המכון הישראלי לדמוקרטיה: “תיקון חוק הגנת הפרטיות באופן מקיף ויסודי הוא כורח המציאות ונדרש מזה מספר שנים”

וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בראשות ח”כ גלעד קריב תדון ביום שלישי (15.2.2022) בהצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס’ 14).

לרגל הדיון פירסמו ד”ר רחל ארידור הרשקוביץ וד”ר תהילה שוורץ אלטשולר מהתוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע במכון הישראלי לדמוקרטיה מסמך המופנה אל חברי הוועדה. בפתח המסמך נאמר כי “חוק הגנת הפרטיות, התשמ”א – 1981 הוא חוק מיושן שאינו נותן מענה הולם לאסדרת השימוש הנרחב שנעשה במידע אישי בעת הנוכחית, ואינו משקף באופן מתאים את מעמדה של הזכות לפרטיות כזכות חוקתית המעוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.

“משום כך, תיקון החוק באופן מקיף ויסודי הוא כורח המציאות ונדרש מזה מספר שנים. לכן אנו מברכות על כך שסוף סוף הדבר מגיע לשולחנה של הוועדה.

“ואולם, חשוב לנו להדגיש: תיקון 14 אינו המענה לצורך בתיקון מקיף ויסודי של חוק הגנת הפרטיות, ולכן איננו רפורמה משמעותית כשהוא עומד בפני עצמו”. לדבריהן, “תיקון 14 מבוסס ברובו על תיקונים שגובשו על ידי משרד המשפטים בשנים 2011 -2012. לבד ממספר עדכונים קטנים בתיקון 14,  מדובר בחקיקה שגילה עשר שנים.

“רק כדי לסבר את האוזן – בשנת 2011 היו לתוכנת המסרים המיידיים וואטסאפ 50 מיליון משתמשים אשר שלחו מיליארד הודעות טקסט מידי יום. כיום, יש לחברה על פי ההערכות 2 מיליארד משתמשים. ותעבורת המידע באמצעותה מוערכת בכלמעלה מ- 100 מיליארד הודעות טקסט הכוללות מידע אישי רב מידי יום.

“הנה דוגמא נוספת: השימוש במערכת “עין הנץ” על ידי המשטרה החל רק בשנת 2015,  לאחר שהצעת החוק שלפנינו כבר נוסחה, ואילו הדיווח הראשוני על תוכנת פגסוס מבית NSO ויכולתה לפרוץ לטלפונים ניידים פורסם בשנת 2013.

“[…] הצגת תיקון 14 בתצורתו הנוכחית – למרות, כאמור, שאיננו מטילות ספק בנחיצות הרחבת סמכויות הרשות לחקיקה – משקף עצלות חקיקתית וביטול זמנה של הכנסת בדיון בהסדר מיושן ולא מעודכן”.

“[…] תיקון 14 עוסק ברובו בצמצום חובת רישום מאגרי המידע ובחיזוק סמכויות האכיפה של הרשות להגנת הפרטיות על ידי הוספת סמכויות לאכיפה מינהלית. חיזוק הרשות להגנת הפרטיות כרשות פיקוח ואכיפה עצמאית הוא חשוב וחיוני. אולם חיזוק כזה הוא חסר משמעות כל עוד לא יעודכן הדין המהותי”.

“[…] גם אם יתקבל תיקון 14 לא ברור כיצד סמכויות האכיפה המעוגנות בו יתנו בידי הרשות להגנת הפרטיות כלים להתמודד, למשל, עם פגיעות בפרטיות הנובעות מפרשות כדוגמת השימוש שעשתה המשטרה, לכאורה, בתוכנת המעקב פגסוס מבית NSO עם הפרה של זכויות מהותיות כגון הזכות לחזור מהסכמה לפגיעה בפרטיות או הזכות להישכח שאינן מנויות בכלל בחוק, עם מניפולציות שנעשות בעניין דרישת ההסכמה, בעולם שבו מידע אישי מעובד בדרכים שונות ולמרות שאת חלקן לא ניתן לצפות מראש בעת ההסכמה”.

בסיכום המסמך נאמר כי “קידום חקיקת פרטיות מעודכנת הוא צורך השעה. ואולם, תיקון 14 לא ייתן בידי מדינת ישראל ואזרחיה כלים אפקטיביים להתמודדות עם פגיעות נרחבות בזכות לפרטיות המתרחשות באופן תדיר. הוא לא כולל זכויות מהותיות, לא מתקן את האפשרות להגיש תובענות ייצוגיות, לא מבהיר את הפער בין אכיפה מנהלית ופלילית וגם – לאור רעידת האדמה המתחוללת בימים אלה במדינת ישראל עקב הגילויים בפרשת המעקבים שביצעה משטרת ישראל באופן לא חוקי – איננו עוסק בפטור מתחולת החוק לארגוני הביטחון ובמסגרת היכולת לפקח על המשטרה מכוח דיני הפרטיות.

“לפיכך, הצעד הנכון בעת הזאת הוא לשלב את הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – חיזוק הזכות לפרטיות וההגנה עליה), שהגשת עם תיקון 14; לחייב את המחוקק לתת את דעתו לעיצוב פטור מאוזן יותר לארגוני הביטחון ולקדם חקיקה שלמה ומעודכנת”.