הוועדה המשותפת בכנסת תדון ב- הצעת צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת מועד), התשפ”ב – 2022

הוועדה המשותפת בכנסת [ומורכבת מנציגי וועדת החוקה חוק ומשפט, וועדת הפנים והגנת הסביבה ו- וועדת המדע והטכנולוגיה] תדון ביום ראשון, 29.5.2022, ב”הצעת צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת מועד), התשפ”ב – 2022″.

ב- 20 במאי 2022 פירסמתי כאן באתר ידיעה שכותרתה: הממשלה תצביע על הצעת החלטה לתיקון ולהארכה בשלוש שנים את תקופת הוראת השעה לגבי אמצעי זיהוי ביומטריים.

באותו היום פירסמתי כאן באתר ידיעה נוספת שכותרתה: פורסם דו”ח הממונה על היישומים הביומטריים מס’ 12.

לקראת הדיון ביום ראשון פורסם מסמך הכנה מטעם היועצת המשפטית לוועדה עו”ד נירה לאמעי רכלבסקי בו נאמר בין היתר: “הוועדה המשותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט, וועדת המדע והטכנולוגיה וועדת הפנים והגנת הסביבה, הוקמה בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע. התיקונים לחוק, הצווים והתקנות המוצאים מכוחו (למעט בעניינים מסווגים) ודיוני הפיקוח משלב התכנית המבחן מתבצעים בוועדה זו משנת 2009.

“ב- 2009, על רקע הרצון לנפק תיעוד לאומי חכם אשר ימנע זיוף תעודות זהות והתחזויות, חוקק החוק הביומטרי אשר קבע הסדרים להנפקת מסמכי זיהוי ומסמכי נסיעה (דרכונים וכיו”ב) לתושבי ישראל, שיכללו אמצעי זיהוי ביומטריים, היינו תעודות זהות “חכמות” הנושאות שבב אלקטרוני ובו מוטבעות תמונת תווי פנים ושתי טביעות האצבעות המורות של אדם. אלה מהווים אמצעי זיהוי ביומטריים.

“החוק קבע בנוסף, כי אמצעים ונתונים ביומטריים כאמור ייאגרו במאגר שינוהל במשרד הפנים, באופן מוצפן. בטרם הנפקת מסמך זיהוי לתושב, מושווים האמצעים הביומטריים שלו (תמונת הפנים וטביעות האצבע הניטלות ממנו במשרד הפנים), לנתונים הקיימים במאגר על מנת למנוע התחזות ו”הרכשה כפולה” של אותם נתונים ביומטריים לשתי זהויות שונות.

“בארבע השנים הראשונות מכניסתו של החוק לתוקף, הופעלה תכנית מבחן (פיילוט) במסגרתה הונפקו לתושבים שבחרו בכך (באופן וולונטרי) מסמכי זיהוי ביומטריים ובמסגרת זו גם הוכנסו טביעות האצבע שלהם ותמונות הפנים שלהם למאגר. תכנית הפיילוט בחנה במקביל את נחיצותו ותקינות הפעלתו של המאגר הביומטרי.

” כיום מתנהל במשרד הפנים, על ידי הרשות לניהול המאגר הביומטרי (רשות ייעודית לנושא שהוקמה לפי החוק הביומטרי), מאגר מידע ביומטרי ובו מידע ביומטרי של למעלה כ- 8.5 מיליון תושבי מדינת ישראל.

“הצו אשר מונח בפני הוועדה מובא במסגרת הוראת השעה האמורה ומתבקשת בו הארכת הוראת השעה בשלוש שנים נוספות מנימוקים אלה: (א) על מנת לתת מענה נאות למניעת התחזות במאגר על בסיס תמונות פנים בלבד וקיום כלל מטרות החוק; (ב) על מנת לסיים את ההליכים הנדרשים לרכישה, יישום והטמעה של מערכת טכנולוגית חדשה לצורך זיהוי על בסיס תמונות פנים בלבד”.

לאחר ניתוח המצב, אומרת היועמ”שית כי “[…] לאור האמור לעיל לא ברור הנימוק להארכת הצו בשלוש שנים נוספות מטעמים של חוסר מענה נאות לזיהוי”.

לעניין הנימוק השני, כותבת היועמ”שית כי “בעניין זה קבע הממונה על יישומים הביומטריים, המפקח על יישום החוק הביומטרי, בדו”ח שהגיש לאחרונה כי רשות המאגר לא נערכה לעמוד ביעדים שהציב החוק – מעבר מבוסס תמונות פנים בלבד – עד שנת 2022. הממונה התריע בעניין זה גם בדו”ח פיקוח קודם (מס’ 11) שפרסם ביוני 2021.

“לציין כי מלכתחילה השאלה החוקתית שעמדה ברקע חקיקת החוק הייתה, האם על מנת להשיג את תכלית החוק – מניעת זיופי זהויות במדינת ישראל –  יש צורך באמצעי של מאגר מידע ביומטרי לאומי, הכולל את טביעות האצבע ותמונות הפנים של כלל אזרחי המדינה וטומן בחובו סיכון לפגיעה בפרטיות ובביטחון של התושבים, במקרה שהמאגר ייפרץ או ידלוף.

“נקודה זו הדגיש הממונה על היישומים הביומטריים (דאז) בתום תקופת המבחן כשהתייחס בין היתר לעובדה שבמציאות היום רבים משתמשים בטביעות אצבע כסיסמא אישית ומכאן הסכנה הנוספת ביצירת מאגר טביעות אצבע.

“זאת, בנוסף, בעולם בו ידוע על אפשרות לזייף טביעות אצבע כבר בכניסה למאגר, על ידי מי שאיננו תמים (בניגוד לרוב המכריע של התושבים) ובכוונתו להסתכן ולהערים על רשויות החוק על ידי התחזות לאחר. במצב דברים כזה, קיומו של מאגר להשוואת טביעות האצבע לא יתגבר על ההתחזות ומשתנה האיזון בין הסיכונים מקיומו של מאגר טביעות אצבע לבין התועלות העולות מאחזקתו של מאגר כאמור”.