מערך הסייבר הלאומי יוצא בקריאה לאסדרה של שימוש בטכנולוגיות ניטור מתקדמות כגון זיהוי פנים

מערך הסייבר הלאומי יצא (15.7.2021) בקריאה לאסדרה של שימוש בטכנולוגיות ניטור מתקדמות כגון זיהוי פנים תוך שהוא מפרסם דו”ח בנושא זיהוי פנים במרחב הציבורי בישראל.

בפתח הדו”ח מטעם היחידה להזדהות וליישומים ביומטריים נאמר בין השאר: “זיהוי פנים במרחב הציבורי הוא יישום ביומטרי בו נעשה צילום וזיהוי פנים מול קהל בלתי מסוים המצוי במרחב הציבורי, ומבוצעת השוואה ביומטרית אל מול מאגר, ללא שיתוף פעולה מצד הקהל (Face Recognition of Non-Cooperative Subjects).

“עם השיפור הדרמטי שחל בשנים האחרונות בשיעור הדיוק של טכנולוגיית זיהוי הפנים, העלייה בשימוש במצלמות במרחב הציבורי, רגישות הנושא והיבטיו הטכנולוגיים המיוחדים ומתוך הסתכלות צופה פני עתיד נוכח המגמות בעולם בשימוש במערכות ביומטריות, הוחלט לגבש עקרונות למדיניות בנושא, ובהתאמה לקרוא לאסדרת תחום זה.

“[…] לא קיימת מדיניות כוללת וסדורה בישראל או חקיקה ספציפית המסדירה שימוש בטכנולוגיות ניטור מתקדמות כגון זיהוי פנים.

“אנו סבורים כי יש לפעול לאסדרתו של נושא רגיש זה בחקיקה ראשית, תוך קיום דיון ציבורי, בפורום רחב יותר, אשר בו יהיה ניתן לשקול את הסיכונים מול התועלות, וכן מתן דגש לשיקולים אתיים ואחרים הכרוכים בו. קיימת חשיבות רבה בהסדרת “כללי המשחק” אשר מחד יאפשרו לגורמי אכיפה (או גורמים אחרים) לממש את תפקידיהם ומשימותיהם תוך מינוף הטכנולוגיה, ומאידך ישרטטו את גבולות ריסון הכוח הנדרשים כדי להימנע מפגיעה לא רצויה בתושבי ישראל ובחברה ככלל. [הערה: ההדגשה מופיעה במקור].

“מערכות לזיהוי פנים משמשות היום למגוון תכליות, לרבות לצרכים אזרחיים ומסחריים, החל מתהליכי אימות וזיהוי במגזר הפיננסי (פתיחת חשבונות בנק, הנגשת שירותים דיגיטליים וכיו”ב), בקרת כניסה למקומות עבודה, זיהוי חולה במערכות בריאות, זיהוי לקוח בבתי עסק שונים, רשתות חברתיות, מעברי גבול, זיהוי לטובת הנפקת תיעוד לאומי/רשמי. מערכות אלה משמשות גם לצרכים ביטחוניים שונים, אכיפה ושמירה על הסדר הציבורי וסיכול טרור.

“[…] השינוי המתואר באופן הפעולה של האלגוריתמים לזיהוי הפנים איפשר קפיצת מדרגה משמעותית ביכולת הביצוע שלהם, קרי, הפחתה ניכרת של שיעורי השגיאה בתהליכי ההשוואה (שיפור של פי 100 במהלך העשור האחרון)”.

בין היתר נאמר עוד בדו”ח כי “[…] לצד השיפור הניכר ביכולות הביצוע של טכנולוגיית זיהוי פנים ישנם גורמים נוספים אשר הביאו לעליה בשימוש בטכנולוגיה, כגון: הקלות היחסית שבה ניתן ליטול תמונות פנים באיכות המאפשרת מימוש מיטבי של היישום הביומטרי תוך ביצוע השוואות בשיעורי דיוק גבוהים, והימצאותן של תמונות הפנים רבות במרחב הווירטואלי, מצב המקל גם על בניית מאגרים לצורכי השוואה או ייחוס.

“התפתחויות אלו הביאו לעליה ניכרת בשווי הכלכלי של שוק טכנולוגיית זיהוי הפנים: בין השנים 2016-2019 עמד  הרווח העולמי על 5-3 מיליארדי דולרים, וצפי הרווח לשנים 2026-2022 הוא כפול ועומד על דולרים 7-10 מיליארד דולר”.

בסיכום הדו”ח נאמר כי “בשנים האחרונות חל שיפור דרמטי בדיוק של טכנולוגיה לזיהוי הפנים – פי 100 במהלך העשור האחרון. שיפור זה, יחד עם פריסה נרחבת של מצלמות אבטחה ואחרות במרחב הציבורי מאפשר, טכנולוגית, לבצע זיהוי פנים במרחב הציבורי בהיקפים משמעותיים, הגדלים משנה לשנה.

“עם זאת, כיום, לא קיימת בישראל מדיניות כוללת וסדורה בישראל או חקיקה ספציפית המסדירה שימוש בטכנולוגיות ניטור מתקדמות כגון זיהוי פנים.

“בשל הרגישות המיוחדת של נושא זיהוי הפנים במרחב הציבורי, וההיבטים הטכנולוגיים הייחודיים, אנו סבורים כי יש לקדם אסדרה כוללת של הסוגיה, תוך קיום דיון בעקרונות שפורטו לעיל ביחד עם כלל הגורמים הרלבנטיים בממשלה ותוך קיום דיון ציבורי”.

* עכשיו נותר רק להמתין ולראות האם מומחה הטלקום ומגן-הסבר אבי וייס יפרסם מידע זה באתר שלו תוך שהוא מצמיד, בסוף האייטם, בפעם המיליון (או מי יודע כמה) את הפרסומת לחברת האבטחה NordVPN. אגב, הוא עשה זאת בעבר גם לגבי גופים ציבוריים דוגמת מערך הסייבר הלאומי והרשות להגנת הפרטיות (במשרד המשפטים).