האם הוחמצה הזדמנות לדיון מהותי לגבי פעילות וועדת הרבנים לענייני תקשורת?

ב- 19 באוקטובר 2022 החליט יו”ר וועדת הבחירות המרכזית כבוד השופט יצחק עמית לצרף את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה וביקש לקבל התייחסותה לגבי עתירה שהוגשה לו. העתירה הייתה של צעירים בוערים בראשות הדר מוכתר.

התנועה הגישה עתירה דחופה למתן צו מניעה וצו ארעי נגד משרד התקשורת, נגד שש חברות תקשורת והמנהל המיוחד לעמותת ועדת הרבנים לענייני תקשורת (עו”ד רונן מטרי) [ובאמצעותו – גם נגד פלוני/ם – הגורמ/ים חוסמ/י הקווים]. העתירה הוגשה באמצעות עוה”ד נריה הרואה ו- ולריה פלקסברג.

אלא שבסופו של דבר לא הוגשה התייחסות של היועמ”שית. בתשובה לשאלת Read IT Now נתקבלה התגובה הבאה מדוברות משרד המשפטים: “מצ״ב התגובה מטעם משרד התקשורת שהוגשה בהליך זה. יצוין כי בשלב מאוחר יותר התבקשה בהחלטת יו״ר ועדת הבחירות גם עמדה מטעם היועצת המשפטית לממשלה בעניינים שונים, אך לבסוף זו לא נדרשה עוד, מן הטעם שבין [ה]צדדים לעתירה (שאינם המדינה) התקיים שיח והגיעו להבנות שייתרו החלטה לגופה של העתירה וזו נמחקה, כעולה מהחלטת יו״ר הוועדה”.

ייתכן בהחלט שלוּ הייתה מוגשת התייחסות של היועמ”שית, היא הייתה דומה לתגובת משרד התקשורת או כוללת מרכיבים מתוך עמדת משהת”ק, אלא שלא ניתן לדעת בוודאות.

מאידך גיסא, תגובה רשמית כזו – לוּ אכן הייתה מוגשת – אפשר והייתה מצביעה על עמדה רשמית של המדינה לגבי נושא פעילות וועדת הרבנים לענייני תקשורת וכל ההיבטים של חסימות התקשרויות מטלפונים ‘כשרים’.

■ ב- 16 באוקטובר 2022 דיווחתי (כאן) על הגשת העתירה. בין היתר פירסמתי כי העתירה הייתה נגד משרד התקשורת, נגד שש חברות תקשורת והמנהל המיוחד לעמותת ועדת הרבנים לענייני תקשורת (עו”ד רונן מטרי) [ובאמצעותו – גם נגד פלוני/ם – הגורמ/ים חוסמ/י הקווים]. שש חברות התקשורת בהן מדובר הן: בזק החברה הישראלית לתקשורת, פלאפון תקשורת, פרטנר תקשורת, סלקום ישראל, גולן טלקום, רמי לוי שיווק השיקמה תקשורת.

■ כאמור, ב- 200 באוקטובר 2022 דיווחתי (כאן) כי ביום רביעי, 19.10.2022, ניתנה החלטה של יו”ר ועדת הבחירות המרכזית כבוד השופט יצחק עמית. השופט כותב בין השאר בהחלטתו כי “לאחר עיון בעתירה,  בתגובת המשיב 7 [עו”ד רונן מטרי שמונה למפרק] בשם ועד[ת] הרבנים לענייני תקשורת ובתשובת העותרת ביחס עליה, מצאתי כי העתירה מעלה שאלות משפטיות נכבדות ונדרשת התייחסות מטעם היועצת המשפטית לממשלה לה. נוכח כך, היועצת המשפטית לממשלה תצורף כמשיבה לעתירה ותגיש […] התייחסותה לעתירה. בהתייחסות היועצת המשפטית לממשלה אין צורך להוסיף על האמור בתגובת משרד התקשורת, בכל הנוגע לסמכויותיו כמאסדר של הנושא בהיבט של דיני התקשורת הכלליים. ההתייחסות מתבקשת בעניין הטענות בדבר אפליה בתעמולת בחירות”.

יצויין כי בהמשך, ב- 20.10.2022, ניתנה החלטה נוספת של יו”ר הוועדה הדוחה את המועד של הגשת תשובת היועמ”שית ל- 25.10.2022.

■  ב- 25 באוקטובר 2022 פורסמה החלטתו של יו”ר וועדת הבחירות (כאן) בה נאמר בין השאר כי “[…] הוריתי בהחלטתי מיום 20.10.2022 לעותרת ולמשיב לבוא בדברים ביניהם ולהגיש הודעה מעדכנת בדבר ההסכמות אליהם הגיעו, ככל שאלו התגבשו.

“ביום 24.10.2022 הגישו הצדדים הודעות מעדכנות כאמור. כעולה מהודעות אלו, הצדדים הגיעו להסכמות לגבי התוכן שיתפרסם בקווי התעמולה מטעם העותרת ועל פתיחת הקווים על ידי המשיב 7. משכך, נפתרה המחלוקת הקונקרטית שהתגלעה בין הצדדים, העתירה התייתרה ודינה להימחק. משהגיעו הצדדים להסכמות שיאפשרו את פתיחת הקווים, לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשת העותרת לברר את ההיבטים העקרוניים שלטענתה עלו בעתירה. סוף דבר, העתירה נמחקת. בהינתן שהעתירה הציפה נושא חשוב וסוגיות עקרוניות, הגם שאלה לא נדונו בהחלטתי לגופן, המשיב 7 יישא בהוצאות העותרת בסך 5,000 ₪.” [הערה: ההדגשות לא מופיעות כך במקור].

■ ב”כ העותרת, עוה”ד נריה הרואה ו- ולריה פלקסברג שיגרו אל יו”ר וועדת הבחירות המרכזית בקשה דחופה שנייה להוצאת צו ארעי. בין היתר כתבו כי “[…] הח”מ קיבל בהפתעה את הודעת ב”כ המשיב 7 [המנהל המיוחד לעמותת ועדת הרבנים לענייני תקשורת], שהוגשה כפי הנראה לאחר שנחשפו כזביו במסגרת תשובתו לעתירה לגבי הטענה שהקווים לא נחסמו ולגבי הטענה שאין אפלייה”. לדבריהם, המנהל המיוחד נמנע מלפנות לעותרת למרות פניות מקדימות רבות שנשלחו אליו. “הדבר מלמד כי כל תכליתה של הודעתו הייתה למשוך זמן, ולהותיר את הפגיעה בעותרת”.

■ עוד נאמר בבקשה הדחופה השנייה כי “מייד עם קבלת החלטתו של כבוד היו”ר מיום 20.10.2022 ניסה הח”מ לפנות לב”כ המשיב 7, עו”ד יוסי בן נפתלי, ולהגיע עימו להבנות ברוח האמור, ואולם אלה כשלו. עו”ד בן נפתלי סירב להצעת הח”מ כי הקווים ייפתחו בכפוף להתחייבויות […] וכי הקווים ייפתחו באופן זמני עד להכרעה בעתירה, ובינתיים תסיר העותרת  כל תוכן ספציפי שעליו יצביע המנהל המיוחד כבעייתי, ולא תעלה סוגי תוכן שאינם מצויים בקו דגל התורה. עו”ד בן נפתלי ביקש שמפעיל הקו מטעם צעירים בוערים ידבר עם אדם פלוני שסירב למסור את שמו, אך סירב למסור את פרטיו של האדם. הובהר לו שמפלגת צעירים בוערים מיוצגת בהליך משפטי ולכן כל פנייה תהיה באמצעות הח”מ, ואולם עו”ד בן נפתלי סירב לכך.

■ “עו”ד בן נפתלי סירב למסור את הכללים של המנהל המיוחד ו/או של האדם הפלוני לגבי חסימות קווים, אף שבהודעתו לכבוד היו”ר מהיום הוא טען שכל שנדרש הוא התחייבות של העותרת לעמוד בכללים כלשהם. נראה כי גם זה כזב ואין כל כללי, בדומה ליתר כזביו בתשובתו לעתירה. יובהר כי הדרישה לעמוד בחוקים נסתרים לפי פרשנות בעל-פה – חותרת תחת עקרונות היסוד של השיטה הדמוקרטית”.

■ עפ”י מסמך של ב”כ העותרת מיום 24.10.2022, יומיים קודם לכן נערכה שיחה טלפונית בין הצדדים. ב”כ של המנהל המיוחד “החזיר פירוט של בעיות שקיימות לשיטתו בקווים”:

+ בין היתר נדרשה העותרת למחוק את מילותיה של הדר מוכתר “אוהבת אתכם” (בשני הקשרים נפרדים);

+ פורטה תביעה לפיה “אין להשמיע הקלטות מערוצי תקשורת כלליים. במידת הצורך, השדרן/ית יצטט בקולו את כל מה שנאמר באותו ראיון”;

+ נדרש למחוק טקסט בו נאמר – “המורה שלי לנהיגה נגע לי בחזה”;

+ נדרש למחוק את הביטוי “כולם אותו חרע” [כך במקור] בשני מקרים נפרדים;

+ דרישה להסיר פודקאסטים וראיונות.

■ ב- 24 באוקטובר 2022 הגיש המנהל המיוחד של וועדת הרבנים לענייני תקשורת בקשה למחיקת העתירה ולחיוב העותרת בהוצאות. בין היתר נאמר בבקשה כי “[…]  בקשתה הדחופה של העותרת […] העידה בבירור כי העותרת אינה מעוניינת להגיע להסכמות כלשהן, וכי פתיחת הקו כלל לא עומדת בראש מעייניה, אלא ככל הנראה ניסיון להגיע להחלטה משפטית עקרונית כביכול”.

■ כאמור, בסופו של דבר נמחקה העתירה, לאור ההסכמות שהתקבלו, ועל המנהל המיוחד הוטלו הוצאות בהיקף של 5,000 ₪ לטובת העותרת.