ריכוז חלק מהחלטות יו”ר וועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה- 24 הנוגעות לחברות טלקום

כמו במערכות בחירות  קודמות, גם הפעם הוגשו לוועדת הבחירות המרכזית עתירות שונות. מקצתן נגעו לנושא פרסומים שונים בחברות המדיה (לרבות תחנת גלי צה”ל לגבי הפרשן הפוליטי יעקב ברדוגו וכן כאן – תאגיד השידור הציבורי הישראלי) וברשתות החברתיות ועוד מספר עתירות נגעו לחברות טלקום.

להלן אסקור כמה מהעתירות הללו:

■ תב”כ 32/24 הוגשה בידי תנועת יש עתיד בראשות ח”כ יאיר לפיד נגד מפלגת העבודה ונגד שלוש חברות טלקום: חברת פרטנר תקשורת בע”מ, רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע”מ, סלקט תקשורת בע”מ. העתירה נמחקה ב- 14.3.2021.

כובד השופט עוזי פוגלמן יו”ר וועדת הבחירות המרכזיל לכנסת ה- 24 כותב בין היתר בהחלטתו: “העתירה שלפניי עניינה מסרון בערבית ובו שאלה על כוונות ההצבעה בבחירות הקרובות. ברשימת האפשרויות לתשובה הופיעו כמה מפלגות, והעותרת לא נמנתה עימן. לטענתה, מדובר בתעמולת בחירות, ולכן היה צריך לציין מטעם מי נשלח המסרון. המשיבים לעתירה הם המפעיל (האלמוני במקור) של קו הטלפון שהמסרון נשלח ממנו,  וחברות טלפון סלולרי שבמענה לפנייה מוקדמת של העותרת לא הכחישו שהקו בבעלותן. התבקשתי לאסור את הפצת המסרון, ולחשוף מי הזמין אותו.

“התבקשה תגובה. המשיבה 2 [פרטנר] הודיעה בתגובתה שהמסרון נשלח ממערכותיה; ששלחה הודעה על כך לחברה שמפעילה את הקו; ושזו העבירה את ההחלטה בעניין התגובה למזמין שליחת המסרון. המשיבה 1 שלחה תגובה והזדהתה בתור מזמינת המסרון. היא הודיעה שהמסרון נשלח בשוגג בלי הפרטים הנדרשים. עוד מסרה שחידדה את הנהלים בעניין לעובדי מטה הבחירות שלה, לבל יישנה הדבר. היא טענה גם שפנייה מוקדמת הייתה עשויה לחסוך את העתירה.

“במצב דברים זה אני סבור שהעתירה התמצתה. זהות מזמינת המסרון התגלתה: מפלגת העבודה הישראלית. משנטען שהפצתו הייתה בשגגה והסתיימה, ומשהובהר שננקטו צעדים למנוע חזרה על כך, אין עוד צורך בצווי מניעה בעניין”.

■ תב”כ  27/24 הוגשה ע”י עו”ד טל קונסטנטין לדרמן נגד טלזר 019 שירותי תקשורת בינלאומיים בע”מ, נגד אלמונית ונגד תנועת הליכוד. העתירה נדחתה ב- 9.3.2021. השופט פוגלמן כתב בין היתר בהחלטתו: “לפניי עתירה לזיהוי מי ששלח תעמולת בחירות. העותר, חבר במשיבה 3 [תנועת הליכוד] טוען שקיבל מסרון ובו נכתב: “ליכודניקים יקרים, בעקבות פריצה נוספת אתם מתבקשים להסיר מיידית את אפליקציית אלקטור. עדכונים ישלחו בימים הקרובים. רק ביחד ננצח!”. לפי בירורי העותר, המסרון נשלח באמצעות שרת הודעות של המשיבה 1 [טלזר 019 שירותי תקשורת בינלאומיים], והשולח – המשיב 2 אינו ידוע. לטענת העותר, המשיבה 3 לא שלחה את המסרון, אף שהוא נחזה להיות מטעמה. עוד נאמר ששליחת המסרון מציגה את המשיבה 3 כאילו אינה מסוגלת לשמור על פרטיות פעיליה, מה שעשוי להשפיע על הצבעתם. לכן התבקשתי להורות למשיבה 1 לחשוף את פרטי המשיב 2 , ולמשיב 2 – להימנע מלשלוח תעמולת בחירות במסרונים “תוך הטעיית הנמענים והתחזות למשיבה 3.

“לשלמות התמונה אציין שהעותר הפנה לעתירה דומה ממערכת הבחירות הקודמת. בעל הקו טען שם שלא הוא שלח את המסרונים, אלא “גורם זר אשר פעל בחוסר הרשאה וללא ידיעת[ו]”. נקבע ש”העתירה מצויה בפני מבוי סתום. הרי לא ניתן להורות למשיב 2 לחשוף את הגורם ששלח דרכו את המסרונים האסורים, שכן אותו גורם, כאמור, אינו ידוע לו ופעל ללא כל הרשאה. הדרך הנכונה אפוא לטיפול בעניין בשלב זה היא באמצעות משטרת ישראל, אשר לפי החומר שהוגש עולה כי הסוגיה כבר מצויה בטיפולה” [תב”כ 23/36 עזרא נ’ טלזר 019 שירותי תקשורת בינלאומיים בע”מ].

“המשיבה 1 הודיעה בתגובתה שהמשיב 2 מסר שלא הוא שלח את המסרונים נושא העתירה,  אלא צד שלישי שפרץ לחשבונו. בעקבות זאת הוריתי למשיב 2 להגיש תגובה מפורטת. בתגובה להחלטתי זו ביקש העותר לחקור את המצהיר מטעם המשיב 2. לטענתו, הדמיון לעניין עזרא: משלוח מסרונים לאותם נמענים באותו נושא לאותה מטרה ממספר ששייך לאותה ספקית, ובשני המקרים נטען שפרצו לשרתיה – מעלה חשד. לחלופין, התבקשתי להשוות את תגובות בעלי הקווים בשתי העתירות כדי לראות אם יש קווי דמיון ביניהן.

“המשיב 2 – למעשה, המשיבה 2 – טענה בתגובתה שאינה משתמשת במערכת ה- WEB  של המשיבה 1 שמופיעה בעתירה. על כל פנים, במערכת זו התגלתה פריצה מכתובת IP  באמסטרדם. המשיבות 1 ו- 2 הגישו תלונות על כך למשטרת ישראל.

“לאחר שעיינתי בעתירה ובנספחיה, הגעתי למסקנה שדינה להידחות. ראשית, אציין שהעותר לא נקב בהוראת החוק שהפעילות נושא העתירה מפירה ושמכוחה מתבקשת הפעלת הסמכות.  לגוף העניין, בהינתן שכעת לא ידוע למשיבה 1 מי שלח את המסרון, אי אפשר לחייב אותה לחשוף את זהותו. במאמר מוסגר יצוין כי המשיבה 3 – לכאורה בעלת העניין העיקרית בעתירה, זו שנטען שהופצו הודעות בשמה – בחרה שלא להגיש הליך בעניין או להשתתף בו.

“כבעניין עזרא, העתירה שלפניי הגיעה ל”מבוי סתום”. להנחת הדעת, עיינתי בתגובות שהוגשו במעמד צד אחד בהליך זה ובעניין עזרא. אין זהות בין הצדדים החסויים בהם. משטרת ישראל –  שהוגשו לה תלונות בעניין – היא הגורם המתאים לטפל במקרה זה כעת, כפי שנפסק שם.

” כמובן, אם העותר או המשיבה 3 סבורים שהופר דין אחר, הם רשאים לנקוט צעדים מתאימים בעניין.

“לצד זאת, אציין כי הדעת אינה נוחה מכך שפעמיים תוך שנה השתמשו כך בשרתים של המשיבה 1 בנסיבות דומות. בצד האמור, כפי שהובהר, בעלי הקווים בעניין עזרא ובעתירה שלפניי שונים; התגובות שהגישו שונות בניסוחיהן ובטעמיהן; וכתובות ה- IP  שמופיעות בהן שונות. המשיבה 1 היא “גורם ביניים”, ולכן ככלל היא נדרשת רק למסור את פרטי מי שהפר באמצעות שירותיה את דיני התעמולה. הנחתי היא כי המשיבה 1 תוכל לבחון היבטים של אבטחת מידע, בהינתן הדפוס החוזר של הפעולה.

“אפשר שגם הרשות להגנת הפרטיות תוכל לבחון היבטים של אבטחת מידע שעולים כאן.

“העתירה נדחית אפוא. בנסיבות העניין אין צו להוצאות”.

■ תב”כ 14/24, סיעת ישראל ביתנו נגד טלזר 019 שירותי תקשורת בינלאומיים בע”מ, סמואל וזנה  – בעל קו סלולרי מס’ 0538673385. העתירה נמחקה ב- 1.2.2021 לבקשת העותרת.

■ תב”כ 10/24, זיו גלסברג נגד טלזר 019 שירותי תקשורת בינלאומיים בע”מ. העתירה נדחתה ב- 28.1.2021. בהחלטה נאמר כי העותר קיבל מסרון המהווה תעמולת בחירות. “המסרון הגיע ממספר מפעילה בשם גורם עלום, הוא המשיב 2  שהמשיבה 1 [טלזר] מפעילה בשם גורם עלום שם (הוא המפעיל 2).

“העותר ביקש מטלזר שתחשוף את זהות המזמין. זו סירבה באין צו שיורה לה לעשות כן, אבל הודיעה שלא תתנגד להוצאת צו כאמור.

“[…] טלזר משיבה כי היא פועלת ככלל בהתאם להסדר שנקבע […] גם במקרה זה העבירה את העתירה למזמין, ותחשוף את פרטיו אם אורה על כך. המזמין – שלא גילה את זהותו – ביקש לדחות את העתירה לגופה.

“[…] העותר ביקש למחוק את תשובת טלזר משום שעלו בה טענות עובדתיות אולם לא הוגש תצהיר לתמוך בהן. טלזר השיבה שלא היה צורך בתצהיר, אבל צירפה אותו “למען הזהירות בלבד”. משהוגש התצהיר, בקשת המחיקה התייתרה.

“[…] מכאן – לסוגיה השנייה בעתירה. בקשת העותר שטלזר תגלה לו במישרין מי שולחים מסרונים באמצעותה, אין לה על מה שתסמוך. מערך “הודעה והסרה” עוסק במצב שבו אדם טוען שדבר מה פורסם תוך הפרת זכות שלו; המפרסם אינו ידוע; אבל מי שא פשר את הפרסום, גורם מתווך או גורם ביניים )למשל בעל אתר במרשתת(, ידוע. לפי הנוהל, בעל הזכות מודיע לגורם המתווך על ההפרה, וזה מסיר אותה.

“[…] ובעניין ישראל ביתנו נקבע מנגנון דומה בענייננו. לא נאמר בו שחברת התקשורת תמסור לכל מבקש את פרטי השולח. ההסדר הנוהג, והנכון בעיניי, הוא שנדרש צו שיפוטי כדי למסור את הפרטים – תחילה לעיון יושב ראש ועדת הבחירות בלבד, ואם ראה לנכון, גם לצדדים אחרים לעתירה. כך נשמרים הזכות לפרטיות וחופש הביטוי (במופע האנונימי שלו)  במקרים שאין בהם הצדקה לחשוף את הפרטים. אשר לבקשה האחרונה של העותר, לקבל את פרטי המזמין –  הואיל ואין כאן הפרה של דיני הבחירות, אני סבור שאין עילה במסגרת הדיונית שלפניי להיעתר לבקשה זו.

“סוף דבר: העתירה נדחית על שני ראשיה. היות שטלזר לא הגישה תצהיר עם תשובתה המקורית, מצאתי להפחית את ההוצאות לזכותה. העותר ישלם לטלזר הוצאות בסך 1,000 ₪, ולמזמין – הוצאות בסך 2,000 ₪.”.

■ תב”כ 6/24, זיו גלסברג נגד מפלגת הבית היהודי וחברת טלזר 019 שירותי תקשורת בינלאומיים בע”מ. העתירה התקבלה ב- 11.1.2021. “עניינה של העתירה שבפניי בהעברת הודעות תעמולה, באמצעות מסרונים שאינם מזוהים, כנגד יושב ראש העותרת, חה”כ בצלאל סמוטריץ’.

“[…] הוריתי כי המשיבה 2 תמציא את העתירה ואת ההחלטה ללקוח שהתקשר עמה לצורך הפצת ההודעות, והוא ישיב לעתירה גופה,  כאשר זהותו לא תיחשף בפני הצדדים האחרים לפני מתן החלטה אחרת בעתירה.

“[…] המשיבה 2 הודיעני כי היא המציאה את העתירה וההחלטות הנוגעות לה למזמין, וכן כי היא תכבד כל החלטה שתינתן על ידי.

“לאחר חלוף מספר ימים מהמועד האחרון להעברת התשובה לעתירה מטעם מזמין שליחת ההודעות, ומשלא הוגשה כל תשובה מטעם המזמין, הגישה העותרת בקשה לקבלת העתירה, על סמך הנטען בה, נוכח אי הגשת תשובה.

“נוכח כך הוריתי כי המשיבה 2 תעביר לידי, במעמד צד אחד, את פרטי המזמין והיא הודיעני כי הלקוח שהתקשר עמה לצורך הפצת ההודעות הוא “מפלגת הבית היהודי, מס’ מפלגה .”599000080