ביהמ”ש: “אילו משרד התקשורת היה מביע עמדה שלפיה המשיבות הפרו את הוראות הרישיון היה בכך הודאה במחדלו, כי לא פעל במשך שנים כאשר סבר שהמשיבות מפרות את הוראות הרישיון”

בנפרד אני מפרסם היום ידיעה לפיה בית-המשפט המחוזי בתל אביב דחה ב- 1 בפברואר 2023 תובענה ייצוגית (לפי חוק הגנת הצרכן) נגד 012 סמייל טלקום בע”מ, 012 טלקום בע”מ, פרטנר תקשורת בע”מ, פרטנר פתרונות תקשורת נייחים שותפות מוגבלת ונגד חברת סלקום תקשורת קווית בע”מ.

בפסק הדין שניתן ע”י כבוד השופטת הדס עובדיה [ת”צ 3758-11-20] נאמר בין היתר: “עניינה של הבקשה לאישור התובענה כייצוגית הוא בתופעה הצרכנית הנוגעת למנויים לא פעילים המשלמים על שירותים שאין הם עושים בהם שימוש לאורך זמן, המכונים גם בשם הכללי ‘מנויים רדומים’.

= = = = = = = = = = = = = = = = = = = =

באותו פסק דין הייתה התייחסות נרחבת לעמדת המאסדר – משרד התקשורת – שניתנה בתיק אחר, ת”צ 57713-10-20, מסורי נגד בזק בינלאומי.

בפסק הדין [ת”צ 3758-11-20], נשוא הידיעה האחרת שלי,  נאמר בין השאר כי “לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים, עתרו המשיבות להגשת מסמכים חדשים בעניין מנויים רדומים בשירות גישה לאינטרנט שהוציא תחת ידיו המאסדר – משרד התקשורת. מדובר בתקנות היתר כללי ובעמדת המאסדר בעניין מסורי. המבקשים התנגדו לבקשה וטענו כי ממילא לא נטען על-ידם בבקשת האישור שהמשיבות מפרות את תנאי הרישיון, ולכן אין צורך בעמדתו של משרד התקשורת ביחס לטענה שלא נטענה. עילות התביעה של חברי הקבוצה הן מתחום המשפט האזרחי, ובעניין זה המאסדר הדגיש כי אינו מחווה דעה.

“בדיון בתובענה עלתה אפשרות  של פנייה למאסדר, אך בית-המשפט לא ראה לנכון לבקש זאת, וסלקום אף טענה כי פנייה למאסדר תסבך את הדיון, ומשכך הבקשה נגועה בחוסר תום לב”.

עוד נאמר בפסק הדין כי “[…] מעמדת משרד התקשורת שהוגשה במסגרת ההליך [בתיק האחר, ת”צ 57713-10-20, מסורי נגד בזק בינלאומי], עולה כי המשיבה לא הפרה את הוראות הדין והרישיונות שעליהן אמון משרד התקשורת. עמדת המאסדר קבעה, בין היתר, כי ‘לעמדת משרד התקשורת המשיבה לא הפרה את הוראות הדין והרישיונות שעליהן אמון משרד התקשורת. יחד עם זאת, יצויין כי משרד התקשורת פועל בימים אלה לקביעת אסדרה בנושא זה, אולם כאמור, במצב הדברים כיום וכן בתקופה הרלבנטית להליך, אין חובה על המשיבה לנתק מנויים’ […] לא הייתה כל חובה מכוח הדין והרישיונות שבאחריות משרד התקשורת, טרם כניסת תיקון 76 ותקנות היתר כללי לתוקף, לפעול באופן אקטיבי לניתוק הלקויות והפסקת הגבייה’.

לדברי השופטת בפסק דינה, “עמדת משרד התקשורת חשובה לעניין טענת המשיבות שהרישיון אוסר עליהן לחדול ממתן שירות לקוחות שהפסיקו לצרוך את השירות, שכן משרד התקשורת לא התייחס ישירות לטענה זו אולם ברור שהיעדר התייחסות משמע שהוא לא קיבל אותה.

“אף שעמדת המאסדר עשוייה להיות חשובה בהקשר למסמך שנוסח על-ידו, לא תמיד יש לתת משקל לעמדתו גם כשמדובר במחלוקת לגבי מסמך שנוסח בידי המאסדר. במקרים שבהם העמדה שהוגשה היא עמדה נורמטיבית של ‘פרשן חיצוני’, יש להותיר את מלאכת הפרשנות בידי בית-המשפט. עמדת משרד התקשורת אינה מציגה את התמונה העובדתית המלאה מאחר שאין בה התייחסות לדרישה שהיפנה המשרד למשיבות בשנת 2018 לחדול מהגבייה”.

“[…] במצב דברים זה, מתן משקל לעמדת המאסדר יפגע בזכות הטיעון של המבקשים שכן לא ניתנה להם אפשרות להתייחס לנוסח הפנייה אל המאסדר וגם לא למסמכים שהמאסדר התבקש להמציא לבית-המשפט. עצם הפנייה למאסדר בהקשר זה מעוררת קושי, שכן אילו הוא היה מביע עמדה שלפיה המשיבות הפרו את הוראות הרישיון היה בכך הודאה במחדלו, כי לא פעל במשך שנים כאשר סבר שהמשיבות מפרות את הוראות הרישיון”.

עוד נאמר בפסק הדין כי “[…] למעלה מן הצורך אציין כי זו אף העמדה שבוטאה בידי  המאסדר שנשאל על עמדתו בהליך דומה בעניין מסורי שבסיכומה נאמר כך: ‘נכון למצב החוקי ששרר במועדים הרלבנטיים לבקשת האישור והתביעה, לעמדת משרד התקשורת לא הייתה חובה מכוח הוראות הדין והרישיונות המצויים באחריות המשרד לחדול מגבייה ולנתק לקוחות משירות, אף אם הלקוח אינו צורך את השירות בפועל, ובהיעדר בקשת מפורשת לכך.

‘יחד עם זאת, בשים לב להיקף התופעה של לקוחות המשלמים בעבור שירותי בזק שהם אינם צורכים, מצא משרד התקשורת כי יש להביא לאסדרת הנושא וכאמור לעיל הנושא אכן הוסדר בתקנת היתר כללי’.

לדברי השופטת, “[…] עמדת המאסדר מקובלת עלי ממילא לגופה”. בהקשר זה היא מוסיפה כי “[…] גם עפ”י העולה מדעות כלל השופטים והגישות שבוטאו בשאלה למי הבכורה ביחס לפרשנות הוראות המאסדר, יש ליתן משקל לפרשנות המאסדר את הוראותיו. ב- ע”א 528/20, עו”ד שלומי כהן נגד סלקום ישראל, בארה כבוד השופטת ברון את אמות המידה לאורן יש לבחון את עמדת המאסדר: ‘יש לבחון אם הפרשנות המוצעת מטעם המאסדר תואמת את כללי הפרשנות המקובלים; אם העמדה שהציג המאסדר נסמכת על מומחיות טכנית-מקצועית או שמא מדובר בעמדה נורמטיבית; אם קיים חשש שעמדת המאסדר נגועה בכשל רגולטורי; אם העמדה מנומקת ונסמכת על מקורות אובייקטיביים; אם קיימים מאסדרים נוספים בתחום ואם עמדתם דומה לזו שהוצגה בבית-המשפט; ועוד’. מצאתי כי בנסיבות העניין, דעתי כדעת המאסדר”.

= = = = = = = = = = = = = = = = = = = =

הזכרתי כאן מספר פעמים את התיק האחר, ת”צ 57713-10-20, עו”ד עדי מסורי נגד בזק בינלאומי. ב- 9.1.2023 ניתנה החלטה של כבוד השופט רמי אמיר בה נאמר בין היתר: “המבקש עתר לתיקון בקשת האישור. המשיבה הסכימה – בהמלצתי – לתיקון, מבלי שיש בכך הסכמה לתוכן הטענות. לאור זאת אני מתיר את התיקון כמבוקש […] התיקון יגרום טירחה רבה למשיבה, לאחר שהגישה כבר תשובה לבקשת האישור המקורית. לפיכך, המבקש ישלם למשיבה הוצאות ושכ”ט עו”ד בגין התיקון גרידא (ולא בגין כלל העבודה שנעשתה עד כה) וזאת בסך כולל של 12,000 ₪.

“לנוכח פרישתי מכס השיפוט, לא אוכל לשמוע תיק זה. לפיכך התיק מועבר לכבוד השופטת שטמר הממונה על מחלקת תובענות ייצוגיות, לשם ניתובו לשופט אחר”.

ואכן, ביום 11.1.2023 הוגש כתב טענות מתוקן בתיק זה והוא מתפרסם ב”נט המשפט” של הנהלת בתי-המשפט.

בין הנספחים בכתב התביעה המתוקן נמצא גם מסמך ‘עמדת משרד התקשורת מיום 3.10.2022’ [אותה עמדת מאסדר המוזכרת מספר פעמים בידיעה זו]. המסמך הוגש באמצעות פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) בחתימת עו”ד יצחק אלקסלסי.

במסמך צויין כי “במסגרת עמדה זו, מובאת התייחסות משרד התקשורת לבקשה בהקשר לדינין ולהוראות הרישיון עליהן אמון משרד התקשורת. ואולם, אין בכל בכדי להביע דעה באשר לעילות ודינים שאינם מתחום מומחיותו או אחריות של המשרד, ובאשר להן, משרד התקשורת אינו מביע עמדתו לחיוב או לשלילה. כמו כן יצויין כי עמדה זו הינה לכאורה, מבלי לבחון את הראיות בהליך, אלא על בסיס היכרות המשרד עם התופעה הנדונה, ועל סמך כתבי הטענות”.

* על התביעה [ת”צ 57713-10-20, עו”ד עדי מסורי נגד בזק בינלאומי] פירסמתי כאן באתר ידיעה ב-30.10.2020.

= = = = = = = = = = = = = = = = = = = =

* על נושא לקוחות רדומים פירסמתי באתר זה מספר ידיעות בשנים האחרונות. כאן יש קישור לריכוז כל הידיעות הללו.

** ב- 20.9.2021 פירסמתי כאן באתר ידיעה תחת הכותרת: השימוע המוזר החדש שאיש לא שמע עליו: “עדכון הגדרות מנויי סלולר רדומים“.

וכך נאמר באותו האייטם: במוצאי יום הכיפורים, 16 בספטמבר 2021, בשעה 20:00 פירסם אבי וייס באתר שלו ‘טלקום ניוז’ אייטם חדש שכותרתו: השימוע המוזר החדש שאיש לא שמע עליו: “עדכון הגדרות מנויי סלולר רדומים“.

כאשר פורסם האייטם הזה לראשונה באתר של אבי וייס [תושב העיר ראשון], הוא סווג כ’ראשונים לדווח‘.

חלפו שלושה ימים מאז הפרסום ה’ראשוני’ והנה ביום ראשון , 19.9.2021, בשעה 19:56, כנראה סיווג האייטם הזה באתר שלו לא בא לו טוב בעין ולפיכך אבי וייס החליט לשדרג את הסיווג מ’ראשונים לדווח‘ ל’בלעדי‘.

אם יורשה לי, לדעתי אבי וייס שגה שלוש פעמים לגבי השימוע ‘המוזר’ הזה [לפחות, בניגוד לעבר, הוא לא כתב על שימוע הזוי נוסף של משרד התקשורת (כאן ו- כאן)]:

■ תגיד אבי וייס: אם איש לא שמע על השימוע הזה, איך דווקא אתה כן שמעת עליו? ואם אתה שמעת עליו, אינך מתייחס אל עצמך כ’איש’?

■ תגיד אבי וייס: אם איש לא שמע על השימוע הזה, איך דווקא ידידך סיני ליבל כן שמע עליו? ואם הוא שמע עליו, אינך מתייחס אף אל סיני ליבל כ’איש’?

■ תגיד אבי וייס: איני רוצה להשתמש לגביך במלה בעלת השורש ש.ק.ר ולכן אומר כי אתה מפרסם “אי דיוקים” (בלשון המעטה) שאינם עומדים במבחן המציאות וניתנים להפרכה בקלות.

כתבת: “בנושא זה שלחתי כבר ב- 9.8.21 פנייה דחופה אל שר התקשורת וצמרת משרד התקשורת (לרבות המנכ”לית) בזו הלשון:[…]”.

אתה יודע היטב שיש גם אדם נוסף ששמע על השימוע הזה. ו”האדם השלישי” הוא אני: כבר ב- 6 בספטמבר 2021, בשעה 17:25, פירסמתי כאן באתר ידיעה שכותרתה: משרד התקשורת פירסם שימוע חדש בנושא עדכון הגדרות מנויי סלולר רדומים.

כלומר, יומיים לפני הפנייה הדחופה שלך לשר התקשורת וצמרת משרד התקשורת (לרבות המנכ”לית) כבר פירסמתי את הדברים (למרות שיש לי קצת בעייה שמיעה). לפיכך ייתכן שכמה מקוראי ריד איט נאו שמעו גם שמעו על השימוע הזה שאתה טוען שאיש לא שמע עליו…

= = = = = = = = = = = = = = = = = = = =