מליאת הכנסת דחתה בקריאה טרומית את הצעת חוק השידור הציבורי שהציעה לבטל את חוק השידור הציבורי הישראלי ובמקומו להחזיר את פעילות רשות השידור

וועדת הכלכלה של הכנסת תדון ביום שלישי 22 במארס 2016 בהצעת חוק פרטית, הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – סעיף 92), התשע”ו – -2016 של חה”כ נחמן שי וחברי כנסת נוספים ובמקביל בהצעת חוק ממשלתית, הצעת חוק השידור הציבורי (תיקון מס’ 4), התשע”ו – 2016.

הצעת החוק הפרטית, עליה פירסמתי כאן באתר, אומרת כי “תאגיד השידור הישראלי, במצבו הנוכחי, אינו יכול לקיים את המשימות הסטטוטוריות שהוטלו עליו מכוח החוק, ובוודאי שאינו יכול לבוא בעת הזו במקום רשות השידור, אשר נמצאת בהליכי פירוק. למרות שלפי חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע”ד – 2014, תאגיד השידור הישראלי אמור להתחיל לפעול ביום כ”א באדר ב’ התשע”ו (31 במרס 2016), עד היום לא קמה מערכת שלמה ומתפקדת שעונה לחלוטין על כל ציוויי החוק לגבי מערכת שידורים רחבה של שלושה ערוצי טלוויזיה ושידורי רדיו ואינטרנט. לפיכך, כדי להשלים באופן מלא את הליכי הקמת תאגיד השידור הישראלי, מוצע לתקן את סעיף 92(א) לחוק ולדחות את יום התחילה בשישה חודשים נוספים – עד יום כ”ז באלול התשע”ו (30 בספטמבר 2016)”.

מליאת הכנסת דחתה בקריאה טרומית ב- 16 במארס 2016 את הצעת חוק השידור הציבורי (תיקון – ביטול החוק), התשע”ה – 2015 של חבר הכנסת אילן גילאון וקבוצת חברי הכנסת.

הצעת חוק זו, עליה דיווחתי כאן באתר, קובעת כי חוק השידור הציבורי הישראלי, כנוסחו היום, ממנה מפרק לרשות השידור וקובע שמיום תחילתו של החוק רשות השידור תפסיק את שידוריה ופעילותה ותאגיד השידור הישראלי יחל את שידוריו. בהצעת חוק זו מוצע לבטל את חוק השידור הציבורי הישראלי ובמקומו להחזיר את פעילות רשות השידור.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: “חוק השידור הציבורי הוא חוק שקם בחטא, תוך חקיקת בזק ושיתוק מוחלט של עבודת הרשות. הוא למעשה סימן את הפעם הראשונה בה מונה מפרק לרשות ציבורית בישראל, זאת במטרה לגזור קופון פוליטי טרום בחירות .כיום ברור לכל כי החוק נכשל. ביוני 2015 הנושא נדון בוועדת הכלכלה של הכנסת בה הוסכם בלא משתמע לשני פנים- אין דרך ליישום החוק כלשונו. בעת האשרת ההארכה השנייה והסופית להקמת תאגיד השידור הציבורי החדש נאמר על ידי מנכ”ל משרד התקשורת כי אין שום יכולת להחיל את החוק הזה, זאת מכיוון שקיימות בו לקונות מסיביות המונעות את הקמת התאגיד החדש, וכיוון שהוא חוטא למטרת החוק ולמטרת השידור הציבורי בישראל.”

ח”כ אילן גלאון אמר בדיון כי “הסתבר לנו שהתאגיד החדש יקנה חדשות מחברות שלמיקור-חוץ ומדובר בחברות מאוד מסוימות שמסתבר שיש להם איזו שהוא קשר לראש הממשלה. בדרך לארדואן השליטה של ראש הממשלה שאמר שמה שהוא רוצה הוא משיג וכנראה בתחום הזה הוא משיג, לפרק כל ביקורת ולהפוך את העיתונאים הבעייתיים למובטלים. מה יקרה בעתיד בשידור הזה מבחינת תכנים ומבחינת עצמאות השידור? החוק הזה נועד לנטרל את החוק הקודם שהייתה לו רק כוונה נלוזה אחת – פופוליזם זול של לרוץ לספר לחברה שביטלנו את האגרה”.

בשם שר התקשורת השיב שר התיירות יריב לוין שאמר כי “אין חולק שיש חשיבות גדלה לשידור ציבורי, ואנחנו לא חושבים ששידור ציבורי הוא שידור של הממשלה שמכתיבה את תכניו. זה היה ככה פעם לא כשאנחנו היינו בשלטון.  כדי שהשידור יהיה אפקטיבי צריך שגם יצפו בו אחרת אין לזה שום משמעות. רשות השידור במתכונתה הקודמת לא הצליחה להשיג וזה מהרבה סיבות. הרשות לא הצליחה ליצור מצב שאנשים צופים בה ואם אנחנו באמת חושבים שצריך שידור ציבורי, זו תהיה רמייה עצמית להגיד שהשידור הציבורי קיים כשאיש לא צופה בו”.

25 חברי כנסת תמכו בהצעת החוק של ח”כ גילאון,  46 התנגדו ו- 4 נמנעו.