מתפרסם מאז שנת 1999
טלקום/וויירלס/מובייל, משפט
פס”ד בעת”מ של סלקום נגד משרד החינוך, מינהל הרכש, פלאפון ופרטנר (מכשירי/תוכניות רט”ן לתלמידים ללמידה מרחוק בקורונה)
“נוכח קביעה זו עלולה להתעכב באופן משמעותי אספקת כל המכשירים כאמור לתלמידים רבים הזקוקים להם לשם למידה מרחוק. תוצאה זו אינה קלה כלל ועיקר. עם זאת היא מתחייבת מפירושן הסביר של הוראות המכרז בכללותן”; “אף כי יש ממש בטענת המשיבים כי קיים צורך אקוטי באספקת מכשירים כאמור […] צורך זה אינו מאפשר לקרוא לתוך הוראות המכרז את שלא נקבע בהן”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי חוק הגנת הצרכן) נגד גולן טלקום בשל גביית תשלומים מהלקוחות לכאורה בניגוד לדין ובאופן שיטתי במשך שנים
“התנהלות זו של המשיבה מנוגדת לדין, להוראות הרישיון, לחוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה ומשרד התקשורת, והיא אף מפרה את חובות הגילוי ותום הלב”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל
כוכבית 444 וסלקום: אבי וייס עורך ‘טלקום ניוז’ עושה לנו היכרות (קצת מאוחרת)
אבי וייס כתב על תלונת אזרח לגבי כוכבית 444 בסלקום; החודש (דצמבר) לפני 11 שנים נערך דיון בביהמ”ש המחוזי על תובענה ממש באותו הנושא. חבל ש’טלקום ניוז’ לא טרח לפרסם את המידע המתפרסם כאן בידיעה זו כדי להציג תמונה רחבה יותר בנושא. אם כבר הוא ‘מרים מסך’, לפחות שירים אותו עד הסוף ולא חלקית.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל
אושרה הנחת הצעת חוק פרטית על שולחן הכנסת: הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – התראת חיוב בהתקשרות לחוץ לארץ)
“הצעת חוק זו נועדה להבטיח שקיפות ומידע ברור לצרכן, כך שבעל רישיון הנותן שירותי בזק בין-לאומיים יידרש להתריע לצרכן בהודעה קולית אודות חיוב חריג ועלותו, בטרם חיבור השיחה והפעלת קוד ההתקשרות”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, מכרזים/פטורים/דרושים, משפט
עת”מ של סלקום נגד משרד החינוך ומינהל הרכש הממשלתי ונגד פלאפון ופרטנר לגבי רכישת מודמים סלולריים וחבילות גלישה וכן רכישת קווים ומכשירים ‘כשרים’ לתלמידים במגזר החרדי בתקופת קורונה
השופט: “עובדה אשר אינה שנוייה במחלוקת היא כי מדובר בפרוייקט שנועד לספק מענה לשכבות מעוטות יכולת או בעלות נגישות מוגבלת לפתרונות תקשורת. נוכח היקף הלימודים מרחוק, הנדרש בשל מגיפת קורונה, קיים מימד של דחיפות באספקת הטובין והשירות. יש ממש בטענת המדינה כי בהקשר זה אין אופק ברור לחזרת התלמידים ללימודים בין כותלי בית-הספר”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
אבי וייס עורך ‘טלקום ניוז’ שוב “מרים מסך’: פירסם מה שכינה ‘חשיפה’ ו’ראשונים לדווח’ למרות שהמידע פורסם לפניו ב- Read IT Now ובגלובס
אבי וייס מפרסם אייטם המסווג ‘ראשונים לדווח’ שבעה ימים לאחר שהמידע התפרסם כבר במקומות אחרים אבל הוא טוען שהוא ‘מרים מסך’. איך אפשר לטעון שאתה מרים מסך כשאתה בעצמך כתבת כי ‘גלובס’ כבר פירסם את הדברים שלושה ימים קודם לכן?
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
ב- 6/2020 הוגשה בחיפה ייצוגית נגד סלקום; חודשיים לאחר מכן היא נמחקה משום שהמבקשת לא שילמה את אגרת התביעה; ב- 9/2020 הוגשה בבית-משפט אחר ייצוגית ע”י תובע אחר באותה עילה בדיוק
“התובענה דנן עוסקת בשירות כוכבית 43 – שירות שניתן לעשות בו שימוש לצורך חסימה זמנית של מספר הטלפון של המתקשר, באופן חד-פעמי, על-ידי חיוג כוכבית 43 לפני מספר הטלפון של הנמען והוצאת השיחה באופן בו על צג הטלפון של מקבל השיחה מופיעה שיחה ממספר לא מזוהה כביכול”.
להמשך הידיעהמכרזים/פטורים/דרושים, משפט
עת”מ נגד לע”מ: “ניגוד עניינים ומשוא פנים חמורים בפעילות היועץ לוועדת המכרזים של משרד ראש הממשלה”; “מונה כיועץ טכנולוגי לוועדת המכרזים ושימש בתפקיד למרות קשרים עסקיים וחברתיים עם בעל השליטה” בחברה הזוכה המכרז ולפני 4 שנים אף עבד בה
“וועדת המשנה של וועדת המכרזים אומנם מינתה את חזי נאור, ממונה לוויינים ושידורים לציבור במשרד התקשורת, על-מנת שיבחן האם התקיים ניגוד עניינים”; “לא מדובר כלל ביועץ מקצועי בלתי תלוי, שכן חזי נאור הוא עובד מדינה ולכן לא יכול להיות נקי מהטיות. מכאן שמינויו מלכתחילה פגום ולא ניתן לקבל את חוות-דעתו (ואכן החשש לכך מומש וחוות דעתו נראית כחוות-דעת שמסקנותיה הוסקו מראש, שטחית, אינה מתמודדת עם רוב הטענות ו’בוחנת’ בדיעבד חשש לניגוד עניינים שאותו, כידוע, יש לבחון מראש)”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל
עדכונים לגבי וועדת הרבנים לענייני תקשורת
“קדימון (פרומו)”: השבוע, ולא בפעם הראשונה, הקדמתי שוב את אבי וייס עורך ‘טלקום ניוז’ ודיווחתי כאן באתר זה — 35 דקות לפניו — מה הוא עומד לפרסם באתר שלו.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
ייצוגית: “מדובר ב’שוחד’ של ממש הניתן ע”י סלקום לאחד מהדיירים ע”מ לקנות מידיו מידע פרטי מוגן” של שכניו כדי “לשכנעם להצטרף לפרוייקט הסיבים האופטיים” שלה
“התמלילים המצורפים לבקשה חושפים דפוסים אפלים בהם נוקטת סלקום,אם במישרין ואם באמצעות שלוחיה, באופן המזכיר דפוסי פעילותם של ארגוני ביון המפעילים סוכני בילוש אחר מושא הציד שלהם”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
הותר לתנועה הרפורמית עיון חלקי בחומר המשפטי בהליך המתנהל נגד חברות טלקום ונגד וועדת הרבנים לענייני תקשורת
לדברי אבי וייס עורך ‘טלקום ניוז’, בהליך זה היה אשתקד ‘דיון חסוי’ שהוא חשף אותו ‘לראשונה’ ו’לאור יום’; כותב שורות אלה היה נוכח מספר שעות בדיון הזה במחוזי בת”א ואני יכול להעיד שהיה זה דיון גלוי ופתוח לציבור: לא חסוי ולא נעליים וממילא לא היה צריך לחשוף אותו כיוון שדיווחתי עליו באותו היום באתר זה.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל
שתי הערות (בלתי מוגבלות) על אנלימיטד
בעקבות מכתב תלונה שנשלח והכיל 18 סימני קריאה: מדוע אנשים שלמדו במוסדות חינוך בארץ, חושבים שאם ירבו להשתמש בסימני קריאה בטקסט שהם כותבים, הדבר ייתן משנה תוקף לטענותיהם?
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל
האם היועמ”ש יורה לחקור השערורייה שבאישור רכישת גולן טלקום ע”י סלקום? על קצין משטרה בדימוס, אייטמים ‘בלעדיים’ ו”זייגרמאכר”
לפעמים אולי כדאי לבדוק היטב לפני ששואלים מישהו מה בדיוק השעה אצלו.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
העליון אימץ החלטת מחוזי לגבי תמ”א 36א’ (העוסקת ב’מתקני שידור קטנים וזעירים’) למרות סתירה בין פסיקות נפרדות של שני שופטים מחוזיים
“הנה כי כן: לשון, תכלית, וגם קורטוב של שכל ישר, מורים כולם כי דין הפרשנות המוצעת על-ידי המערערים – להידחות”.
להמשך הידיעהכללי
וועדת הכלכלה תדון בשבוע הבא בהצעת לדיון מהיר בנושא: “הצלתה של תעשיית הטלוויזיה הישראלית בצל יישום רפורמת הסיבים האופטיים”
“ככל שאחוז גבוה יותר מרווחי החברות האלו נובע משידור באינטרנט שאינו מחוייב בהשקעה – כך קטנה בהדרגה ההשקעה בהפקות מקור גם בחברות הללו. רפורמת הסיבים האופטיים שיזם שר התקשורת, ברוכה ונחוצה ככל שתהיה לקידומה הטכנולוגי של ישראל, מזרזת את החברות להעביר את כל שידוריהן לפלטפורמת אינטרנט, ועלולה לגזור על תעשיית הטלוויזיה הישראלית מכת מוות סופית. אם תעבור רפורמת הסיבים האופטיים בחוק ההסדרים, ללא שמוצמד לה תיקון בחוק התקשורת כך שחובת ההשקעה תחול גם על שידורים באינטרנט, תעשייה הטלוויזיה הישראלית על אלפי המשפחות אותן היא מפרנסת, תיפגע אנושות”.
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר, משפט, פרסום/שיווק/מדיה
ייצוגית נגד זאפ גרופ: “העלתה לאוויר פרוייקט ענק שכל מהותו מעקב ואיפיון של כלל לקוחותיה לצורך מכירת פרסום ממוקד, אפליית מחירים, והשפעות פוליטיות”; “מוכרת לצדדי ג’ נתונים אודות לקוחותיה”
מכתב התביעה: “הנתבעת מתגאה גם ביכולתה לבצע איפיונים פוליטיים ולהשפיע על בחירות, כפי שהיא כותבת”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
רשם העמותות במשרד המשפטים: וועדת הרבנים לענייני תקשורת “פועלת בניגוד לחוק, למטרותיה ולתקנונה”
“לעניין קבלת ההחלטות על חסימת מספרי טלפון שונים מהמשתמשים המחזיקים בפלאפונים כשרים, הסתפקה העמותה באמירה לפיה מדובר בחסימות הנעשות לפי הנחיית רבני ומנהיגי הציבור. העמותה לא הציגה אסמכתאות כלשהן לדיון במוסדות העמותה בדבר קיומן של חסימות כאמור או מדיניות שנקבעה ע”י ועד העמותה לעניין זה”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
ייצוגית נגד סלקום [בהיקף קבוצתי של 100 מיליון ₪]: נקטה במהלך לא חוקי לכאורה “שתוצאתו בהעלאת מחירים לא חוקית” והטעיית ציבור לקוחותיה; “בחרה להסתיר זאת ועניין זה התגלה רק בתשובה שהגישה סלקום במסגרת תובענה ייצוגית המתנהלת נגדה”
“נבהיר, כמובן, שהעובדה שמשרד התקשורת שתק אין בה כדי לספק לנתבעת הגנה. הנתבעת הייתה חייבת לפעול בדיוק לפי הוראות החוק והרישיון והעובדה שמשרד התקשורת התרשל ולא הבהיר לה כי המכתב פסול, אין בה כדי להועיל לה ואין בה לייצר הסתמכות בעבורה”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
ייצוגית נגד סלקום: גובה כסף עבור שירות חסימה של מס’ הטלפון של המתקשר, שירות שברוב חב’ הטלפוניה לא גובים תמורתו; “מקרה מהגדולים בשוק, של רמייה מכוונת”, “גבייה פסולה של סכומי כסף אדירים עפ”י כל אמת מידה”; היקף התביעה הקבוצתית: 178.55 מיליון ₪
“הנתבעת נטלה, הלכה למעשה, מהצרכנים בכלל ומהתובעת בפרט, את החירות לקבל החלטה מושכלת אשר לה השפעה כלכלית ישירה על משק ביתה”; “אין חולק כי הנתבעת, בהיותה שחקנית מרכזית ביותר בשוק הסלולרי, מחזיקה בידיה כוח ומידע עצום, בפער כמעט בלתי ניתן לגישור, לעומת הנתבעים. עובדה זו יש בה כדי להחיל עליה חובת גילוי מוגברת”.
להמשך הידיעהמשפט
מה שהחל דרכו כתביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד סלקום בהיקף קבוצתי של 5 מיליון ₪ מסתמן שיסתיים בהסדר פשרה
במהלך שנת 2019, ובהמלצת בית-המשפט נערך הליך גישור בין הצדדים בפני השופטת (בדימוס) הילה גרסטל. בהתאם להמלצותיה הגיעו הצדדים להסכם הפרה ביניהם.
להמשך הידיעה