הוועדה לענייני ביקורת המדינה קבעה כי יש לבדוק את צורת ההתקשרות בין הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס) לחברות הסלולר

הוועדה לענייני ביקורת המדינה דנה היום (22.12.2015) בכך שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס) פוגעת לכאורה בפרטיות האזרחים על ידי מסירת מספרי ת”ז של אזרחים לחברות הסלולר. העברת מספרי ת”ז נועדה לקבל מחברות הסלולר את מספרי בעליהם, כדי שישמשו לסקרים שעורך הלמ”ס מעת לעת. בתמורה לשירות זה משלמת הלמ”ס כסף לחברות הסלולריות.

הדיון נבע משלוש הצעות לדיון מהיר בנושא “פגיעת הלמ”ס בפרטיות האזרחים על ידי מסירת מספרי ת”ז לחברות הסלולר” שהוגשו (בנפרד) ע”י חברי הכנסת אוסאמה סעדי, זוהיר בהלול ותמר זנדברג. על-פי הצעה ל”דיון מהיר” בוועדות הכנסת [סעיף 60(ג’)(1)] לתקנון, החליטו יו”ר הכנסת יולי (יואל) אדלשטיין וסגני היו”ר ב- 30.11.2015 להעביר את ההצעות לדיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה.

יו”ר הוועדה ח”כ קארין אלהרר אמרה בתחילת הדיון היום כי “מתברר שהלמ”ס משלמת כסף לחברות הסלולר בתמורה למידע על אזרחים. יש כאן בעיה של פגיעה בפרטיות, שמספרי תעודות הזהות של האזרחים עוברים לחברה מסחרית ללא אישור האזרח עצמו ומעבר לכך, לא ברור מדוע המדינה צריכה לשלם לחברה פרטית כדי לקבל מידע שנמצא ברשויות המדינה? יכול להיות שבמסגרת המאמץ לעשות את עבודתכם נאמנה אתם מסייעים לאותן חברות לעשות את העבודה שלהן? למה לתת להם מאגרי לקוחות פוטנציאלים”.

ח”כ תמר זנדברג אמרה כי “מדינת ישראל סוחרת במידע עם החברות הסלולריות. בסוף הדיון צריך לבדוק מהם החוזים האלה בין החברות למדינה. אנחנו רוצים לדעת מה בדיוק החוק מאפשר ומה לא והאם יש עמידה בלשון החוק. אולי צריך לתקן את החוק. אחד הסעיפים בחוזה של הלמ”ס מציין כי יחד עם תעודת הזהות יועברו גם פרטים אישיים כמו שם, שם משפחה וכתובת. איך יכול להיות שמעבירים כאלו פרטים לחברות מסחריות”.

פרופ’ דני פפרמן הסטטיסטיקן הממשלתי ומנהל הלמ”ס אמר כי “המידע היחיד שאנחנו מעבירים לחברות הסלולר הוא רק מספרי תעודות זהות של נדגמים ולא שום דבר אחר. המידע היחיד שאנחנו מקבלים מחברות הסלולר הוא מספרי טלפון. איננו מקבלים שמות או כל מידע נוסף אחר”.

לדבריו, הלמ”ס מנהל יותר מחמישים סקרים בשנה וחלק גדול מהם הם סקרים טלפונים. “אי אפשר להתקשר לאנשים בלי מספרי הטלפון. בחלק מהמקרים שיש צורך לקיים ראיונות אישיים, צריך טלפון כדי לתאם עם אנשים. מעולם לא העברנו שם של מישהו. אפשר גם לבדוק את זה”

“אנחנו מעבירים את כל ההסכמים שלמו מראש לבקרה נוספת בוועדה להעברת מידע. הסעיף שהוזכר כאן בדיון (4.4) נכתב בטעות אך אף פעם לא יושם. בעקבות הדיון היום, יתוקן סעיף בהסכמים עם חברות הסלולר; סעיף זה לא יושם אי-פעם בעבר ואיני יודע איך הוא נכנס להסכמים הללו מלכתחילה. אנחנו לא משלמים לקבל את מספרי הטלפון, אנחנו משלמים לחברות דמי תפעול על הפעולה שהם עושים בשבילנו”.

יצויין כי הסעיף המדובר (4.4) הוא מתוך ההסכם בין הלמ”ס לבין חברת רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע”מ מיום 25.10.2012 [קרי: תקופת ההתקשרות הקודמת שהסתיימה לא-מכרב ועתה היה מדובר בהתקשרות לתקופה נוספת של שלוש שנים]. כותרת סעיף 4 היא “אופן העברת הקבצים וצורתם” ובסעיף 4.4 נאמר כי “הקובץ שיועבר יכיל את השדות כדלקמן: מספר ת”ז, מס’ טלפון (אחד בלבד), שם פרטי, שם משפחה, רחוב, מס’ בית, מס’ כניסה, עיר (…)”.

נציגת משרד המשפטים עו”ד צילי נאה אמרה בדיון כי “מדובר במספרי טלפון לא חסויים שפתוחים בפני כל אדם. זהו מידע גלוי וזה שימוש מידתי בסמכות שמוקנית ללמ”ס בחוק. אנחנו מבינים שיש כוונה לתקן את החוזים כי יש אי הלימה בין החוזה לבין מה שקורה בפועל. החוק מטיל על כל גוף שעוסק בהעברת מידע דרישות. מעבר לאותו סעיף בעייתי, חידוד נוסף הוא שהחברה שהעבירה את המידע לא תוכל לעשות בו שימוש ויהיה עליה למחוק את המספרים שקיבלה. ללמ”ס יש סמכות לדרוש את המידע הזה ועדיין זה לא מונע ממנה לפצות את החברות ככל שיש פגיעה בקניין או מאמץ של החברה לספק את המידע”.

נציג משרד מבקר המדינה יובל חיו (מנהל החטיבה) אמר כי “גם אם הלמ”ס מתנהלת כחוק, יש שורה של דברים שעלו בישיבה היום שטעונים בדיקה בהיבט המערכתי ומדובר במציאות לא טובה שלא תבטיח את הבקרות והשאלות המשפטיות שעלו בדיון; רמו”ט ומשרד התקשורת צריכים לבדוק את הנשואים הללו. יש כאן היבט מערכתי. הסעיף שמכוחו מבוצעת פעולת בקשת המידע מהחברות המסחריות טעון בדיקה וצריך לתת את הדעת בעניין זה. תפקידה של רמו”ט (הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים) להיות במעקב אחרי היישום הזה. אני מציע להתייחס מאוד בזהירות לגבי נושא מס’ ת.ז. זה לא תמים לחלוטין; היחס למאגרי מידע הכוללים מס’ ת.ז. צריך להיות מאוד זהיר ומוקפד במציאות של היום. יש עוד גופים במדינה שפונים מכח החוק לקבלת מידע ויש צורך לדעת אין מועבר המידע הכולל מס’ ת.ז., איך הוא נשמר ואיך הוא נגרט בסופו של דבר.

בדיון השתתפו גם נציג חברת סלקום ניר יוגב (מנהל מחלקת קשרי משקיעים ורגולציה בחברה), נציג חברת פלאפון עידו רוזנברג (סגן היועץ המשפטי והאחראי על הרגולציה בחברה), נציג חברת רמי לוי תקשורת שלומי גוליאן (סמנכ”ל התפעול בחברה), נציג התנועה לזכויות דיגיטליות ניר הירשמן ונציגי משרד המשפטים ומשרד התקשורת.

בתום הדיון ביקשה יו”ר הוועדה ח”כ אלהרר כי משרד המשפטים ייתן חוות דעת משפטית נוספת לחוזה בין הלמ”ס לחברות הסלולר המסחריות. “חוות הדעת הקודמות ניתנו בשנים 2001 ו- -2002. צריך להסתכל על כל ההיבטים החדשניים ולחבר חוות דעת חדשה. מהמון כוונות טובות יש מידע על אזרחים שעובר בין הלמ”ס לחברות ולא ברור מי ואיך מגינים עליו”.

בנוסף ביקשה ח”כ אלהרר כי בתוך שבועיים יציג לה הלמ”ס חוזה חדש מול החברות המתייחס לכל הנושא של דרך העברת המידע בינו לבין החברות והחובה להשמיד את הנתונים המועברים לחברות לאחר שיינתן השירות ללמ”ס.

בנוגע למאגרי המידע, ביקשה ח”כ אלהרר כי תעשה בדיקה על ידי משרד המשפטים והתקשורת לגבי כל הנושא של הסכמה מדעת מצד לקוחות של חברות מסחריות שלא תמיד מודעים לכך שחתמו בחוזה מול החברה שבעתיד הם יכללו במאגרי מידע שיווקיים.

התובענה המשפטית נגד חברת פלאפון תקשורת בהקשר זה

יצויין כי לבית-המשפט המחוזי בירושלים הוגשה תובענה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד חברת פלאפון תקשורת בגין מכירה של מידע על לקוחותיה ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס). התביעה (ת”צ 49072-11-15) הוגשה ע”י האני חנא תושב העיר כרמיאל שהוא מנוי על שירותי הסלולר של חברת פלאפון תקשורת.

בתובענה שהוגשה ע”י עו”ד ניזאר טנוס נאמר כי “העובדות נשוא תובענה זו הגיחו לאוויר המציאות באמצעות כתבה בעיתון אשר לפיה חברות הסלולר מוכרות את המאגרים שלהם אודות הלקוחות שלהם ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה”.

התובע מציין כי בהתאם לתנאי הרישיון של הנתבעת [מטעם משרד התקשורת] יש סעיף מיוחד שעניינו שמירת סודיות של המנוי וכי “הנתבעת הפרה ברגל גסה את הוראות סעיף זה אשר הוא חלק בלתי נפרד מתנאי הרישיון ואי לכך הנתבעת הפרה את תנאי הרישיון שלה ופגעה במנוייה לרבות התובע אשר מעולם לא הסכים לפגיעה זו”.

“התובע מציין כי התנהגות הנתבעת גרמה לה לזעזוע רב, אך העובדה כי ככל הנראה כל רשתות הסלולר עושות כך גרמה לה הרגשה של גועל ותחשה שהנתבעת מזלזלת בו ללא כל הצדקה, והכל בשל רצון הנתבעת להרוויח כספים נוספים שלא כדין. התובע מציין כי התנהגות שכזו של הנתבעת ראיה לגינוי מצד משרד התקשורת אשר אמור לקנוס את הנתבעת על התנהגות זו שהיא בניגוד גמור לתנאי הרישיון שהוענקו לה ע”י משרד התקשורת אשר אמור לייצג את רצונות התושבים במדינת ישראל ועליו לדאוג כי רשתות הסלולר לא יעברו על תנאי הרישיון”. [הטעויות – במקור; א.ל.].

גביית תשלום עבור השירות שסיפקו חברות הסלולר ללמ”ס

יצויין כי בישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה אמר נציג חברת פלאפון עידו רוזנברג כי “חברת פלאפון לא גובה תשלום מהלמ”ס. אנחנו עובדים כמו האחרים וזה לא אומר שאחרים לא רשאים לדרוש”. בשתי החברות האחרות כן גבו תשלום עבור השירות מהלמ”ס. נציג חברת רמי לוי תקשורת שלומי גוליאן הסביר בדיון כי מטרת גביית התשלום היא למנוע קיום שטף בקשות לקבלת מידע במקרה והמידע היה מסופק חינם. “חשוב לציין שהתמחור מונע גם בקשות מיותרות. ברגע שאתה מבקש תשלום על כל מידע שמבקשים ממך, אז כל בקשה נשקלת לפני שפונים”. הוא אמר כי אין בעייה מבחינתו שהתשלומים המתקבלים בחברה יועברו כתרומה לעמותה כלשהי.

הערה: הידיעה פורסמה לראשונה בחלון המבזקים של אתר זה היום בשעה 10:55 ■ הידיעה עודכנה בשעה 18:00  ■ המידע בידיעה מסתמך בחלקו על השידור הישיר של הישיבה בפורטל הוועדה לענייני ביקורת המדינה וסיכום הישיבה כפי שמתפרסם באתר הכנסת.

%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%

הערות עורך Read IT Now:

ב- 22 בנובמבר 2015 התפרסמה בעיתון “כלכליסט” כתבה של עומר כביר ואלירן מלכי שכותרתה הייתה ‘פגיעה חמורה בפרטיות: המדינה קונה את המידע שלכם מחברות הסלולר‘. כתבה זו הוגדרה בכיתוב “חשיפת כלכליסט“.

בכתבה נאמר בין היתר כי “הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ”ס) רוכשת בדרך קבע מחברות הטלפון והסלולר מאגרי מידע שבהם משויכים מספרי הטלפון של לקוחותיהן למספרי תעודות הזהות שלהם, תוך פגיעה חמורה בפרטיות הלקוחות. כך חושף ‘כלכליסט’. דוגמה לכך ניתן לראות בבקשת פטור ממכרז שהגישה הלמ”ס לצורך התקשרות עם חברת הסלולר של רמי לוי…”.

כתבת follow-up בנושא זה פורסמה בעיתון “כלכליסט” ב- 25.11.2015.

הבקשה לפטור ממכרז של הלמ”ס עם רמי לוי תקשורת בע”מ מתייחסת לתקופה של 15.10.2015-14.10.2018 והיא עברה את כל התהליכים של וועדת המכרזים בתוך הלמ”ס ואושרה. כל ההתכתבויות הפנים-ארגוניות מפתרסמות במערכת מנו”ף (מערכת ניהול ופרסום מכרזים ופטור ממכרז) של משרד האוצר/החשכ”ל/מינהל הרכש הממשלתי וכוללות הסברים מפורטים לבקשה.

אלא שחשוב לציין כי אין המדובר בנושא חדש; בשנים האחרונות פורסמו מספר בקשות של הלמ”ס להתקשר בפטור ממכרז לצורך זה וכולן הופיעו במערכת מנו”ף.

יתרה מכך, מה שהתפרסם ב- 2015 כ”חשיפת כלכליסט” פורסם כבר ב- 2012 באתר זה: ב- 9.11.2012 פירסמתי ידיעה כאן באתר לגבי בקשה דומה של הלמ”ס שעסקה בתקופת ההתקשרות הקודמת (24.10.2012-14.10.2015). ניתן לקרוא את הידיעה בקישור כאן [בדיקה פשוטה ב- Google תצביע על כך שאכן הידיעה הופיעה באתר זה, שלוש שנים לפני החשיפה של העיתון ‘כלכליסט’].