מתפרסם מאז שנת 1999
היועמ”ש וביהמ”ש דחו הצעת הסדר פשרה בייצוגית (בנושא SPAM) לפיו ייערך קמפיין גיוס המונים כדי לממן את הפיצוי לתובעים
השופטת: “אני דוחה, איפוא, את הבקשה לאישור הסדר הפשרה שלמעשה מעביר את נטל פיצוי הקבוצה לציבור שכן אני סבורה כי אין הוא הסדר ‘ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה’, ואוסיף כי ההסדר גם אינו מתיישב עם תכליות ההליך הייצוגי ובראשן הרתעת הנתבע מפני אימת הדין. […] אם כך, לא רק שאני סבורה כי הטלת עלות הפיצוי על הציבור באמצעות מימון המונים אינה הדרך ההוגנת והסבירה לסיום ההליך, אלא שהסדר הפשרה מצדיק מחשבה נוספת של הצדדים על דרך סיום ראוייה להליך זה. הצדדים יעדכנו את בית-המשפט לגבי המשך ניהול ההליך דנא, בין שהם מבקשעם לסיים בדרך של הסתלקות/מחיקה/העברה לבית-משפט שלום”.
להמשך הידיעהריכוז חלק מהחלטות יו”ר וועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה- 24 הנוגעות לחברות טלקום
לגבי אחת התביעות קבע יו”ר וועדת הבחירות השופט פוגלמן כי “אפשר שגם הרשות להגנת הפרטיות תוכל לבחון היבטים של אבטחת מידע שעולים כאן”.
להמשך הידיעהתביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) של שני עורכי דין נגד חברת קומסיין [ComSign] בשל משלוח לכאורה של Spam; בין היתר עשתה זאת “באופן המוני לחברי לשכת עורכי הדין אשר אחזו בכרטיס גישה למערכת ‘נט המשפט'”
“חרף זאת, מצאה המשיבה לשגר אליהם דברי פרסומת במטרה להניעם להוציא כספים דרך עידוד הצריכה של שירותיה – בין אם חידוש הכריס החכם בצורה ישירה ולא דרך מתווך, ובין אם רכישת שירותים אחרים שלה, וזאת תוך הפרת הוראות חוק התקשורת, לרבות הדרישות הצורניות המעוגנות בו”.
להמשך הידיעהתביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד שירביט חברה לביטוח בשל משלוח לכאורה של Spam
“בנסיבות העניין נראה כי הנתבעת בחרה לשגר דברי פרסומת בניגוד לדין לכלל לקוחות העבר, שיגור מערכתי בלא כל הבחנה בין נמען שנתן הסכמתו לקבלת דברי פרסומת לבין נמען שלא מסר הסכמה כלל ועיקר, ואף חרף סיום ההתקשרות עימה”.
להמשך הידיעהתביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד חיסונים – בחירה מושכלת (ע”ר) ונגד יו”ר ושתי חברות הוועד בגין משלוח לכאורה של Spam “לשם גיוס כספים וקידום האג’נדה שלה – הטפה מסוכנת נגד חיסונים”
“המבקשת, אשר סולדת מהמסרים מעוררי המחלוקת של המשיבות, נפגעה נוכח התוכן שניגלה לה. המבקשת הזדעזעה מהתעמולה של העמותה, מניסיונה הפסול לעודד לתרום כספים באמצעות מסע שכנוע כנגד קבלת החיסונים, ואף מהניסיון לרתום אותה להפיץ בציבור הרחב מסרים הסותרים את עמדותיה שלה”.
להמשך הידיעהבית-המשפט אישר בפס”ד הסדר פשרה שנחתם בין הצדדים במסגרת תביעה (ובקשה לאשרה כייצוגית) בנושא משלוח Spam
בפסק הדין הנוכחי מציינת השופטת כי המבקשים ציינו בפתח הבקשה הגשת בקשת אישור נוספת, דומה בעיקרה, ע”י אחד מהתובעים בתיק אחר, קודם לכן, וכי כ- 13 בקשות נוספות לאישור תובענות ייצוגיות הוגשו בידי אותו תובע ו/או באי כוחו בעניין סעיף 30א לחוק התקשורת.
להמשך הידיעההוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד הוט מובייל: פנתה טלפונית לאנשים להצטרף לשירותי באופן/תדירות “אשר יש בהם משום הטרדה ו/או השפעה בלתי הוגנת ו/או פגיעה בפרטיות”.
מהתביעה עולה כי התובעים אף הגישו תלונות במשטרת ישראל כנגד חברת הוט מובייל “במטרה להפסיק את ההטרדות החוזרות ונשנות” אולם “גם אמצעי דרסטי זה לא הוביל לשינוי בדפוס הפעולה של המשיבה”.
להמשך הידיעהלמחוזי בת”א הוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד חברה ואדם המכונים ע”י התובעים כ”ספאמרים מקצועיים”
“בממוצע נדרש לנתבעים לשגר מעל 100 הודעות בכדי לאתר לקוח פוטנציאלי אחד. פרטיו של אותו לקוח נמכרים ללקוחותיהם של הנתבעים ובצורה זו מרוויחים הנתבעים את לחמם. על כן, בכדי לייצר לעצמם הכנסה בשיעורים משמעותיים, הנתבעים מתבססים על ‘חוק המספרים הגדולים’ ומשגרים הודעות רבות מספור לציבור הרחב”.
להמשך הידיעה