ייצוגית (בהיקף יותר מ- 1 מיליארד ש”ח) של חב’ ספנות מאיי מרשל נגד נמל חיפה (ועוד אחת נגד נמל אשדוד – בקרוב): אינה מספקת מספר צוותי פריקה/טעינה מינימלי, דבר המאריך את משך זמן העגינה ומחייב תשלום גבוה יותר לנמל

לבית-המשפט המחוזי בחיפה הוגשה תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי חוק להגנת הצרכן) נגד חברת נמל חיפה כשתביעה דומה אמורה להיות מוגשת בקרוב גם נגד חברת נמל אשדוד. היקף התביעה הקבוצתי הוא 1,108,642,500 ₪.

התובעת בתיק זה היא חברת Rome Shipping LLC מאיי מרשל [הפועלת בישראל באמצעות חברת חיפה מרין שיפינג בע”מ]. בבעלות החברה הזרה אונייה  – Mygan – הנושאת בין 5,000-10,000 טון (“מדובר באוניה קטנה, יחסית לאוניות הרלבנטיות לתובענה”) והיא עוסקת בייבוא ובייצוא של מטענים שונים ובעיקר תפזורת ברזל.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “עניינה של תובענה זו בהפרת דין מכוונת, אשר מתבצעת מזה שנים ארוכות, על ידי הנתבעת, הפרת דין המעשירה את קופתה בסכומי עתק ובמקביל מסבה ללקוחותיה — בעלי אוניות מטען ו/או בעלי זכות שימוש ו/או חוכרי אוניות מטען, שאוניותיהם מיועדות לפריקה וטעינה ברציפים שאינם ה’רציפים המסחריים’ — הוצאות עתק מיותרות ומאליו נזקי עתק, זאת אך בשל מחדליה החוזרים של המשיבה.

“המשיבה עושה זאת תוך ניצול לרעה של כוחה המונופוליסטי, הכול משך שנים רבות , כאשר המבקשת, כמו יתר חברי הקבוצה, נמנעים מנקיטת הליכים משפטיים נגד המונופולין הכול יכול, הכול בשל החשש מהתעמרות גדולה אף יותר של המונופול אך דומה שהגיעו מים עד נפש.

“בקשה זו מבקשת לשים סוף להתנהלותה הנפסדת של המשיבה נגדה ונגד אלפי לקוחות כמותה”.

לדברי כתב הטענות, חברת נמל חיפה “מתעלמת משך עשרות שנים מהוראות דין מפורשות הקובעות את חובתה לספק מספר צוותים מינימלי, לצורך פריקה וטעינה של כל אוניה, שאיננה אוניית הסכם, קרי – אוניה אשר עוגנת ברציפים שאינם רציפים מסחריים בנמל חיפה, לצורכי פריקה וטעינת מטען האונייה.

“המשיבה מודעת היטב לחובתה לספק את כמות צוותי התפעול המינימלית אך בוחרת, משך עשרות שנים, להתעלם כליל מחובתה האמורה, זאת כעניין שבשיגרה”.

בכתב התביעה מוסבר כי כל אוניה חייבת לשלם לחברת נמל חיפה “דמי מינגש” בעבור כל שימוש ושימוש במקטע זמן בן ארבע שעות במסגרתו עוגנת האונייה ברציף לפריקה וטעינה. “ככל שהייתה המשיבה מספקת לכל אונייה, שאינה אוניית הסכם, את מספר הצוותים המינימלי הקבוע בתקנות הרלבנטיות, היה משך פריקת/טעינת האונייה מתקצר בסדר גודל של למעלה ממחצית זמן העגינה הכולל”.

מצב זה מחייב את התובעת ושאר חברי הקבוצה “לשאת בעלויות מיותרות רבות, לרבות דמי מינגש גבוהים משמעותית מן הסכומים שהייתה נדרשת לשלם במקרה שהייתה המשיבה טורחת לעמוד בהוראות התקנות”.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד צחי פיסטל ועדי ערמן ממשרד עורכי הדין בן ארי, פיש, סבן ושות’.