ביקורת של נשיאת העליון על נציגי המדינה בדיון מאוחד בשתי עתירות; פסקה בהחלטת ביניים שהמדינה תשלם לעותרים 7,000 ₪ הוצאות ושכ”ט עו”ד

ביום רביעי, 20.10.2021, בצהריים דיווחתי (כאן ו- כאן) כי העליון ידון ביום המחרת בעתירה הדורשת לפתוח בחקירה פלילית נגד הישראלים שסייעו לפשעים במלחמת האזרחים והג’נוסייד ברואנדה ובעתירה הדורשת לפתוח בחקירה פלילית נגד הישראלים שסייעו לפשעים נגד האנושות בדרום סודן.

מדובר בשתי עתירות נפרדות: העתירה (2854/20) בעניין רואנדה והעתירה (5687/20) ניא בעניין דרום סודן. שתיהן הוגשו ע”י שורה של פעילי ופעילות זכויות האדם בישראל באמצעות עו”ד איתי מק.

זה היה אמור להיות דיון אחד נוסף במה שכבר הפל למעין ריטואל קבוע במיוחד בבתי-משפט מחוזיים: המדינה מבקשת בתחילת הדיון סגירת הדלתיים, נציגיה טוענים טענות שונות בדבר ביטחון המדינה, אח”כ במעמד צד אחד הם מציגים לשופט/שופטת חומר חסוי, ניתנת החלטה חסוייה והעתירה המינהלית נמחקת בעקבות כך.

אלא שהפעם הם ניצבו בפני נשיאת העליון כבוד השופטת אסתר חיות [ועימה כבוד השופטים ג’ורג’ קרא ויעל וילנר].

בשתי העתירות נטען בין היתר נגד החלטותיה של עו”ד רחל מטר מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה לגבי אי פתיחה בחקירה.

בדיון התברר כי הנימוקים של עו”ד מטר משנת 2016 (לדחיית הדרישה לפתיחת חקירה פלילית) היו בעל פה,והיועץ המשפטי לממשלה אישר בהחלטה בערר את הנימוקים בעל פה של עו”ד מטר. עתה, חמש שנים אחרי, היועמ”ש צריך רטרואקטיבית לנסח ולהעלות על הכתב את הנימוקים. יצויין כי המדינה טענה בעבר, בתגובות ובמסמכים שהגישה, שבדיון לכשייערך יוצגו הנימוקים המסווגים. נציגי המדינה אף אמרו בדיון כי הם לא הכינו לדיון אתמול את הנימוקים בגלל שחשבו שהעתירה תידחה על הסף ולא צריך להכינם.

בכל אחת מהעתירות הללו ניתנה החלטה דומה ע”י הרכב בית-המשפט העליון ונאמר בהן: “בשלב זה עולה מטיעוני בא כח המשיבים כי החומר שמבקשים המשיבים להציג במעמד צד אחד והכולל נימוקים מפורטים של היועץ המשפטי לממשלה לדחיית הערר בהסתמך על החומר הגולמי הרלוונטי, אינו בנמצא וכי יידרש ליועץ המשפטי לממשלה פרק זמן של 45 ימים בשל עומס עבודה על-מנת להציגו. ללא קשר לתוצאות ההתדיינות קשה לקבל התנהלות כזו הגורמת לטרחה מיותרת לעותרים, לבא-כוחם ולבזבוז זמן של בית-המשפט.

“ככל שזה מצב הדברים ראוי היה להקדים ולהגיש בקשת דחיה מסודרת של מועד הדיון על מנת להיערך אליו כראוי.

“לפיכך, וללא קשר לתוצאות הדיון, ישאו המשיבים בהוצאות העותרים ובשכר טרחת עורך דין בסך 3,500 ש”ח.

“המזכירות תשוב ותקבע את העתירה לדיון במהלך הרבעון הראשון של שנת 2022”.