יודעת שלקוח ‘רדום’ אינו צורך את שירותיה והיא יכולה להניח שלקוח כזה עושה כן מחמת טעות או בורות. למרות כן, ככל הידוע, הנתבעת לא נקטה פעולה כלשהי על-מנת למנוע את התופעה של לקוחות ‘רדומים’. כתוצאה מכך מקבלת הנתבעת מידי חודש תשלומים בשיעור ניכר מלקוחותיה שהיא אינה מעניקה להם כל שירות”.
להמשך הידיעהביהמ”ש: “אילו משרד התקשורת היה מביע עמדה שלפיה המשיבות הפרו את הוראות הרישיון היה בכך הודאה במחדלו, כי לא פעל במשך שנים כאשר סבר שהמשיבות מפרות את הוראות הרישיון”
“עמדת משרד התקשורת חשובה לעניין טענת המשיבות שהרישיון אוסר עליהן לחדול ממתן שירות לקוחות שהפסיקו לצרוך את השירות, שכן משהת”ק לא התייחס ישירות לטענה זו אולם ברור שהיעדר התייחסות משמע שהוא לא קיבל אותה. אף שעמדת המאסדר עשוייה להיות חשובה בהקשר למסמך שנוסח על-ידו, לא תמיד יש לתת משקל לעמדתו גם כשמדובר במחלוקת לגבי מסמך שנוסח בידי המאסדר. במקרים שבהם העמדה שהוגשה היא עמדה נורמטיבית של ‘פרשן חיצוני’, יש להותיר את מלאכת הפרשנות בידי ביהמ”ש. עמדת משהת”ק אינה מציגה את התמונה העובדתית המלאה ואין בה התייחסות לדרישה שהיפנה המשרד למשיבות ב- 2018 לחדול מהגבייה”.
להמשך הידיעהבעיות בהבנת הנקרא לגבי טקסטים שפורסמו אצל אבי וייס ב’טלקום ניוז’
בעקבות התהיות המתעוררות לנוכח הטקסטים שפירסם אבי וייס באתר שלו, מוצע בזאת פיתרון אפשרי לדברים הסתומים, לרבות הסבר לגבי מי זאת “ענת ליבל” ומי זאת “נערת שטחים”.
להמשך הידיעההצע”ח פרטית חדשה: הצעת חוק חובת יידוע והפסקת חיוב של מנוי לא פעיל
“לפיכך, מוצע לחייב עוסקים ונותני שירותי תשלום לפעול לאיתור מנויים לא פעילים וליידע אותם בעניין”.
להמשך הידיעהאושרה הנחת הצע”ח פרטית: הצעת חוק חובת יידוע והפסקת חיוב של מנוי לא פעיל (תיקוני חקיקה)
הצעת חוק ראשונה לגבי תופעת המנויים הרדומים.
להמשך הידיעהתביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד 4 חברות “בשם כל מי שקיבל שירותי אספקת אינטרנט מאחת המשיבות וממועד מסויים החלה המשיבה לחייב אותו בתשלום למרות שלא נתנה לו שום שירות בעדו”
כתב התביעה מציין גם את משרד התקשורת בהקשר זה: “התופעה של חיוב בתשלום של לקוחות ‘רדומים’ היא ככל הנראה תופעה רווחת. תעיד על כך העובדה שלפי דיווחים התקשורת משרד התקשורת צפוי להסדיר אותה […] נראה שמשרד התקשורת פועל להסדיר את הבעייה שבעטיה מוגשת הבקשה דנא אם כי לא פורסמה על-ידו באופן פורמלי הסדרה זו”.
להמשך הידיעהבזק בדיווח מיידי לבורסה ולרשות לני”ע: התקבלה בקשה לגילוי ועיון במסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת נגד החברות בזק ובזק בינ”ל
עפ”י מערכת “נט המשפט” של הנהלת בתי-המשפט מי שהגישה את ההליך היא חברת אוליר מסחר ותעשיות.
להמשך הידיעהסופשבוע: ריכוז ידיעות (לשבוע שהסתיים ב- 30.10.2020)
ריכוז הידיעות הבולטות שפורסמו השבוע ב’חלון המבזקים’ ב- Read IT Now.
להמשך הידיעהייצוגית נגד בזק בינלאומי: מוכרת ללקוחותיה שירותים שונים בתחום האינטרנט אולם מקצת מהצרכנים ממשיכים להיות מחוייבים במשך חודשים ואף שנים בגין שירות שלא צרכו
“לקוח שלא ביצע פעולת ‘דריכה’ הוא לקוח יותר משתלם עבור בזק בינלאומי מלקוח רגיל, שכן הוא לקוח ‘רדום’ שגם משלם מצד אחד וגם ‘לא עולה’ לבזק בינלאומי כי עלויות המכירה (העמלות) מוחזרות לקופתה של בזק בינלאומי שטוענת כלפי עובדיה שהם לא זכאים לקבלת העמלה. והוא אף לא תופס קיבולת על שרתי החברה. זו סיטואציה שהיא התגלמות האבסורד וההתעשרות שלא כדין על חשבון הצרכנים, ולכן כל העמלות שקוזזו מהעובדים, מהוות ראש נזק עצמאי ונפרד שעניינו התעשרות שלא כדין על חשבון חברה הקבוצה”.
להמשך הידיעהסופשבוע: ריכוז ידיעות (לשבוע שהסתיים ב- 14.8.2020)
ריכוז הידיעות הבולטות שפורסמו השבוע ב’חלון המבזקים’ ב- Read IT Now וריכוז המכרזים שפורסמו השבוע באתר זה.
להמשך הידיעה