מתפרסם מאז שנת 1999
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד מכשירי תנועה ומכוניות בע”מ: משווקת מגוון דגמי סוזוקי כרכבים “היברידיים” אולם בפועל הם “מאוד מאוד רחוקים מלהיות היברידיים”
“בשום שלב לא ציין איש המכירות בפני התובעים כי אין מדובר ברכב היברידי ‘רגיל’, אלא ברכב היברידי מתון (Mild Hybrid), שבינו לבין רכב היברידי ‘אמיתי’ אין כמעט דבר וחצי דבר”; במהלך בדיקותיו של התובע לאחר רכישת הרכב, הוא עיין “באתר הגלובלי של סוזוקי ובאתרי האינטרנט של רכבי סוזוקי במגוון רחב של מדינות בעולם (ביניהן ספרד, בלגיה, שווייץ, אוסטריה, צ’כיה ועוד) ונחרד לגלות כי הרכב ה’היברידי’ שרכש במיטב כספו אינו באמת רכב היברידי אלא משווק במדינות אלו כ’היברידי מתון’.”
להמשך הידיעהתביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד ווסטרן דיגיטל ישראל ו- Western Digital Corp ו- 2 חברות נוספות
“לו היה המבקש (ויתר חברי הקבוצה) מודע לקיומו של הפגם, לא היה רוכש את הכונן וודאי לא היה נסמך עליו כגיבוי פיזי יחיד למידע המאוחסן על מחשבי המשרד. אלא שהמבקש לא ידע (ואף לא הייתה לו כל דרך לדעת) אודות הפכם, אשר הוסתר במכוון ע”י המשיבות”; “נדמה כי המשיבות העדיפו לעצום את עיניהן ולקוות שרוכשי הכוננים בישראל לא יעמדו על זכויותיהם ובכך תימנענה מן הצורך לפצות גם אותם […] בכל הכבוד, לא ניתן להבין”.
להמשך הידיעהייצוגית (בהיקף יותר מ- 1 מיליארד ש”ח) של חב’ ספנות זרה גם נגד נמל אשדוד לאחר תביעה בהיקף דומה ובאותה עילה שהוגשה נגד נמל חיפה
“התנהלות המשיבה הפסולה – במסגרתה מקצה היא באופן קבוע כמות צוותים קטנה מחובתה עפ”י התקנות – גורמת לכך שהמבקשת (כמו כל יתר חברי הקבוצה) נאלצת לעגון לתקופות ארוכות מן הנדרש, ומאליו נאלצת לשאת בעלויות מיותרות רבות, לרבות תשלום דמי מינגש גבוהים משמעותית מן הסכונים שהייתה נדרשת לשלם במקרה שהייתה המשיבה טורחת לעמוד בהוראות התקנות”.
להמשך הידיעהייצוגית (בהיקף יותר מ- 1 מיליארד ש”ח) של חב’ ספנות מאיי מרשל נגד נמל חיפה (ועוד אחת נגד נמל אשדוד – בקרוב): אינה מספקת מספר צוותי פריקה/טעינה מינימלי, דבר המאריך את משך זמן העגינה ומחייב תשלום גבוה יותר לנמל
“עניינה של תובענה זו בהפרת דין מכוונת, אשר מתבצעת מזה שנים ארוכות, על ידי הנתבעת, הפרת דין המעשירה את קופתה בסכומי עתק ובמקביל מסבה ללקוחותיה — בעלי אוניות מטען ו/או בעלי זכות שימוש ו/או חוכרי אוניות מטען, שאוניותיהם מיועדות לפריקה וטעינה ברציפים שאינם ה’רציפים המסחריים’ — הוצאות עתק מיותרות ומאליו נזקי עתק, זאת אך בשל מחדליה החוזרים של המשיבה. “המשיבה עושה זאת תוך ניצול לרעה של כוחה המונופוליסטי, הכול משך שנים רבות, כאשר המבקשת, כמו יתר חברי הקבוצה, נמנעים מנקיטת הליכים משפטיים נגד המונופולין הכול יכול, הכול בשל החשש מהתעמרות גדולה אף יותר של המונופול אך דומה שהגיעו מים עד נפש”.
להמשך הידיעהייצוגית נגד כ.א.ל: לא הציעה לכאורה ללקוחותיה לעבור לקבל את דפי הפירוט ושאר ההודעות דרך אתר האינטרנט שלה אלא הודיעה להם כי מעתה ואילך לא יישלח אליהם יותר מידע פיננסי בדואר רגיל וכל המידע יימצא באתר
“הסיבה בגינה בחרה חברת כאל להתעלם באופן מופגן מחובותיה על פי דין, לא נוצרה בשל דאגתה למצב האקולוגיה העולמי. מקור להתנהלות חברת כאל באינטרס כלכלי צר, במסגרתו מבקשת היא לחסוך בהוצאות משמעותיות, הכרוכות בחובתה על פי דין לשלוח את דף הפירוט בעותק פיזי ללקוחותיה, אלא אם ביקשו במפורש אחרת”.
להמשך הידיעהתביעה (ובקשה לאשרה כתביעה ייצוגית) נוספת, חדשה, של ערבי ישראלי בגין אפלייה על רקע מוצא בכניסה למקום ציבורי
“כאשר פנה המבקש לקאנטרי, נאמר לו כי רק תושבי נוף הגליל (לשעבר, נצרת עילית) יכולים לרכוש מנויים וכרטיסים לקאנטרי. תחילה סבר המבקש לתומו כי זו אכן הסיבה שבעטייה נמנע ממנו לרכוש מנוי, אך במועד מאוחר יותר הבין כי הסיבה האמיתית לעובדה שכלל לא הוצעה לו האפשרות לרכוש מנוי, נעוצה בהיותו ערבי. בירור שערך המבקש העלה כי המשיבות החליטו שלא לאפשר לערבים, תושבי הערים והכפרים הסובבים את נוף הגליל לרכוש מנוי לקאנטרי, והכול מתוך מניע גזעני, שבגדול ניתן לתארו כשמירה על רוב יהודי ברור בקאנטרי”.
להמשך הידיעהתביעה נגד חב’ הדואר: “מזניחה באופן כמעט מוחלט את ציבור לקוחותיה תושבי היישובים הערביים” לעומת יישובים יהודיים (סמוכים אליהם) לגבי דואר שליחים
“דואר ישראל מציעה לקהל לקוחותיה שירותי דואר שליחים, במסגרתם מתחייבת היא למסירת משלוח דואר, באמצעות שליחים מטעמה, מכל סניף דואר, לרשימת יישובים הכוללת 1,002 יישובים – מתוכם אך ורק 15 יישובים הינם יישובים ערביים”.
להמשך הידיעה