מתפרסם מאז שנת 1999
וועדת חו”ב תקיים שני דיונים נוספים בהצע”ח סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה – הכנה לקריאה שנייה ושלישית; פורסמו עמדות “אל על” והמכון הישראלי לדמוקרטיה
המכון לדמוק’: “לצד מנגנוני הפרטיות החשובים והחיוניים המוצעים בהצעת החוק, היא מעוררת חששות משמעותיים בנוגע להיקף השימושים שמבקשת המדינה לעשות במידע אישי מזוהה, המגיע לידיה בכפייה. על חששות אלה נבקש להצביע בחוות הדעת”.
להמשך הידיעההמכון הישראלי לדמוקרטיה: “תיקון חוק הגנת הפרטיות באופן מקיף ויסודי הוא כורח המציאות ונדרש מזה מספר שנים”
“רק כדי לסבר את האוזן – בשנת 2011 היו לתוכנת המסרים המיידיים וואטסאפ 50 מיליון משתמשים אשר שלחו מיליארד הודעות טקסט מידי יום. כיום, יש לחברה על פי ההערכות 2 מיליארד משתמשים. ותעבורת המידע באמצעותה מוערכת בכלמעלה מ- 100 מיליארד הודעות טקסט הכוללות מידע אישי רב מידי יום”; “השימוש במערכת “עין הנץ” על ידי המשטרה החל רק בשנת 2015 , לאחר שהצעת החוק שלפנינו כבר נוסחה, ואילו הדיווח הראשוני על תוכנת פגסוס מבית NSO ויכולתה לפרוץ לטלפונים ניידים פורסם בשנת 2013″.
להמשך הידיעהבכנסת הוגשה הצעת חוק פרטית שכותרתה ‘הרשות הלאומית לאיחוד העם’
“רגע לפני שיהיה מאוחר מדי, הצעת חוק זו נועדה להתמודד לעומק עם הקיטוב הגואה, על ידי הקמת גוף סטטוטורי שיקדיש את כל פעולותיו לפעילות חינוכית והסברתית להעלאת המודעות לאתגר הסולידריות בחברה הישראלית, לקירוב לבבות ולקידום הערבות ההדדית והאחדות בקרב החברה הישראלית, על כל גווניה ושבטיה”; “בשנתיים הראשונות לפעילותה, תמומן הרשות בסך 50 מיליון שקלים חדשים מתקציב המדינה, בכל שנת כספים”.
להמשך הידיעההארכיון לא שוכח: מה קרה ביום העצמאות 2019 באתר ‘טלקום ניוז’ של אבי וייס?
וגם: אבי וייס כתב על מחקר חדש ולא טרח לציין במידע שפירסם מי החוקרים, מי מכון המחקר שעשה את המחקר והמשרד הממשלתי שנתן את האכסניה למחקר. אבל מה אני מבין לעומת אבי וייס שהעיד על עצמו כי אינו עיתונאי פשוט אלא עורך של עיתון [צ’יף].
להמשך הידיעההיום (ב’, 3.1.2022): דיון בכנסת בנושא Fake News
“לאורך ימי הדמוקרטיות, החשש מפני מתן כוח לממשלה להבחין ולסווג בין אמת לשקר או בין ‘מידע טוב’ ל’מידע רע’, נתפס כמסוכן ביותר: במקרה הטוב, רשויות המדינה עשויות לטעות באשר לסיווג של מידע או ביטוי כשקרי או מסוכן ובמקרה הגרוע, כוח זה מעניק לשלטון כלי לדיכוי אזרחים והשתקה של שיח ביקורתי או מעורר מחלוקת. התפיסה הבסיסית היא שיצירת מבחן מדויק שאותו יישמו פקידים, תובעים ושופטים, ושיבחין בין תוכן הגורם נזק לזה שאיננו גורם נזק, היא משימה כמעט בלתי אפשרית. המשימה הופכת לקשה אפילו יותר כאשר מדובר בשאלה האם מדובר בתוכן ‘מהימן’ או בתוכן ‘כוזב’.”
להמשך הידיעההכנסת תדון בפרק ב’ (דיוור דיגיטלי) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית
באוגוסט השנה דיווחתי כי משרד האוצר פירסם באתר החקיקה הלאומי את הפרק הספציפי הזה.
להמשך הידיעההכנסת תדון בשבוע הבא בנושא “פערים דיגיטליים בין החברה הערבית לחברה היהודית בעידן קורונה”
“סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלה כי רק 16% מהחברה הערבית המשיכו לעבוד מהבית עקב משבר הקורונה, לעומת 28% בציבור היהודי. כמו כן, יותר עובדים ערבים פוטרו או הוצאו לחל”ת מאשר עובדים יהודים”.
להמשך הידיעה‘לא ברור מהו היקף המידע והנתונים המצויים ביחס למידע כזב ותקיפות סייבר בישראל; יש חשיבות בבירור נוסף בעניין זה, כחלק מן היכולת לפקח על רמת המודעות ועל אופן ההיערכות להתמודדות הנדרשת בקרב הגופים הנוגעים בדבר’
“לצערנו לא נתקבל כל מידע קונקרטי המתאר מגמות ולא נתקבלו כל נתונים. נציגת מערך הסייבר ציינה בתשובתה לפנייתנו כי ‘המידע מסווג’, אף כי לא התבקש כל מידע מזהה על אירועים פרטניים או מידע על דרכי פעולה מבצעיות, אלא מידע על היקף כולל של אירועים ועל מגמות כלליות בלבד. נציגת הפיקוח על הבחירות לרשויות המקומיות במשרד הפנים מסרה כי ככל שהתקבלת מידע בנושאים אלו, הוא הועבר לרשות הסייבר או למשטרה ואין בידי המשרד ריכוז נתונים לגביו. ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה טרם התקבלה כל תגובה, למרות תזכורות בנושא”.
להמשך הידיעהאושרה הנחת 2 הצע”ח פרטיות של ח”כ מיקי רוזנטל בנושא חופש המידע על שולחן הכנסת
“חוק חופש המידע יצר מהפכה בתחום השקיפות בקבעו שמידע שקיים אצל רשות ציבורית שייך לציבור, וזכותו לדרוש זאת גם בלי להוכיח אינטרס מסויים”.
להמשך הידיעהבראשון (14.1) יחלו בכנסת להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק בנושא ערוצי הטלביזיה
הכנסת אישרה ב- 8.1.2018 בקריאה ראשונה את הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס’ 44) אסדרת רישיונות לשידורי טלביזיה, התשע”ח – 2018.
להמשך הידיעהנוצרה “תמונה מטרידה של רצון לעקר כל סממן של עצמאות ושל מקצועיות בתקשורת הציבורית הישראלית”; “המסע שאנחנו צופים בו איננו מסע של תיקון. זהו מסע של הרס ונקם”; “הרס התשתית הדמוקרטית של המדינה יהיה נזק היסטורי בלתי הפיך”
“כל אלה יוצרים תמונה מטרידה של רצון לעקר כל סממן של עצמאות ושל מקצועיות בתקשורת הציבורית הישראלית”.
להמשך הידיעה