תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד ווסטרן דיגיטל ישראל ו- Western Digital Corp ו- 2 חברות נוספות

לבית-המשפט המחוזי מחוז מרכז בלוד הוגשה לאחרונה תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי חוק להגנת הצרכן) נגד החברות ווסטרן דיגיטל ישראל ו- Western Digital Corp וכן נגד החברות ח.י. אלקטרוניקה ורכיבים וחברה-בת שלה – ח.י. רכיבים מכפר סבא. התובע בתיק זה הוא עו”ד אמין חאמד.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “עניינה של תובענה זו בהטעיה חמורה מצד המשיבות, אשר בחרו לספק ללקוחותיהן כוננים שאינם מותאמים לשימוש במכשירי Network Attached Storage, NAS  בניגוד למצגיהן ובשונה מכוננים קודמים שסיפקו ללקוחותיהן בישראל. בכך, מציבות המשיבות את המידע המועלה לכוננים על ידי לקוחותיהן, בסיכון לאובדן עקב שימוש בטכנולוגיה שאינה מתאימה לחלוטין לממשק עם מכשירי NAS או RAID. כל זאת, כנראה, במטרה לחסוך סכומי כסף משמעותיים”.

“אם לא די באמור, לא רק שהמשיבות לא טרחו לעדכן בכך את לקוחותיהן, אלא גם עצמו עיניהן לאחר שהוגשו, בארה”ב ובקנדה, במהלך שנת 2020, תובענות ייצוגיות נגד Western Digital, ועדיין מוצרי המשיבות משווקים כבעלי תאימות לטכנולוגיית NAS”.

“המבקש, עורך דין במקצועו, הוא שותף וכן מנהל את ‘חאמד משרד עורכי דין’, אשר עד לאחרונה השתמש בכונן WD Red NAS, המיוצר ומשווק ע”י המשיבות, במטרה לגבות את המסמכים הרבים הנשמרים במחשבי המשרד. סה”כ עשה המשרד שימוש בכונן במשך כ- 14 חודשים”.

“מטבע הדברים, המשרד מנהל את המידע הממוחשב אשר נצבר במהלך העבודה באמצעות שרת מחשבים. שרת המחשבים, שמכיל מידע רב ורגיש לגבי פועלו של המשרד ולקוחותיו, מגובה במקביל באמצעות הכונן וגם באמצעות ענן.

“הכונן שברשות המשרד הותקן בסמוך לאחר מועד רכישתו ע”י טכנאי רשת מטעם המשרד. מעת לעת, היה הטכנאי מבקר במשרד, לצורך אספקת שירותים שוטפים ומעת לעת גם על-מנת לנסות לשחזר חומרים מהכונן, למשל – מקרים שמי מצוות  המשרד מחק, בטעות, קבצים מהרשת. הווה אומר: במקרה בו נמחק בשוגג קובץ ממחשבי המשרד, הסתמכו העובדים במשרד על האפשרות לשחזר את המידע שגובה במקביל גם על גבי הכונן”.

“לביש מזלם ולתדהמתם הרבה, למן הרגע הראשון בו החלו לעשות שימוש בכונן, לא עלה בידי הטכנאי לשחזר את המידע שנמחק בטעות מהרשת, באמצעות הכונן, לימים הבין המבקש שקיים צורך להחליף את כונן הגיבוי בכונן אחר שאמינותו גבוהה יותר”.

“לפני שהחליף את כונן הגיבוי האמור, בדק הטכנאי של הכונן והתרשם כי הכונן אינו מגב את כל החומרים הנשמרים ברשת ומן הסתם לא ניתן לשחזר את המידע בהיעדר כל גיבוי נוסף”.

“[…] למותר לציין כי לו היה המבקש (ויתר חברי הקבוצה) מודע לקיומו של הפגם, לא היה רוכש את הכונן וודאי לא היה נסמך עליו כגיבוי פיזי יחיד למידע המאוחסן על מחשבי המשרד. אלא שהמבקש לא ידע (ואף לא הייתה לו כל דרך לדעת) אודות הפגם, אשר הוסתר במכוון ע”י המשיבות”.

“נדמה כי המשיבות העדיפו לעצום את עיניהן ולקוות שרוכשי הכוננים בישראל לא יעמדו על זכויותיהם ובכת תימנענה מן הצורך לפצות גם אותם […] בכל הכבוד, לא ניתן להבין את התנהלות”.

התביעה הוגשה באמצעות עוה”ד צחי פיסטל ועדי ערמן וכן ע”י אחמד מסאלחה עו”ד ונוטריונים מחיפה.