פלוגתא משפטית: שופט העליון כתב על עתירה כי היא “הציפה נושא חשוב וסוגיות עקרוניות”; לעומתו – אבי וייס עורך ‘טלקום ניוז’ – קבע כי מדובר בעתירה שהיא “עניין מוזר והזוי”, הזייה שגרמה ל”בזבוז זמן וכסף”; למי להאמין?

בנפרד אני מפרסם היום ידיעה מורחבת על העתירה של מפלגת צעירים בוערים בראשות הדר מוכתר נגד משרד התקשורת, שש חברות טלקום ונגד המנהל המיוחד של וועדת הרבנים לענייני תקשורת. באותה ידיעה אני מציין כי בהחלטתו הסופית, יו”ר וועדת הבחירות המרכזית כבוד שופט בית-המשפט העליון יצחק עמית כתב בין השאר כי העתירה “הציפה נושא חשוב וסוגיות עקרוניות“.

ביום שישי, 28.10.2022, בשעה 18:07 (אחרי כניסת השבת) ריטווטה ד”ר שושנה וייס [זוגתו של אבי וייס עורך ‘טלקום ניוז’] בחשבון הטוויטר שלה ציוץ של בעלה האומר כי “הדר מוכתר נלחמת גם נגד ועדת הרבנים לענייני תקשורת, שחסמו את הקווים ל’קומה הכשרה’ והעניין המוזר וההזוי נגמר בפשרה מחוץ לדיון המשפטי בוועדת הבחירות המרכזית, אחרי בזבוז הזמן והכסף בהזייה הזו“. [הערת העורך: על ציוציה של הצייצנית ד”ר שושנה וייס – אני מתכוון לכתוב בקרוב בנפרד].

קשה ואי אפשר להתעלם; יש צורך להעיר מספר הערות על הדברים:

■ המלה “הזייה” על הטיותיה השונות הפכה פופולרית מאוד בשנים האחרונות אצל אבי וייס עורך ‘טלקום ניוז’ והוא מרבה להשתמש בה. בפרפרזה ניתן לומר שהשימוש שלו במלה זו הוא כמו השימוש השגור/השחוק/המאוס של צעירים במלה “כאילו”.

ב- 12.3.2021 פירסמתי כאן באתר אייטם שכותרתו: אף אדם טרם הצטער על ציוץ שהוא נמנע מלצייץ: על ציוץ מלא רגש וחמלה של אבי וייס עורך ‘טלקום ניוז’. באותו האייטם כתבתי בין השאר: “ואולי הגיע הזמן שאבי וייס  [הטוען כי אינו ‘עיתונאי פשוט’ אלא ‘עורך ראשי’] יעשה מאמץ מוגבר שלא לדחוף את הביטוי ‘הזייה’/’הזוי’ לכל אייטם וכמעט לכל דבר שהוא מפרסם/כותב. השימוש הכֹּה-תכוף בביטוי זה כבר מתחיל להיות, איך לומר, הזוי משהו…”.

■ אני תוהה לעצמי מה היה קורה אם לא היה מדובר בעתירה של “מפלגת צעירים בוערים בראשות הדר מוכתר” אלא עתירה של, אני יודע מי? נניח (רק נניח לשם ההמחשה, לא באמת) שהייתה זו עתירה של “הליכוד – תנועה לאומית ליברלית בראשות בנימין נתניהו”. האם גם אז היה משתמש אבי וייס בביטוי “הזייה”? תמהתני [אגב, הליכוד הגיש לפחות 11 עתירות לוועדת הבחירות המרכזית במערכת הנוכחית].

■ אבי וייס לא פירסם ידיעה על העתירה של תנועת צעירים בוערים בראשות הדר מוכתר. אולי, ורק אולי, הדבר נובע מכך שאני פירסמתי 2 ידיעות בנושא בחודש שעבר. מה שהוא כן עשה היה להוסיף ‘עדכון’ על הנושא (כולל קישורים למקצת המסמכים בפרשה זו). את העדכון הוא הוסיף בשולי ובסוף ידיעה שפירסם במקור ב- 9 בפברואר 2022 (תחת הכותרת: מחאה בוועדת הכלכלה על רפורמות הדואר והטלפונים הכשרים של יועז הנדל). לא בטוח שכל קוראיו טורחים לבדוק מה התעדכן בידיעות שהוא פירסם חודשים קודם לכן.

■ לא מצאתי שום הסבר מצידו של אבי וייס מדוע מדובר ב”הזייה” ומדוע מדובר בבזבוז זמן וכסף.

■ יתרה מכך, במשך מספר שנים ניהל אבי וייס באתר שלו ‘טלקום ניוז’ נגד וועדת הרבנים לענייני תקשורת ונושא חסימת אפשרויות התקשרות מטלפונים “כשרים”. אני מבקש להזכיר לקוראים דברים שבין היתר פירסמתי כאן ב- 11.10.2019 תחת הכותרת: רבים ילכו לישון בערב חג ראש השנה ללא סעודת חג בגלל אדישות שר התקשורת. הדברים הללו מתייחסים בדיוק לנושא חסימת הטלפונים “הכשרים”.

■ לא זו אף זו אלא שבאוגוסט 2020 אבי וייס עורך ‘טלקום ניוז’ התגאה ב”הישג ענק” של האתר שלו ומהו אותו הישג? פירוק וועדת הרבנים לענייני תקשורת. ב- 7.8.2020 כתבתי כאן כי “ביום רביעי (5.8.2020) בערב פירסם אבי וייס עורך ‘טלקום ניוז’ אייטם – שסווג על-ידו כ’בלעדי’ –  וכותרתו: “הישג לטלקום ניוז: מש’ המשפטים מפרק את “ועדת הרבנים לענייני תקשורת”. בכותרת המשנה ההישג של ‘טלקום ניוז’ גדל ל’הישג ענק’ אולם הדברים כבר מסוייגים קמעא: זה לא שמשרד המשפטים מפרק את העמותה אלא שהגיש בקשה לבית-המשפט לפירוקה. רק בפיסקה החמישית של אותו אייטם כותב אבי וייס כי המידע לגבי פניית משרד המשפטים לבית-המשפט בבקשת הפירוק פורסם כחשיפה של האתר “כיכר השבת” והכתב ישי כהן”.

כבר אז  חשבתי שאבי וייס טועה בפירוש ההחלטה של בית-המשפט וכי וועדת הרבנים לא “תתאדה” בעקבות כך. תימשך הפעילות שלה אם כי באופן קצת שונה.

■ אני עוקב באדיקות אחר האתר ‘טלקום ניוז’ מאז החל לפעול במארס 2013. הרביתי לכתוב על האתר הזה והמתפרסם בו וכמובן שלא אחזור עתה על הדברים. אציין רק דבר אחד: למיטב ידיעתי אין לאבי וייס השכלה משפטית פורמלית. הדבר לא מפריע לו לכתוב לעיתים דברים תמוהים בהקשרים משפטיים. אציין כאן רק שתי דוגמאות לכך:

+ אני מציע לקוראים לקרוא את ההערות שלי בחלק השני של הידיעה שפירסמתי כאן ב- 8.5.2020.

+ תחת הכותרת – “עוד חשיפה ראשונה, באייטם ‘בלעדי’, שמפרסם אבי וייס עורך ‘טלקום ניוז’: דיון חסוי בבית-משפט בישראל” – פירסמתי כאן ב- 22.3.2019 אייטם בו נאמר בין היתר: “[…] על פני כ- 6 עמודים של פרוטוקול בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בדיון טרי ביותר וחסוי, שהתקיים ממש לפני מספר ימים, שאנו חושפים כאן, לראשונה. הדיון ההזוי הזה, נראה יותר כמו ‘מערכון של הגשש החיוור’. להזכיר, זה דיון בבית משפט מחוזי בת”א, שמומלץ לקריאה, כחומר בידורי לקראת חג הפורים הקרב ובא (גם 1 באפריל מתקרב). ככה העסק הזה מתנהל מאחורי הקלעים,  וכעת אנו חושפים אותו לאור יום. ביזיון מחפיר ביותר של עולם התקשורת בישראל. [ההדגשות – במקור].

בהמשך כתבתי: “לא ברור לי מדוע אבי וייס עורך ‘טלקום ניוז’ טוען שהדיון היה סודי. האם הכוונה שהוא התקיים בדלתיים סגורות? כיצד יכול להיות דיון סודי כאשר כל ההליך מוגדר ב”נט המשפט” של הנהלת בתי-המשפט (הב”ה) כהליך שפתוח לציבור?

“[…] כיוון שידעתי שהדיון יתקיים באותו המועד, טרחתי והגעתי לבית-המשפט המחוזי בתל אביב. כל התיק הזה נמשך באותו היום מספר שעות ארוכות וזאת לאור שיחות מחוץ לאולם שקיימו ביניהם התובעים והנתבעת/נתבעות (וועדת הרבנים לענייני תקשורת)[נוסף על 7 חברות תקשורת שאף הן נתבעות בתיק זה]. לא ראיתי את אבי וייס באולם או במסדרון בית-המשפט באותה הקומה ביום בו התקיים הדיון. הדיון לא הוגדר סודי ולא היה כל שלט ‘בדלתיים סגורות’ ו/או אנשי משמר הנהלת בתי-המשפט שמנעו כניסת בלתי מורשים. כל דיכפין שחפץ בכך היה יכול להיכנס/לצאת כאוות נפשו [והכוונה היא לגברים ונשים כאחד]”.

אני מרשה לעצמי לפקפק האם אבי וייס ראה וקרא את כל המסמכים הקשורים לעתירה של רשימת צעירים בוערים בראשות הדר מוכתר (ואיני מתכוון רק לאותם מסמכים שהוא פירסם קישורים אליהם). יש שורה של מסמכים שהוגשו ליו”ר וועדת הבחירות המרכזית שכנראה אבי וייס לא קרא, וחבל. אולי אז, אם היה מתנהג כ”עורך של עיתון” (כפי שהוא מציג עצמו), ופועל באובייקטיביות יחסית (כפי שמצופה מאיש מקצוע בתחום העיתונות, בלי אג’נדה קבועה מראש), היה מגיע למסקנות אחרות.

■ ועוד שני דברים שאיני בטוח שאבי וייס נתן עליהם את הדעת:

+ עובדה שאינה שנוייה במחלוקת היא שבית-משפט המחוזי בירושלים, הדן בבקשת הפירוק לגבי וועדת הרבנים לענייני תקשורת לא דחה על הסף את פניית המפלגה אלא הורה להעבירה לוועדת הבחירות המרכזית שהיא פורום נאות יותר לדון בעתירתה.

+ יו”ר וועדת הבחירות המרכזית, שהוא כאמור שופט בבית-המשפט העליון, הורה למנהל המיוחד של וועדת הרבנים לשלם לעותרת סכום של 5,000 ₪ הוצאות. אומנם לא סכום מאוד גבוה, אבל אם הוא היה חושב שמדובר בעתירה קנטרנית או שביזבזה את זמנו (והוא אכן נאלץ להקדיש לה שמן לא מועט), סביר שהסכום היה נמוך בהרבה.