‘לא מוכנים להשתתף בפארסה הזו ולהכשיר אותה’: בעקבות עמדת היועמ”ש, העותרים משכו חזרה 2 עתירות (שקראו לפתוח בחקירה פלילית נגד הישראלים שסייעו לפשעים במלחמת האזרחים והג’נוסייד ברואנדה ונגד הישראלים שסייעו לפשעים נגד האנושות בדרום סודן)

ב- 22 באוקטובר 2021 פירסמתי כאן באתר ידיעה שכותרתה: ביקורת של נשיאת העליון על נציגי המדינה בדיון מאוחד בשתי עתירות; פסקה בהחלטת ביניים שהמדינה תשלם לעותרים 7,000 ₪ הוצאות ושכ”ט עו”ד [הידיעה המלאה מופיעה בהמשך].

ב- 1 בדצמבר 2021 ניתנה החלטה של בית-המשפט העליון (בהרכב בראשות הנשיאה כבוד השופטת אסתר חיות). ההחלטה הזהה לשתי העתירות [המתייחסת לבקשה מוסכמת מטעם העותרים מיום 30.11.2021 למחיקת העתירה] אומרת: “לבקשת העותרים, אנו מורים על מחיקת העתירה, תוך שמירת טענות וזכויות הצדדים, ללא צו להוצאות”.

■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■

שתי הבקשות (הנפרדות אך הזהות בתוכנן) שהוגשו ע”י העותרים באמצעות עו”ד איתי מק, נאמר בהן: “לאחר הדיון ב- 21.10.2021, העותרים/ות דנו במה שהתרחש בו וגם התייעצו עם מספר מומחים בכירים למשפט פלילי.

“להבנת העותרים/ות, המסלול שהיועץ המשפטי לממשלה  הציע בלתי אפשרי וחסר  תקדים. בהליך הפלילי יש לכל מילה ופסיק משמעות, ולא ניתן להשלים רטרואקטיבית נימוקים לסגירת תיק שלא נכתבו במקור.

“זאת במיוחד לנוכח חלוף השנים ממתן ההחלטה של עו”ד מטר [רחל, מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה] וטענות היועמ”ש לממשלה בהחלטתו הדוחה את הערר כי הוא נשען ומאשר את  הנימוקים של עו”ד מטר,  אשר נחשף רק בדיון שבשל סיווגם הביטחוני הם ניתנו בעל-פה ולא הועלו על הכתב.

“לדעת העותרים/ות ההליך נשוא העתירה נפגם באופן בלתי הפיך על ידי עו”ד מטר והיועמ”ש לממשלה.

“הדרך היחידה לתקן את הדבר היא התחלה של כל התהליך מחדש.  כלומר, שגורם אחר – שאינו עו”ד מטר –  יבחן את החומר הגולמי מחדש ויקבל החלטה חדשה ועצמאית, ולאחר מכן ובמידת הצורך יוגש ערר שייבחן על ידי מי שיחליף את עו”ד מנדלבליט בתפקיד היועמ”ש לממשלה.

“אמון העותרים/ות נפגע ויש בהם ספק רב אם הטיפול מחדש בתלונה יהיה אפקטיבי ורציני. נוצר הרושם שהמטרה של המדינה ובאי כוחה רק להרוויח זמן בשים לב לכך שהגורמים שהיו מעורבים בייצוא הביטחוני נשוא העתירה אינם הולכים ונהיים צעירים וחלקם כבר נפטרו או סובלים ממחלות קשות.

“בנסיבות אלה ולמרבה הצער – בשים לב לשנים הארוכות שנדרשו למיצוי ההליכים, הימשכות ההליך שבכותרת ובקשות שונות שהגישו המשיבים בהליך שהתגלו כמיותרות  [כגון בקשה למחיקת העתירה ולהצגת נימוקים מסווגים (שאינם קיימים) במעמד צד אחד], העותרים/ות יודיעו על סירובם ל”פיתרון” שהיועץ המשפטי לממשלה הציע, ויבקשו למחוק את העתירה שאיננה רלוונטית, לאחר שהתברר בדיון שהעותרים/ות הוטעו ולא קיימת החלטה מנומקת שכבוד בית-המשפט יכול לעיין בה ולשקול את התערבותו.

“למען הסר ספק, יובהר כי העותרים/ות שומרים על כל טענותיהם וכי בכוונתם להמשיך ולפעול למיצוי הדין הפלילי והציבורי עם הישראלים שסייעו לפשעים המפורטים בעתירה. כמו-כן, העותרים/ות שומרים על כל טענותיהם לגבי התנהלות ב”כ המדינה והיועמ”ש לממשלה.

“לאור כל האמור לעיל, כבוד  ביהמ”ש מתבקש להורות על מחיקת העתירה ללא צו להוצאות”.

“עמדת ב”כ המדינה: עו”ד יצחק ברט ועו”ד אבי מיליקובסקי, באי כוח המדינה, הודיעו כי טעמי העותרים למחיקת העתירות אינם מקובלים על המדינה, והמדינה שומרת על כל טענותיה וזכויותיה ככל שתוגש עתירה חדשה, כולל טענות סף. עם זאת,  המדינה מסכימה למחיקת העתירות”.

■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■

ב- 22 באוקטובר 2021 פירסמתי באתר את הידיעה הבאה:

ביום רביעי, 20.10.2021, בצהריים דיווחתי (כאן ו- כאן) כי העליון ידון ביום המחרת בעתירה הדורשת לפתוח בחקירה פלילית נגד הישראלים שסייעו לפשעים במלחמת האזרחים והג’נוסייד ברואנדה ובעתירה הדורשת לפתוח בחקירה פלילית נגד הישראלים שסייעו לפשעים נגד האנושות בדרום סודן.

מדובר בשתי עתירות נפרדות: העתירה (2854/20) בעניין רואנדה והעתירה (5687/20) היא בעניין דרום סודן. שתיהן הוגשו ע”י שורה של פעילי ופעילות זכויות האדם בישראל באמצעות עו”ד איתי מק.

זה היה אמור להיות דיון אחד נוסף במה שכבר הפל למעין ריטואל קבוע במיוחד בבתי-משפט מחוזיים: המדינה מבקשת בתחילת הדיון סגירת הדלתיים, נציגיה טוענים טענות שונות בדבר ביטחון המדינה, אח”כ במעמד צד אחד הם מציגים לשופט/שופטת חומר חסוי, ניתנת החלטה חסוייה והעתירה המינהלית נמחקת בעקבות כך.

אלא שהפעם הם ניצבו בפני נשיאת העליון כבוד השופטת אסתר חיות [ועימה כבוד השופטים ג’ורג’ קרא ויעל וילנר].

בשתי העתירות נטען בין היתר נגד החלטותיה של עו”ד רחל מטר מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה לגבי אי פתיחה בחקירה.

בדיון התברר כי הנימוקים של עו”ד מטר משנת 2016 (לדחיית הדרישה לפתיחת חקירה פלילית) היו בעל פה,והיעוץ המשפטי לממשלה אישר בהחלטה בערר את הנימוקים בעל פה של עו”ד מטר. עתה, חמש שנים אחרי, היועמ”ש צריך רטרואקטיבית לנסח ולהעלות על הכתב את הנימוקים. יצויין כי המדינה טענה בעבר, בתגובות ובמסמכים שהגישה, שבדיון לכשייערך יוצגו הנימוקים המסווגים. נציגי המדינה אף אמרו בדיון כי הם לא הכינו לדיון אתמול את הנימוקים בגלל שחשבו שהעתירה תידחה על הסף ולא צריך להכינם.

בכל אחת מהעתירות הללו ניתנה החלטה דומה ע”י הרכב בית-המשפט העליון ונאמר בהן: “בשלב זה עולה מטיעוני בא כח המשיבים כי החומר שמבקשים המשיבים להציג במעמד צד אחד והכולל נימוקים מפורטים של היועץ המשפטי לממשלה לדחיית הערר בהסתמך על החומר הגולמי הרלוונטי, אינו בנמצא וכי יידרש ליועץ המשפטי לממשלה פרק זמן של 45 ימים בשל עומס עבודה על-מנת להציגו. ללא קשר לתוצאות ההתדיינות קשה לקבל התנהלות כזו הגורמת לטרחה מיותרת לעותרים, לבא-כוחם ולבזבוז זמן של בית-המשפט.

“ככל שזה מצב הדברים ראוי היה להקדים ולהגיש בקשת דחיה מסודרת של מועד הדיון על מנת להיערך אליו כראוי.

“לפיכך, וללא קשר לתוצאות הדיון, ישאו המשיבים בהוצאות העותרים ובשכר טרחת עורך דין בסך 3,500 ש”ח.

“המזכירות תשוב ותקבע את העתירה לדיון במהלך הרבעון הראשון של שנת 2022”.

■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■