הכנסת צפוייה לקיים (ד’, 21.7) דיון דחוף בהצעה לסדר היום בנושא תזכיר חוק של משרד הבט”פ המבקש להסדיר היבטים מסוימים של הצבה ושימוש של מערכות צילום מיוחדות במרחב הציבורי על ידי מ”י [לרבות נושא מערכת “עין הנץ”]

ביום שישי, 9.7.2021, בצהריים דיווחתי כאן באתר כי “המשרד לביטחון הפנים (בט”פ) פירסם בחמישי (8.7.2021) בערב (22:52)  תזכיר חוק המבקש להסדיר היבטים מסוימים של הצבה ושימוש של מערכות צילום מיוחדות במרחב הציבורי על ידי מ”י [לרבות נושא מערכת “עין הנץ”]. המועד האחרון להגשת הערות הציבור הוא 29 ביולי 2021, דקה לפני חצות.

בחלק הדן ב’מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים’, נאמר בין השאר כי “התפתחויות טכנולוגיות מאפשרות שימוש בכלים דיגיטליים ואלקטרוניים מתקדמים גם בסיוע למשטרה למאבק בפשיעה, מניעת עבירות ושמירה על שלום הציבור ובטחונו.

“מזה שנים רבות נעשה שימוש במצלמות רגילות על ידי גורמים שונים לשם פיקוח ואבטחה כמו גם על ידי משטרת ישראל לשם פיענוח מקרי פשיעה ועבירה על החוק.

“בשנים האחרונות הפיתוחים הטכנולוגיים מאפשרים שימוש יעיל גם במערכות צילום מיוחדות המאפשרות ניתוח של החומר המצולם, גיבוש ועיבוד מידע המתקבל מהמערכות בזמן אמת תוך סנכרונו עם מאגרי מידע קיימים.

“כבר כיום עושה המשטרה שימוש במערכת צילום מתקדמת “עין הנץ”, המבוססת על טכנולוגיית זיהוי לוחית רישוי (LPR – License Plate Recognition), לשם שיפור האכיפה והשמירה על שלום הציבור ובטחונו. מטרת חוק זה היא להסדיר הצבה, הפעלה ושימוש של מערכות צילום מיוחדות בידי משטרת ישראל.

“ככלל, שימוש במערכות צילום מיוחדות, נעשה בסמכות שכן הפעלתה נועדה לאפשר למשטרת ישראל לבצע את ליבת התפקידים והמשימות המוטלים עליה מכוח סעיפים 3 ו-5 לפקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל”א – 1971”.

“[…] עם זאת, לאור ההיבטים הרבים והמורכבים הנלווים לשימוש במערכות צילום מיוחדות ואשר נוגעים לסוגיות של הגנת הפרטיות, גובש תיקון זה במטרה להסדיר בחקיקה ראשית היבטים מרכזיים הנוגעים להפעלת מערכות כאמור, וביניהם התנאים להצבת המערכות, התכליות לשימוש במערכות כאמור, הגורמים המוסמכים לקבל החלטה בדבר הצבתן והפעלתן וכיוצ”ב  במטרה להבטיח כי הפגיעה בפרטיות תהיה מצומצמת ככל הניתן, מוגבלת, סבירה ומידתית. בנוסף נועד החוק המוצע להסדיר את העילות והאופנים של שימוש במידע שנאסף במערכות צילום מיוחדות וכן להסדיר את העילות והאופנים של העברת מידע כאמור לגופים ציבוריים נוספים, כפי שיוגדרו בחוק.

“ההסדר המוצע בתזכיר זה הוא תיקון לפקודת המשטרה אשר נועד להסדיר את השימוש במערכות צילום מיוחדות על ידי משטרת ישראל, בהתאם למטרותיה, תפקידיה, סמכויותיה ולאופן פעולתה ומכאן שאין בהסדר זה כדי להשליך על שימוש במערכות צילום מיוחדות על ידי גופים ציבוריים, ביטחוניים או אחרים, הפועלים מכוח סמכויותיהם על פי כל דין”.

= = = = = = =

שלושה חברי כנסת הגישו (בנפרד) הצעות דחופות לדיון בנושא זה. ביום שני, 19 ביולי 2021, אישרה נשיאות הכנסת דיון בנושא.

ח”כ דוד אמסלם היה המפורט ביותר בפנייתו אל יו”ר הכנסת וכתב כי “אבקש להעלות על סדר יומה של הכנסת הצעה דחופה בנושא: הקמה והפעלת מערך ארצי של מצלמות זיהוי פנים שיופעל על ידי המשטרה: משרד המשפטים והמשרד לבט”פ פרסמו תזכיר חוק לפיו יוקם מערך ארצי של מצלמות זיהוי פנים שיופעל על ידי המשטרה, ואם יאושר בנוסח הנוכחי ייתן בידה אפשרות לנטר את תנועת תושבי ישראל במרחב הציבורי בזמן אמת, כמעט ללא מגבלות או פיקוח משמעותיים ואף לחלוק את המידע עם גופים אחרים. מדינת ישראל מתקרבת בצעדי ענק להיות “האח הגדול” ופוגעת אנושות במרחב הציבורי של הפרט. חקיקה מעין זו לא מביישת דיקטטורות כמו צפון קוריאה. לכן יש לקיים דיון דחוף בוועדת הפנים והגנת הסביבה”.

ח”כ יעקב מרגי כתב בפנייתו אל יו”ר הכנסת ש”פורסם כי המשטרה מפעילה מערכת לזיהוי פנים. יש בזה צד חיובי אבל גם פגיעה אפשרית בזכויות אזרח, והפרויקט הוא דבר שמחייב בדיקה מעמיקה שספק אם נעשתה. אבקש לדון בנושא בדחיפות”.

ואילו, לפי אתר הכנסת, בקשתו של ח”כ מוסי רז כללה רק את הבקשה לדיון בנושא מבלי לנמק.

= = = = = = =

אציין כי במוצאי שבת, 17.7.2021, פירסמתי כאן באתר ידיעה שכותרתה: “מערך הסייבר הלאומי יוצא בקריאה לאסדרה של שימוש בטכנולוגיות ניטור מתקדמות כגון זיהוי פנים”.

= = = = = = =