וועדת החוקה בכנסת תקיים דיון בנושא תזכיר חוק של משרד הבט”פ המבקש להסדיר היבטים מסוימים של הצבה ושימוש של מערכות צילום מיוחדות במרחב הציבורי על ידי מ”י [לרבות נושא מערכת “עין הנץ”]

ביום שלישי, 20.7.2021, פירסמתי כאן באתר ידיעה בה נאמר בין השאר: “ביום שישי, 9.7.2021, בצהריים דיווחתי באתר כי “המשרד לביטחון הפנים (בט”פ) פירסם בחמישי (8.7.2021) בערב (22:52)  תזכיר חוק המבקש להסדיר היבטים מסוימים של הצבה ושימוש של מערכות צילום מיוחדות במרחב הציבורי על ידי מ”י [לרבות נושא מערכת “עין הנץ”]. המועד האחרון להגשת הערות הציבור הוא 29 ביולי 2021, דקה לפני חצות.

“[…]  שלושה חברי כנסת הגישו (בנפרד) הצעות דחופות לדיון בנושא זה. ביום שני, 19 ביולי 2021, אישרה נשיאות הכנסת דיון בנושא זה”.

= = = = = = =

בדיון במליאה הצביעו עשרה חברי כנסת להעביר את ההצעה לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, לא היו התנגדויות.

בדיון אמר בין היתר סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ’ כי “המצב העובדתי הוא, שהוגש תזכיר חוק, שמדובר עליו, והוא הוגש לציבור, על מנת שהציבור ייתן את השגותיו. והיה ו-, אז בוודאי ובוודאי יהיה הליך חקיקה רציני ומסודר. אני מניח שזה יהיה בוועדת החוקה, שם האכסניה הנכונה. פה נתתי רק את הפתיח.

“[…] אנחנו נמצאים בעידן אחר. לא עכשיו, הוא התחיל כבר מזמן. אתם יודעים, אפילו כשאנחנו נכנסים סתם לחניון, הוא פתאום נפתח ונסגר. איך הוא נפתח ונסגר? עוד לא נגענו בשעות אכיפה. איך הוא נפתח ונסגר? נכנסים לכל חניון – פנגו. זאת אומרת, הדברים הם נכונים, בהבדל אחד, גם את זה צריך להסדיר.

“[…] תראו, בסוף זאת לא המשטרה, וזאת לא פרקליטות ואלה לא משרדים. מדובר על ערכים חברתיים מתנגשים, וחברה מתוקנת צריכה לקבל את ההחלטות מה נכון מבחינתה. המקום לנהל את זה, כמו שאמרתם, ובצדק, זה הבית הזה. הבית הזה, הביטוי שלו יהיה בוועדת חוקה או בהמשך הדרך, אחרי שזה יעבור.

“אבל אי-אפשר שלא לדבר קצת על התכליות ולראות גם מה קורה בעולם. לא עשיתי מחקר משווה, אני לא, אבל אני יכול להגיד שבלונדון אנשים מצולמים כל הזמן, בערך 70 פעם ביום, בכל נקודת זמן שהם מסתובבים בעיר.

“[…] בסוף נצטרך למצוא את האיזון הראוי, ונמצא אותו פה בכנסת. אין מקום אחר למצוא אותו. אבל בכל מקרה, יש היום מצלמות בערים, בואו לא נסתיר את עינינו. מה, אין מצלמות בכל הערים, ששמות רשויות מקומיות? בוודאי שהן שמות. בוודאי.

“[…] פה זה משהו יותר ממוקד, ומדובר על הבקשה או על הצעת החוק הזאת, שבאה להכניס מצלמות לשימושה של משטרת ישראל. הצרכים נמצאים גם בתזכיר החוק, וכן חשוב לי לפרט אותם, כי זה מה שצריך להקרין עליהם: מניעת סיכול עבירות שעלולות לסכן את שלומו של הציבור; חקירת דפוסי פשיעה; מניעת פגיעה חמורה בביטחון הנפש והרכוש; איתור אדם או נעדר, שיש חשש להיעלמותו; אכיפה של איסורי כניסה, לדוגמה לכדורגל. זה לא מייתר את שאלת האיזונים שצריכה להיות פה.

“מדובר אך ורק בהצעה שתעסוק במרחב הציבורי. ההצעה הזאת אומרת נקודתית איך יוצבו המצלמות. היא תצטרך לומר ולוודא, ואם זה לא מספיק, לוודא יותר טוב לאיזה כיוון הן יוצבו; שלא יוצבו לתוך בתים פרטיים. רק במרחב הציבורי ולא במקומות שהם רשות הפרט וכולי וכולי. אנחנו נמצאים פה ודנים, ועלה העניין של הפרטיות מצד אחד, והחובה של מדינה לשמור על אזרחיה מצד שני.

“אני רוצה להוסיף עוד משהו, זה לא רק הפרטיות ולא רק החשודים הפוטנציאליים, זה גם אמור להגן על קורבנות עבירה פוטנציאליים. הרבה עוסקים בזכויותיהם של חשודים, ואני גם עוסק בזכויותיהם של חשודים – יש לי תפיסה בעניין – אבל יש גם זכויות לקורבנות עבירה. גם על זה צריך לחשוב כאשר נחשוב ביחד, כשהצעת החוק הזאת תגיע לדיון, מתי שהיא תגיע לדיון, בוועדת החוקה.

“[…] אני אומר, באיזון הראוי, ההצעה הזאת, לטעמי, היא הצעה מאוזנת. היא פנתה להתייחסות של הציבור. אני מניח שיהיו הרבה מאוד הערות ציבור לתזכיר הזה. אחרי שיהיו הערות ציבור ואחרי שיעבור התזכיר, הוא יתוקן. הוא יגיע גם לוועדת החוקה של הכנסת, ובטח יהיה דיון ארוך ומעמיק. אבל בסוגיה העקרונית, האם צריך לרתום טכנולוגיה למאבק בפשיעה? התשובה היא כן. השאלה היא איך רותמים אותה, באיזה קריטריונים, האם זה מאוזן או לא מאוזן. הצד השני של העניין, הוא שחירויות הפרט הן הדבר הכי חשוב. אנחנו שוכחים שיש חירויות של  נפגעי עבירה, חירויות של אנשים אחרים, שצריך להגן מפני פוגעים. חירויות כנגד ונדליזם שקורה. אוטוטו אנחנו נציג – אני מקווה בקרוב – תוכנית גדולה למאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית, שתכלול הרבה מאוד דברים.

“בסופו של דבר, נצטרך לראות תמונה כוללת של הדברים. לכן, לסיכום, אני רוצה לומר שתזכיר החוק הזה, להבנתי, הוא תזכיר מאוזן. הוא בוודאי ובוודאי לא תזכיר שלם. אני מניח שיהיו דברים שלא חשבו עליהם המנסחים במעלה הדרך. יהיה מספיק זמן.

“[…] החוק הזה, בבסיס שלו, הוא חוק ראוי, הוא חוק טוב. נצטרך לקבל את האיזונים, נקבל את האיזונים, ונוציא תחת ידינו בכנסת חוק מאוזן, שמצד אחד ישמור על פרטיות בהקשרים, ומצד שני, יאפשר להיאבק. הטכנולוגיה היא לא דבר פסול; כולנו נמצאים בתוכה. בוודאי לאפשר למערכות, בוודאי למשטרה, לעבוד ולהיאבק טוב יותר בפשיעה, וזה אחד הכלים”.

בין חברי הכנסת שדיברו בדיון הייתה גם חברת הכנסת גבי לסקי שאמרה בין היתר כי “אני רוצה לטעון שאנחנו נמצאים כרגע בסכנת המדרון החלקלק. אם אנחנו זוכרים, התזכיר הזה בא לעולם לאחר שבג”ץ הטיל ביקורת חריפה מאוד על מערכת קיימת, ‘עין הנץ’, שצילמו בכבישים את לוחיות הזיהוי של מכוניות בחשאי, ללא שהאזרחים יודעים. אחרי הביקורת הזאת של בג”ץ בא תזכיר החוק, אבל תזכיר החוק הוא פי 100 פגיעה בחירויות יסוד, גם אם זה יהיה בחוק.

“אנחנו צריכים לדעת שבתקופת הקורונה נפרץ הסכר לגבי פגיעה בזכויות הפרט: איכוני שב”כ, לרגל אחרי אזרחים, יש לנו שאלות בנוגע למאגר ביומטרי שגם משרד הפנים לא ידע שהוא קיים. ועכשיו, במקום לתקן את החוק של לוחיות הרישוי ו’עין הנץ’, להפוך את זה לחוקי, המשרד לביטחון פנים פותח את הסכר ורוצה לא רק רישוי לוחיות זיהוי אלא גם רוצה לצלם צילום פנים בכל המרחב הציבורי ולא רק בכבישים. אני חושבת שמדובר בנושא שהוא פגיעה חמורה בזכויות הפרט ללא הגבלות. אנחנו רואים שהפיקוח אינו פיקוח אמיתי, ואני מבקשת לחשוב על זה מחדש”.

בסיכום הדיון ולפני ההצבעה הוסיף סגר השר כי “הצעת החוק הזו היא לא משהו שנעשה בחופזה, זה לא קשור לקורונה, עובדים עליה למעלה משנתיים הרבה מאוד משרדי ממשלה, וגם ארגונים נשמעו, גם דעות אחרות, אבל זה תהליך ארוך. זה תהליך ארוך מאוד שנעשה עם המשרד לביטחון פנים, זה התחיל בתקופתו של גלעד ארדן. למעלה משנתיים וחצי האירוע זה מתגלגל. זה לא נולד אתמול.

“הדבר האחרון שאני אגיד – ופה אני חושב שאולי על זה אפשר להגיע לאיזושהי הסכמה –מערכות חכמות צריכות אנשים חכמים, וצריכים גם חוקים חכמים, וצריכים מערכת פיקוח ובקרה חכמה. אם נעשה את ארבעת הדברים האלה – או את שלושת הדברים הנוספים, כי מערכות חכמות יש – סימן השאלה, אם אנחנו נהיה מספיק חכמים לייצר חוק חכם ומאוזן עם מערכת פיקוח ובקרה. אבל מערכות כבר כאן, הן נמצאות, הן מוצבות. לטמון את הראש בחול זו לא אלטרנטיבה שאני מציע לכולנו”.

= = = = = = =

אציין כי במוצאי שבת, 17.7.2021, פירסמתי כאן באתר ידיעה שכותרתה: “מערך הסייבר הלאומי יוצא בקריאה לאסדרה של שימוש בטכנולוגיות ניטור מתקדמות כגון זיהוי פנים”.

= = = = = = =