מתפרסם מאז שנת 1999
רשות התחרות נענתה בצורה חלקית בלבד לבקשת חופש מידע לגבי “המימד החמישי”
“התיק בנושא המימד החמישי הינו תיק חקירה שנחקר על ידי רשות התחרות מכוח סמכות חקירה על פי דין של הרשות. בהתאם להוראות סעיף 14(א)(8) לחוק, החוק אינו חל על מידע שנוצר, שנאסף או שמוחזק בידי רשות שיש לה סמכות חקירה על פי דין לגבי מידע שנאסף או שנוצר לצורכי חקירה. לאור האמור, בקשתך בחלקים השלישי והרביעי לפנייתך נדחית”.
להמשך הידיעהייצוגית בהיקף קבוצתי של כ- 28 מיליון ₪ נגד “הבית היהודי” וארבעה מראשיה (לרבות ראש הממשלה נפתלי בנט וח”כ איילת שקד) [ידיעה מעודכנת ל- 7.12.2021]
“במהלך אותן שנים בהן שימשו המשיבים כמוציאים ומביאים במפלגה ובסיעה, נעלמו מקופת המפלגה עשרות מיליוני שקלים שאיש אינו יודע להיכן ולאיזו מטרה הוצאו והכל בגין ניהול רשלני של כספי המפלגה, אי עמידה בהוראות הדין וחוסר מעקב אחר הכספים שהוצאו. מבקר המדינה כתב כי סך הגרעון המצטבר של המפלגה ל- 31.12.2016 הינו 27,958,329 ₪. מדו”חות מבקר המדינה עולה חשד של ממש כי האמור בדו”חות הכספיים שהוגשו ע”י המפלגה והעומדים בראשה, אינו משקף נאמנה את תזרים המזומנים של המפלגה או את מלוא ההכנסות וההוצאות שהיו אצלה בפועל ובין היתר עלה חשד אצל המבקשים וחלק מחברי המפלגה כי קבלות וחשבוניות שהוצאו על שם המפלגה משקפים עבודה שלא בוצעה עבור המפלגה אלא עבור המשיבים באופן אישי”.
להמשך הידיעהייצוגית בהיקף קבוצתי של כ- 28 מיליון ₪ נגד “הבית היהודי” וארבעה מראשיה (לרבות ראש הממשלה נפתלי בנט וח”כ איילת שקד)
“בהתאם לדו”ח מבקר המדינה קיימים אי סדרים כספיים של ממש במפלגה ועקב כך אף שולמו קנסות במיליוני שקלים למדינה. כוונת המבקשים היא מאחר שקנסות אלו שולמו עקב רשלנות המבקשים, הרי שעל המשיבים החובה לשאת בהם כלפי החברים וכן לשאת בגירעון הקיים שלא ניתן להסבירו”.
להמשך הידיעהבתוך שעתיים: 3 תביעות נפרדות (ובקשה לאשרן כתובענות ייצוגיות) נגד חברת רניום מדיקל [המשווקת בארץ ערכות בדיקה ביתיות לזיהוי מהיר של נגיף הקורונה] ואחרים [כולל סופר-פארם ויצרנית הבדיקה מחו”ל, בחלק מהתביעות]
בתוך עשר דקות: שתי תביעות נפרדות (ובקשה לאשרן כתובענות ייצוגיות) נגד חברת רניום מדיקל המשווקת ערכות בדיקה ביתיות לזיהוי מהיר של נגיף הקורונה; “בניגוד להצהרות היצרן, המשיבה מציגה לציבור מצג שווא בדבר יעילות ואמינות הבדיקה. בכך מטעה המשיבה את חברי הקבוצה בניגוד לדין”; שעתיים מאוחר יותר הוגשה גם תביעה שלישית; “המשיבות לא היו משיגות את מטרתן אלמלא היטעו את הצרכנים באופן חמור בנוגע לתכונות הערכה, תוך ניצול ציני של מגיפת קורונה ומצוקת הצרכנים”.
להמשך הידיעהתביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד עיריית אילת בנושא נגישות לאנשים עם מוגבלות
“הנתבעת, עיריית אילת, היא הרשות המקומית הדרומית בארץ, בשטחה המוניציפלי 52 אלף תושבים ומבקרים בה מדי שנה תיירים רבים מכל רחבי הארץ. בהלימה, העירייה מפעילה מספר אתרי אינטרנט הפונים לציבור הרחב (מובן שלאו דווקא לתושביה), לכן, היא גם מי שנושאת בחובה כלפי אנשים עם מוגבלות, כדוגמת המבקש, לבצע התאמות נגישות בשירות אינטרנט, על-מנת שיוכלו ליהנות משירותי המשיבה כשאר הציבור וגם כדי שיממשו את זכותם לשוויון, לעצמאות ולכבוד”.
להמשך הידיעההוגשה תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד סיריוס אלקטרוניקה בנושא הפרה לכאורה של תקנות הנגישות לבעלי מוגבלויות
בפתח הדברים נאמר כי “בקשות זהות במהות” הוגשו בשנים האחרונות ע”י ב”כ התובע לבית-המשפט המחוזי בתל אביב ולבית-המשפט המחוזי מרכז-לוד. מקצת מהתביעות הללו פורטו כאן באתר זה.
להמשך הידיעה“תכלית התביעה הייתה לאכוף הנגשה של אפשרות השימוש באתר האינטרנט ולפעול להגברת המודעות בקרב הציבור להוראות חוק השוויון; הסדר הפשרה מקדם התכליות הללו בצורה נאותה ובכך גם הושגה מטרת החקיקה”
באי-הכוח שייצגו את המבקש בתביעה, עורכי הדין אלי אליאס ויוסף-חי אביעזיז ממשרד עורכי הדין אליאס בן אריה, וויתרו על חלק משמעותי משכר הטרחה המגיע להם ותרמו אותו לחברי הקבוצה.
להמשך הידיעהלמחוזי בת”א הוגשה בקשה להסדר תביעה בתובענה ייצוגית; תיאטרון הבימה ותיאטרון הצפון יפצו יחד בשווי ערך של כמיליון שקלים בגלל שלא הנגישו את אתרי האינטרנט שלהם לאנשים עם מוגבלות, כמתחייב בחוק
עורכי הדין שייצגו את התובע התובענה הייצוגית: “אנו שמחים על התוצאה התקדימית שהושגה ועל הנכונות של המשיבות לקדם את עניינם של אנשים עם מוגבלות. זו התביעה הראשונה בנושא נגישות אתרי אינטרנט שנסגרת והיא מביאה עמה בשורה – אנשים עם מוגבלות זכאים, ככל האדם, לקבל שירות מלא ושיוויוני.
להמשך הידיעהתביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד ישראייר תעופה ותיירות: “לא ביצעה את חובותיה בהתאמת נגישות בשירות אינטרנט, היא אף לא תיקנה את ההפרות לאחר שקיבלה עליהן הודעה”
“התובע הוא אדם עם עיוורון, מה שמקשה עליו את השימוש באתר אשר אינו נגיש בהתאם לתקן ובהתאם מה שמקשה עליו את השימוש באתר המשיבה. קושי זה מתעצם שבעתיים באתר המשיבה שעה שהמבקש אינו יכול לקבל את השירות אותו הציעה המשיבה באתר האינטרנט המופעל על-ידה”.
להמשך הידיעההוגשה עתירה מינהלית נגד נציב שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ונגד הנציבות (במשרד המשפטים) בנושא נגישות באינטרנט לבעלי מוגבלויות
“אין מדובר בעניין של מה בכך, בעבור אנשים עם מוגבלות בראייה השימוש באינטרנט הוא הסיכוי וההזדמנות לעצמאות ולהשתלב כשווה בחברה. בעולם אינטרנטי אידאלי מתגמדות כמה וכמה מהמגבלות הפונקציונליות של האדם עם המוגבלות בראייה […] העולם האידאלי האינטרנטי אינו רק אמצעי להתגברות על מכשולים אלא הוא ‘שער’ להשתתפות שווה של אנשים עם מוגבלות בראייה בשוק הקניות הווירטואלי […] בכוחו של אינטרנט נגיש להפוך את חייו של האדם עם המוגבלות לעצמאי יותר ולהעניק לו תחושה שהוא שייך לחברה מודרנית שהסביבה הווירטואלית היא חלק נכבד בעולמה”.
להמשך הידיעההוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד חברת ארקיע בהקשר לחוק שיוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות
“הנה כי כן, מדובר במספר רב מאוד של הפרות וסטייה מהתקן המחייב לעניין התאמות הנגישות הנדרשות. ההפרות האמורות, מלבד החומרה שבמספרן הרב, יש בהן גם כדי למנוע באופן מעשי את נגישות הקבוצה לשירות המסופק על-ידי הנתבעת. כפי שהובהר גם בחוות דעתו של המומחה, מדובר בבדיקה מדגמית; בדיקה רחבה יותר של האתר תוביל לכמות גדולה מאוד של הפרות אל מול התקן”.
להמשך הידיעההוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד חברת קשרי תעופה בנושא התאמת נגישות בשירות אינטרנט
בכתב התביעה הודגש כי ב”כ התובע הגישו בעבר שבע תביעות (ובקשות להכיר בהן כתביעות ייצוגיות), וכי מדובר ב”בקשות זהות במהות”. פרטי התיקים הללו מופיעים בכתב הטענות.
להמשך הידיעההוגשה (7.8) תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד חברת הדקה ה- 90 משום שלא הנגישה את אתר האינטרנט שלה לאנשים עם מוגבלות ובכך היפלתה אותם אל מול כלל האוכלוסייה
“… המחשבה על כך שהוא לא יכול לבצע הזמנה באינטרנט והוא צריך לעשות דרך חתחתים כדי לקבל מידע או לרכוש דבר-מה, יוצרת אצלו תחושה כי המשיבה אינה מודעת לקשיים עימם מתמודדים אנשים עם מוגבלות. … ככל ואתר אינו מותאם נגישות ואין תיאור מילולי לאלמנטים באתר וכתוצאה מכך הוא לא יוכל להשלים את הפעולה לשמה הוא נכנס לאתר עם קורא מסך, לרוב הוא יימנע מכניסה לאתר זה, שכן כניסה כזו גורמת לו לתסכול רב ולאי-נוחות”.
להמשך הידיעההוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד דיזנהאוז-יוניתורס בנושא נגישות השירות לבעלי מוגבלויות; ב”כ התובע הגישו בפברואר 5 תביעות נפרדות בנושאים דומים
לדברי כתב התביעה, על-פי נתוני נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שפורסמו בשנת 2017, היו בשנת 2015 בישראל 1,412,000 אנשים עם מוגבלויות, אשר מהווים 17% מכלל האוכלוסייה. עפ”י נתונים שפורסמו בעיתונות הכתובה הרי שרק 63% מהאנשים בעלי המוגבלויות משתמשים באינטרנט באופן תדיר וזאת לעומת שיעור של 82% מכלל האוכלוסייה.
להמשך הידיעההוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד חברת 012 סמייל טלקום בגין ‘גבייה שלא כדין’ (של דמי קש”ג עבור משלוח SMS אל מנוי חברת בזק)
בעת ההתמודדות לתפקיד יו”ר ההסתדרות נשלחו ממטה ח”כ שלי יחימוביץ’, באמצעות חברת בזק, מסרונים רבים לרבות לתובע שהוא לקוח של 012 סמייל טלקום; כששלח מסרון למטה יחימוביץ’ כדי שיסירו אותו מרשימת התפוצה [שלא ביקש להיכלל בה], חוייב ע”י 012 עבור משלוח מסרון לבזק, למרות שהוא בתוכנית ‘הכל כלול’; “המבקש אינו חבר הסתדרות, לא ביקש את משלוח ההודעות וממילא אינו בעל זכות הצבעה לבחירות יו”ר ההסתדרות”.
להמשך הידיעה