הארכיון אינו שוכח: 6.5 שנים לאחר ה’חשיפה’ של כלכליסט והסערה הציבורית בגין הפגיעה כביכול של הלמ”ס בפרטיות האזרחים (בכך שהיא מוסרת מספרי ת”ז של אזרחים לחברות הסלולר)

ישראל היא מדינה שאין בה רגע דל: שערוריה רודפת שערוריה, סיפור רודף סיפור, סערה ציבורית רודפת סערה ציבורית.

ישראל היא מדינה שאין בה רגע דל: מצמצת בעיניך לשנייה אחת וכבר יש סיפור חדש ומה שלפני דקה היה הסערה התורנית, כבר היה כלא-היה, תם ונשלם, נשכח ונעל בין דפי ההיסטוריה והגוגל.

= = = = = = = = = = =

■ ב- 22.12.2015 התכנסה הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת. לפי ההודעה לעיתונות של הוועדה לאחר הדיון, “הוועדה דנה היום בהצעות לסדר של חברי הכנסת תמר זנדברג (מרצ), ח”כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) וח”כ זוהיר בהלול (המחנה הציוני) בעקבות הפרסום לפיו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס) פוגעת בפרטיות האזרחים על ידי מסירת מספרי ת”ז של אזרחים לחברות הסלולר. על פי הפרסומים, מטרת העברת מספרי ת”ז נועדה לקבל מחברות הסלולר את מספרי בעליהם, כדי שישמשו לסקרים שעורך הלמ”ס מעת לעת. בתמורה לשירות זה משלמת הלמ”ס כסף לחברות הסלולריות.

יו”ר הוועדה ח”כ קארין אלהרר אמרה בדיון כי “מתברר שהלמ”ס משלמת כסף לחברות הסלולר בתמורה למידע על אזרחים. יש כאן בעיה של פגיעה בפרטיות, שמספרי תעודות הזהות של האזרחים עוברים לחברה מסחרית ללא אישור האזרח עצמו ומעבר לכך, לא ברור מדוע המדינה צריכה לשלם לחברה פרטית כדי לקבל מידע שנמצא ברשויות המדינה? יכול להיות שבמסגרת המאמץ לעשות את עבודתכם נאמנה אתם מסייעים לאותן חברות לעשות את העבודה שלהן? למה לתת להם מאגרי לקוחות פוטנציאלים?”.

ח”כ תמר זנדברג שהייתה מיוזמי הדיון, אמרה כי “מדינת ישראל סוחרת במידע עם החברות הסלולריות. בסוף הדיון צריך לבדוק מהם החוזים האלה בין החברות למדינה. אנחנו רוצים לדעת מה בדיוק החוק מאפשר ומה לא והאם יש עמידה בלשון החוק. אולי צריך לתקן את החוק. אחד הסעיפים בחוזה של הלמ”ס מציין כי יחד עם תעודת הזהות יועברו גם פרטים אישיים כמו שם, שם משפחה וכתובת. איך יכול להיות שמעבירים כאלו פרטים לחברות מסחריות”.

■ באותו היום פירסמתי את הידיעה [כאן] המסכמת את הדיון הזה בכנסת.

■ מהיכן התחיל כל הסיפור הזה? כפי שכתבתי בידיעה שפירסמתי [כאן] ב- 12.12.2015, “ב- 22 בנובמבר 2015 התפרסמה בעיתון “כלכליסט” כתבה של עומר כביר ואלירן מלכי שכותרתה הייתה ‘פגיעה חמורה בפרטיות: המדינה קונה את המידע שלכם מחברות הסלולר’.  כתבה זו הוגדרה בכיתוב אדום “חשיפת כלכליסט”.

■ עם כל הכבוד לחשיפה של כלכליסט בנובמבר 2015, באותה ידיעה שלי מאמצע דצמבר כתבתי גם את הפיסקה הבאה:

“אלא שחשוב לציין כי אין המדובר בנושא חדש; בשנים האחרונות פורסמו מספר בקשות של הלמ”ס להתקשר בפטור ממכרז לצורך זה וכולן הופיעו במערכת מנו”ף. יתרה מכך,  מה שהתפרסם ב- 2015 כ”חשיפת כלכליסט” פורסם ב- 2012 באתר זה: ב- 9.11.2012 פירסמתי ידיעה כאן באתר לגבי בקשה דומה של הלמ”ס שעסקה בתקופת ההתקשרות הקודמת (24.10.2012-14.10.2015). ניתן לקרוא את הידיעה בקישור כאן [. בדיקה פשוטה ב- Google תצביע על כך שאכן הידיעה הופיעה באתר זה, שלוש שנים לפני החשיפה של העיתון ‘כלכליסט’. [הערה: ההדגשה – הופיעה כך במקור].

= = = = = = = = =

חלפו השנים:

+ קארין אלהרר [שהייתה אז יו”ר הוועדה לביקורת ענייני המדינה] היא כיום שרת האנרגיה;

+ תמר זנדברג [אחת משלושה יוזמי הדיון] היא כיום השרה לאיכות הסביבה.

+ זוהיר בהלול [שהיה מיוזמי הדיון] אינו ח”כ עוד;

+ ורק ח”כ אוסאמה סעדי [שהיה אחד משלושה יוזמי הדיון] ממשיך גם כיום בפעילותו הפרלמנטרית.

= = = = = = = = =

הארכיון אינו שוכח. לטובת כל המעורבים בסיפור הזה (לרבות מהדיון בכנסת) אני מסב את תשומת הלב לכך שביום 5.7.2022 פירסמה הלמ”ס 3 הודעות על כוונת התקשרות עם החברות פרטנר תקשורת, פרטנר פתרונות תקשורת נייחים ו- בזק החברה הישראלית לתקשורת.

זאת לצורך “דרישות הלמ”ס מספק קבצים של מספרי טלפון של מינויי הספק המשויכים למספרי הזיהוי אותם תעביר הלמ”ס לספק”.

כל אחת מההתקשרויות היא לתקופה של שלוש שנים.

* הערה: אין בידיעה זו כדי לחוות דעה לגבי פרקטיקה זו בכל השנים האחרונות.

= = = = = = = = =