ייצוגית נגד סלקום: גובה כסף עבור שירות חסימה של מס’ הטלפון של המתקשר, שירות שברוב חב’ הטלפוניה לא גובים תמורתו; “מקרה מהגדולים בשוק, של רמייה מכוונת”, “גבייה פסולה של סכומי כסף אדירים עפ”י כל אמת מידה”; היקף התביעה הקבוצתית: 178.55 מיליון ₪

ביום שני בשבוע שעבר דיווחתי בחלון המבזקים של אתר זה: הוגשה (29.6.2020) תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי חוק הגנת הצרכן) נגד סלקום ישראל: גובה כסף עבור שירות חסימה של מס’ הטלפון של המתקשר, שירות שברוב חב’ הטלפוניה לא גובים תמורתו; “מקרה מהגדולים בשוק, של רמייה מכוונת”, “גבייה פסולה של סכומי כסף אדירים עפ”י כל אמת מידה”; היקף התביעה הקבוצתית: 178.55 מיליון ₪.

בפתח כתב התביעה [ת”צ 70829-06-20] נאמר כי “בתובענה זו עוסקים אנו במקרה, כפי שעולה מתובענה זו, “מהגדולים בשוק, של רמייה מכוונת, הטעיית צרכנים, הפרת הסכם, הפרת חובת הגילוי והפרת חובת תום הלב של תאגיד  תקשורת ענק ובעל חשיבות, שהוא גם אחד הגורמים הגדולים, אם לא הגדול מכולם, בשוק התקשורת בכלל והסלולר בפרט, במשק הישראלי.

“על-פי הנטען בתובענה זו, ניצלה חברת הסלולר סלקום את רישיונה למכירת ולמתן שירותים סלולריים, לצורך גבייה פסולה של סכומי כסף אדירים עפ”י כל אמת מידה וזאת בניגוד גמור הן לרישיון שניתן לה [ע”י משרד התקשורת] והן חמור מזה, לחובת תום הלב שחלה עליה.

“השירות נשוא תובענה זו הינו כוכבית 43 [קרי, *43], שירות שניתן לעשות בו שימוש לצורך חסימה של מספר הטלפון של המתקשר, באופן חד-פעמי, ע”י חיוג המספר לפני הכנסת מספר הטלפון והוצאת השיחה באופן בו מקבל השיחה מקבל שיחה ממספר לא מזוהה.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי השירות המדובר “ניתן בעלות של 1.5 ₪ (שקל וחצי) לכל שיחה יוצאת. כלומר, הוצאה של שתי שיחות תגרור חיוב של 3 ₪ וכן הלאה. דבר היותו של שירות זה כרוך בעלות כספית לא מוזכר כלל ולו ברמז, בחוזה ההתקשרות (חוזה אחיד) של המבקשים להשתמש בשירותים הסלולריים של הנתבעת”.

לדברי כתב הטענות, “זה הוא המקום להבהיר ולהדגיש כי שירות זה אינו כרוך בעלות כספית ברוח חברות הטלפוניה. כך, למשל, חברת בזק אינה גובה תשלום על שימוש בשירות זה.

“עוד יודגש כי במכשירים מסויימים (לא בכולם) ישנה אפשרות בהגדרות המכשיר לשנות את הגדרת השיחה כך שהמספר יוצג כחסוי וזאת ללא עלות כל שהיא כלל.

“עוד יודגש כי במכשירים מסויימים (לא בכולם) יש אפשרות בהגדרות המכשיר לשנות את הגדרת השיחה כך שהמספר יוצג כחסוי וזאת ללא עלות כלשהי כלל.

“עוד יודגש כי יש אופציה נוספת להוצאת שיחה חסויי והיא בהקשת הקוד #31# לפני הוצאת השיחה. כאשר המחייג מקיש קוד זה, הפעולה של חסימת השיחה מתבצעת בדיוק כפי שעושה זאת כוכבית 43. מובן ששירות זה הינו ללא עלות שהיא גם הוא. יש חברות המדריכות את לקוחותיהן באתר לעשות כן.

“יש לציין כי ברישיון שניתן לחברה ע”י משרד התקשורת יש ביכולתה להעניק שירותים נוספים בתוספת תשלום, אך המצב כיום הוא שהמכשירים הסלולריים מתקדמים מאוד כך שברובם קיימת האופציה לחסימה ע”י שינוי הגדרות המכשיר, כאשר מכשיר אשר אינו ניתן לשינוי ע”י ההגדרות – יכול להתשמש בשירות #31# שהינו חינמי לחלוטין.

“סלקום, מסיבותיה שלה, בחרה שלא ליידע כלל את המשתמשים בדבר הקוד החינמי בו ניתן להשתמש [#31#] כמו שבחרה שלא ליידע את הלקוחות בדבר היום שירות כוכבית 43 כרוך בתוספת תשלום.

התובעת בתיק זה שהוגש לבית-המשפט המחוזי בחיפה היא צביה בק לייסטנר. בכתב הטענות מצויין כי היא מועסקת כעובדת סוציאלית בעיריית חיפה.

“לפרקים כללה עבודה זו, נוכח אילוצי קורונה, עבודה מהבית. במסגרת זו קיבלה התובעת פניות של מבקשי עזרה אליהם הייתה צריכה לחזור. על-מנת שהמספר הסלולרי שלה יישאר חסוי, השתמשה התובעת בחסימת השיחות ע”י שימוש בכוכבית 43.

“עם קבלת החשבונית בדק בעלה של התובעת את החשבונית וגילה חריגה מהסכום הרגיל שסוכם. פנייתו של בעלה של התובעת לסלקום העלה כי מקור החריגה הינו שימוש בכוכבית 43. לשאלתו של בעלה של התובעת מדוע הנתבעת גובה תשלום נוסף, התשובה שקיבל היא כי זה שירות שלא הנתבעת גובה עליו כסף אלא הנתבעת גובה את התשלום עבור חברה אחרת […] התובעת ובעלה לא קיבלו את התשובה כלל וכשהמשיך לשאול שאלות נוספות ניתנה לו תשובה נוספת ואחרת שאומרת כי השירות עולה כסף בכל החברות […] בצר לה שילמה התובעת את הסכום”.

עוד נאמר בכתב התביעה כי “ברור כשמש בנסיבות העניין כי החברה עשתה דין לעצמה בכך שהסתירה פיסת מידע כה חשובה וחיונית, פיסת מידע שיש בה דה-פקטו כדי לשנות את כל יחסי הכוחות בטרם יעשה צרכן שימוש בשירות כוכבית 43.

“הנתבעת נטלה, הלכה למעשה, מהצרכנים בכלל ומהתובעת בפרט, את החירות לקבל החלטה מושכלת אשר לה השפעה כלכלית ישירה על משק ביתה […] אין חולק כי הנתבעת, בהיותה שחקנית מרכזית ביותר בשוק הסלולרי, מחזיקה בידיה כוח ומידע עצום, בפער כמעט בלתי ניתן לגישור, לעומת הנתבעים. עובדה זו יש בה כדי להחיל עליה חובת גילוי מוגברת”.

התביעה הוגשה באמצעות עורכי הדין אבישי פרץ ושי רובין.

= = = = = = = = = = = =

הערת עורך Read IT Now: בכתב התביעה נאמר כי “בשנת 2014 הוגשה כנגד הנתבעת תובענה ייצוגית באותה העילה בדיוק. תובענה שמספרה הוא 35755-04-14. ברם, כל בדיקה שנעשתה לצורך גילוי הסדר ו/או החלטה ו/או פסק דין שניתן בקשר לתובענה זו עלו בתוהו.

“ויודגש, אומנם הייתה תובענה קודמת אך ההפרה שבגינה היא הוגשה ממשיכה במלוא עוזה”.

“הנתבעת, ככל שהורו לה להפסיק ממעשיה הנטענים בתובענה זו, אינה עשתה זאת כלל כפי שהוכח לעיל” [הטעות – במקור].

* בבדיקה במערכת “נט המשפט” נמצא כי ב- 29 באפריל 2014 הוגשה תביעה ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית ע”י גיורא אריה סלע נגד סלקום ישראל ונגד פלאפון תקשורת. כתב הטענות מתפרסם שם במלואו. היקף התביעה הקבוצתית עמד על 140,773,656 ₪. עפ”י “נט המשפט”, התביעה התקבלה והתיק נסגר ב- 3 במאי 2016.

* בבדיקה נפרדת של עורך Read IT Now נמצא כי ב- 9 בפברואר 2016 נערך דיון בתביעה זו בפני כבוד סגן הנשיאה השופט יצחק ענבר. עפ”י פרוטוקול הישיבה, באי כוח הצדדים אמרו כי “בהמשך להחלטת בית-המשפט מיום 28.1.2016, מסכימים לכך שהבקשה לאישור הסכם פשרה תיראה כבקשת הסתלקות מוסכמת. נבקש לאשר את ההסתלקות”. ההסכמות במספר סעיפים נותרות על כנן”. כמו כן סוכם על היקף הגמול ושכר הטירחה לתובע ולב”כ.

בפסק הדין קבע השופט כי “נוכח הקשיים שבהם נתקלת בקשת האישור, איני רואה סיבה שלא לאשר את ההסתלקות, על תנאיה. ההסתלקות מאושרת, איפוא”. פסק הדין ניתן באותו היום בנוכחות הצדדים.

אין פירוט לגבי מלוא ההסכמות אליהן הגישו הצדדים בהסכם הפשרה ביניהם.

= = = = = = = = = = = =