העליון קיבל בקשות משרד התקשורת לביטול הדיון שנקבע בשתי עתירות נפרדות ויגיש בהמשך הודעת עדכון

בית-המשפט העליון קיבל בקשות משרד התקשורת [בשם שר התקשורת] לביטול הדיון שנקבע בשתי עתירות נפרדות ויגיש בהמשך הודעת עדכון. כך החליט (26.1.2023) כבוד השופט יצחק עמית בשתי החלטות, נפרדות, שניתנו באותו היום.

בג”ץ 3800/22:

“בהתאם לאמור בבקשת המשיבים 2-1 [שר התקשורת ומשרד התקשורת], ובהסכמת העותרים, הדיון הקבוע ליום 27.2.2023 – מבוטל. המשיבים 2-1 יגישו הודעת עדכון מטעמם עד ליום 7.5.2023”.

* לגבי עתירה זו פירסמתי כאן באתר ב- 29.7.2022 את הידיעה הבאה: בית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק הוציא (28.7.2022) צו ביניים “המשעה בשלב זה את החלטת שר התקשורת מיום 1.5.2022”. כמו כן הוצא צו על תנאי נגד שר התקשורת יועז הנדל ומשרד התקשורת. העתירה היא בנושא רפורמת הטלפונים הכשרים שמבקש משרד התקשורת להנהיג מ- 1 באוגוסט.

בהחלטה של כבוד השופטים יצחק עמית, ענת ברון וגילה כנפי-שטייניץ נאמר כי “בשלב זה, איננו נוקטים עמדה לעניין פרשנות המילים ‘אותו סוג של שירות בזק’ בסעיף 5א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ”ב – 1982.

“בהינתן הפרשנות שניתנה על ידי משרד התקשורת במשך שנים רבות לסעיף זה, כפי שעולה גם ממכתבי מנכ”לי משרד התקשורת מהשנים 2014, 2019 ו- 2020; בהינתן שינוי המדיניות שנהגה במשך 17 שנה; בהינתן סד הזמנים שלפיו החלטת המשיב אמורה להיכנס לתוקפה ביום 1.8.2022  – בהינתן כל אלה, מצאנו ליתן צו ביניים המשעה בשלב זה את החלטת המשיב 1 מיום 1.5.2022.

“יובהר ויודגש בזה כי אין בהחלטתנו דלעיל כדי לקבוע מסמרות לגופה של  העתירה.

“ניתן בזה צו על תנאי המורה למשיבים 2-1 ליתן טעם מדוע לא ייעתרו לסעדים א’ ו-ב’ כמפורט בעתירתם של העותרים 8-4.

“היומן יקבע מועד לדיון במהלך החודשים ינואר-פברואר 2023. תשובת המשיבים תוגש עד 30 יום לפני המועד שייקבע”.

= = = = = = = = = = = =

מדובר בעתירה מאוחדת [3800/22] נגד שר התקשורת, משרד התקשורת ונגד שבע חברות תקשורת. בין 11 העותרים השונים  נכללים עמותת אמת ליעקב, וועדת הרבנים לענייני תקשורת ואחרים (ארגונים ויחידים).

על העתירה פירסמתי ידיעה ב- 8.6.2022 (כאן). כאמור, וועדת הרבנים עתרה בנפרד, עתירתה נדחתה אולם אושר לה להצטרף לעתירה הנוכחית [כאן, כאן, ו- כאן].

* יום לפני הדיון ניתנה החלטה נפרדת, לשידור ישיר של הדיון (במסגרת פרוייקט השידורים הניסיוני של בית-המשפט העליון) בה נאמר: “הבקשה הוגשה יום אחד לפני הדיון, כך שסד הזמנים כשלעצמו אינו מאפשר להיעתר לבקשה. הבקשה נדחית”.

= + = + = + = + = + = + = + = + = + = + = + = + = + = + = + =

בג”ץ 4442/21:

“בהתאם לאמור בבקשת המשיב 1, הדיון הקבוע ליום 27.2.2023 – מבוטל (ולא נעלמה מעיני עמדת העותרים). היומן יקבע מועד לדיון לסוף חודש אפריל-תחילת חודש מאי, והמשיב 1 יגיש הודעת עדכון עד 14 יום לפני הדיון שייקבע”.

* לגבי עתירה זו פירסמתי כאן באתר ב- 23.7.2021 את הידיעה הבאה: התנועה הרפורמית, הבית הפתוח לגאווה וסובלנות בי”ם, האגודה למען הלהט”ב ועמותת “בת קול” עתרו (באמצעות עו”ד מיטל ארבל ואורלי ארז-לחובסקי) לבית-המשפט העליון להוצאת צו על תנאי.

העתירה החדשה היא נגד שר התקשורת יועז הנדל, ועדת הרבנים לענייני תקשורת ושמונה חברות תקשורת [סלקום ישראל, בזק החברה הישראלית לתקשורת, פלאפון תקשורת, פרטנר תקשורת, גולן טלקום, הוט מובייל, רמי לוי שיווק השיקמה תקשורת ו- וויידלי מובייל] בדרישה לאכוף את הוראות הדין החלות על חברות הסלולר ולאסדר את שוק הקווים הכשרים.

העותרות דורשות לבטל את חסימת קווי הסיוע לקהילת הלהט”ב בטלפונים כשרים כמו גם קווים אחרים הנחסמים באופן שרירותי ובניגוד לחוק על ידי . בנוסף, דורשות העותרות מהמדינה לאפשר לבעלי מכשירים כשרים לעבור לחברה אחרת או תכנית אחרת ללא צורך לשנות את מספרם.

ביום 21 ביולי 2021 הורה כבוד השופט ניל הנדל בבית-המשפט העליון כי “המשיבים יגישו תגובתם לעתירה בתוך 60 יום”.

לדברי העותרות, “ועדת הרבנים לענייני תקשורת הוקמה לפני 15 שנה, ומאז חולשת על שוק הקווים הכשרים הכולל כחצי מיליון מנויים. העמותה הפרטית, הנעדרת כל סמכות בחוק, אחראית הן על מתן כשרות למכשירים הכשרים והן על זהות הקווים שיהיו חסומים לקבלת שיחות מקווי טלפון כשרים.

“בהחלטה של רגע ביכולתה להחליט על חסימות קווים ללא כל בקרה או שקיפות באשר לגורם המקבל את ההחלטה, לשאלה על פי אילו קריטריונים מתקבלת ההחלטה על חסימה, וללא כל תיעוד של הליך קבלת ההחלטה על החסימה. בנוסף, ההחלטה על חסימת קווים נעשית ללא הודעה מוקדמת – לצרכנים או לבעלי הקווים שנחסמו.

“הועדה עושה שימוש לרעה בכוחה זה ומשתמשת בו כדי ‘לסגור חשבונות’ עם יריבים פוליטיים ועסקיים, ופועלת משיקולים זרים. כך, מחליטה הועדה לא פעם על חסימתם של קווי סיוע נפשי או קווי חירום כגון הקווים שמפעילות העותרות, ואך לאחרונה בעת משבר הקורונה – חסמה קווים שיכלו לספק לציבור החרדי מידע קריטי אודות המגיפה והדרך להישמר מפניה.

“ועדת הרבנים גם הביאה לכך שקיים איסור על ניוד מספרים מקווים כשרים לקווים רגילים ולהיפך, על מנת למשטר את הציבור החרדי ולתייג מי שאינו מחזיק בקו כשר. כל זאת באופן הסותר את הוראות החוק ואת האמור ברישיונן של חברות הסלולר.

“חברות הסלולר מאפשרות הלכה למעשה לועדת הרבנים שליטה מוחלטת על שוק הקווים הכשרים ולמעשה מפקידות בידי הועדה את המפתחות לפתיחה או סגירה של קווים, על פי שיקול דעתה הבלעדי, באופן הפוגע קשות בזכויות הצרכנים. התנהלות זו של ועדת הרבנים מעוררת תרעומת נרחבת בקרב הציבור החרדי העושה שימוש בקווים הכשרים, שיצא כנגד התנהלות שרירותית ופרועה זו.

“זאת ועוד, גורמי מימשל שונים יצאו כנגד אופן פעולתה הדורסני של ועדת הרבנים ובהם רשות התחרות, שקיימה בדיקה אודות היותה של הועדה מונופול העושה שימוש לרעה בכוחו, וכן רשם התאגידים [במשרד המשפטים], אשר הגיש בקשה לפירוק העמותה, שהתקבלה לאחרונה על ידי בית-המשפט. למרות ההחלטה על פירוק העמותה, בית המשפט קבע שהועדה תוכל להמשיך את פעילותה לאחר מינוי מוסדות חדשים. בינתיים ההתנהלות השערורייתית נמשכת”.

“[…]  יובהר כי למרות פירוקה של ועדת הרבנים,  למיטב ידיעת העותרים לא חל שינוי באופן פעולתם של הקווים הכשרים ובהחלטת הפירוק אף הודגש כי מטרת ההליך איננו חיסול העמותה והפסקת פעילותה,  אלא המשך הפעילות לאחר מינוי מוסדות חדשים בפיקוח הרשם ובית-המשפט. מכאן שהבעיה תיוותר בעינה”. [הערת עורך Read IT Now: לראשונה בהליך משפטי בו מעורבת וועדת הרבנים, כתב התביעה אינו נגד העמותה באמצעות באי כוחה הרגילים אלא באמצעות עו”ד רונן מטרי שמונה כמנהל מיוחד ע”י ביהמ”ש לטיפול בעמותה במסגרת בקשת הפירוק שהוגשה ע”י רשם האגודות].

לגבי שר התקשורת נטען בעתירה כי הוא “הגורם מאסדר שתפקידו להגן על זכויותיהם של צרכני התקשורת, אולם תחת להתערב בנעשה, העניק  גיבוי מלא להתנהלות הבלתי חוקית [של וועדת הרבנים]. במקום להסדיר את שוק הסלולר בכל הנוגע למנויי הקווים הכשרים, ולהפעיל סנקציות כנגד חברות הסלולר המפרות את הוראות החוק ואת תנאי הרישיון, הוא גיבה את התנהלותן הבלתי חוקית של חברות התקשורת  במשך שנים ארוכות, באופן בלתי סביר,  אשר מעלה חשש לשיקולים זרים.

“המשיב 1 מודע היטב לכלל התשתית שתונח להלן. פניות העותרים לצד מאות תלונות של משתמשי הקווים הכשרים לא הניעו את המשיב 1 להפעיל את סמכויותיו  ולטפל באופן מקיף באנרכיה המשתוללת בשוק הקווים הכשרים”.

עוד טוענות העותרות כי “שר התקשורת סרב במשך שנים להתערב בנושא, ובשלהי 2020 ניסה השר ליזום מהלך מוגבל ומצומצם שיאסור על חסימת קווי חירום ומצוקה, מהלך שלא יצא לפועל, אך אינו נותן מענה לשלל הבעיות הכרוכות באופן התנהלותה של ועדת הרבנים.

“העתירה פורסת את התנהלותן הבלתי חוקית של חברות הסלולר, אשר מאפשרות לגוף פרטי חסר כל סמכויות חוקיות, להחזיק ביכולת לחסום מאות אלפי קווי טלפון באופן שרירותי ומשיקולים עלומים, באופן שפוגע בזכויות לשוויון, כבוד ואוטונומיה, חופש מדת, חופש הביטוי וחופש העיסוק ואת חוסר הסבירות שבהעדר פעולה נחרצת של משרד התקשורת בעניין.

“יודגש כי קווי הסיוע של העותרות מעניקים סיוע לפונים ופונות המצויים במצבים פיזיים ונפשיים מורכבים וקשים, הזקוקים למענה מקצועי מהיר, שהעותרות יודעות לספק. חסימת האפשרות לחייג לקווים אלה מסכנת את רווחתם, בריאותם ואף חייהם של מחזיקי המכשירים הכשרים”.

“[…] “גם אם יש לאפשר לציבור החרדי אפשרות של סינון תכנים קוליים במכשירי הסלולרי, אין לאפשר את המצב הקיים שבו גוף פרטי אחד,  נטול כל סמכות חוקית, מקבל שליטה על מאות אלפי מספרי טלפון, ללא כל שקיפות או בקרה,  באופן שפוגע בזכויותיהם של מאות אלפים”.

= + = + = + = + = + = + = + = + = + = + = + = + = + = + = + =

מומלץ לקרוא מה שפירסמתי כאן, כאן ו- כאן לגבי אבי וייס מומחה הטלקום עורך ‘טלקום ניוז’ בהקשר לעתירות הללו.

= + = + = + = + = + = + = + = + = + = + = + = + = + = + = + =