מתפרסם מאז שנת 1999
משפט, צבא וביטחון
בעקבות החלטת בג”ץ, הוגשה למחוזי בת”א (בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים) עתירה מינהלית חדשה לגבי ייצוא ביטחוני של ישראלים [ובהם אלוף (מיל.) ישראל זיו] הפועלים בדרום סודן
בית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק דחה (20.2.2019) עתירה של 52 עותרים לגבי ייצוא ביטחוני של ישראלים הפועלים בדרום סודן. העתירה, באמצעות עו”ד איתי מק, הוגשה נגד ראשת אגף הפיקוח על ייצוא ביטחוני במשרד הביטחון, שר הביטחון, משרד הביטחון, משרד החוץ ואלוף (מיל’) ישראל זיו. העליון קבע שהעתירה צריכה להיות נדונה בבית-משפט מחוזי.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משאבי אנוש, משפט
‘הצדק עם בזק כי חובה עליה לסור למרות הרגולטור, משרד התקשורת; לחברה לא נתון עוד שיקול דעת בשאלה האם לאפשר כניסת ספקים חיצוניים לביצוע עבודות’
בזק טענה בפני בית-הדין האיזורי לעבודה כי “השביתה ננקטת תוך הפרת התחייבות ל’שקט תעשייתי’ בהסכמים הקיבוציים, לרבות התחייבות משנת 2015” וכי “מדובר בשביתה פוליטית ואסורה נגד פעולות של הריבון, כאשר בזק עצמה מתנגדת להחלטת משרד התקשורת, אולם מחוייבת לפעול לפיה. שביתה נגד החלטות הריבות אינה חוקית או אפשרית”.
להמשך הידיעהמשאבי אנוש, משפט, תעופה/תחבורה/תיירות
ע. קב”ט לשעבר הגישה תביעה נגד אל על ומשרד החוץ בגין “התנהלות כוחנית ופסולה של מעסיק חזק כלפי עובדיו הזוטרים, בניסיון לשלול מהם את זכותם האפקטיבית להתפטר מעבודתם ע”י הרתעתם באמצעות הצגת קנסות שרירותיים בסכומים דימיוניים ובאמצעות איומים וענישה אסורה”
“הרתעה זו מבוצעת בדרך של איום על ציבור העובדים במשרת עוזרי קב”ט, כי ככל שיבקשו לסיים את עבודתם בטרם חלוף שנתיים ימים, יוטל עליהם קנס עונשי בשיעור מופרך, דימיוני ושרירותי של 5,000 דולר (שווה ערך לשכר העבודה הבסיסי בארבע משכורות חודשיות ויותר!) אשר ינוכה באופן חד-צדדי ממשכורתם האחרונה, באיצטלה של ‘החזר דמי הכשרה’.”
להמשך הידיעהמשאבי אנוש, משפט
בית-משפט השלום בת”א דחה תביעת עובד לשעבר נגד חברת א.מ.ן מחשבים וחייב אותו בהוצאות של 8,000 ש”ח
“ביום 7.1.2016 נערך ונחתם הסכם בין הצדדים לפיו התחייב התובע להעניק לנתבעת שירותים שונים בעיקר בתחום ה- SAP ברשות מקרקעי ישראל (רמ”י). התובע עבד בשירות הנתבעת במשך כ- 12 חודשים. ביום 17.1.2017 הודיעה הנתבעת על הפסקת עבודתו בתום 45 יום”.
להמשך הידיעהמשפט, רשתות חברתיות
הוגשה לעליון בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של המחוזי בו נקבע שיתוף פוסט בפייסבוק מהווה “פרסום” לפי חוק לשון הרע
ב- 24.1.2019 פירסמה פרקליטות המדינה הודעה לעיתונות שכותרתה: ביהמ”ש המחוזי אימץ את עמדת היועץ המשפטי לממשלה וקבע כי ביצוע פעולה של חיבוב (“Like”) בפייסבוק איננה מהווה “פרסום” לפי חוק איסור לשון הרע, בעוד שפעולה של שיתוף (“Share”) אכן מהווה “פרסום”.
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר, טלקום/וויירלס/מובייל, משפט
חברת בזק הגישה בקשת רשות ערעור לעליון בהחלטה של מחוזי בתביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית)
בהחלטת המחוזי נאמר כי “אחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי כי אכן הונחה תשתית ראייתית לכאורית לנטען ע”י המבקש בבקשת האישור. אין ספק כי המבקש התקשר עם המשיבה בהתקשרות שכללה שירות אנטי וירוס, המבקש לא התקין את תוכנת האנטי וירוס ולמרות זאת חוייב בגין שירות שבעצם לא קיבל משך מספר שנים עד להתנתקותו מן השירות”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
בעליון נמשך ערעור על פסיקה בתובענה ייצוגית נגד 4 חברות תקשורת; התובע ישלם הוצאות ושכ”ט עו”ד בהיקף כולל של 16,000 ש”ח
בפס”ד המחוזי נאמר בין היתר כי “יצויין שמשרד התקשורת, שהתבקש להציג עמדתו בהתייחס למחלוקת בין הצדדים, לא סייע בפיתרון המחלוקת הפרשנית והסתפק בהפנייה לסעיף 67.4 לרישיון מכוחו פועלות המשיבות”.
להמשך הידיעהאינטרנט, טלקום/וויירלס/מובייל, משפט
לעליון הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בתביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד פרטנר תקשורת
מהחלטת שופטת המחוזי לגביה הוגשה בקשת רשות ערעור: “בנסיבות אלו המלמדות על פניו על חולשת התביעה וסיכויי הצלחתה לא ראיתי לנכון להכביד על המשיבה ולחייבה בגילוי המבוקש שכל כולו, נוכח היעדרה של תשתית ראייתית איתנה, בבחינת ניסיון לדוג מידע וראיות מהמשיבה. הבקשה נדחית. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבה בסך של 3,000 ₪. נוכח הערותי מן הראוי כי המבקשים ישקלו צעדיהם בשנית בכל הנוגע לניהול תובענה זו”.
להמשך הידיעהמשפט, צבא וביטחון
בג”ץ דחה עתירה של 52 עותרים נגד ראשת אגף הפיקוח על ייצוא ביטחוני במשהב”ט לגבי ייצוא ביטחוני של ישראלים הפועלים בדרום סודן
“דינה של העתירה להידחות על הסף, מחמת קיומו של סעד חלופי”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, מכרזים/פטורים/דרושים, משפט
המחוזי קיבל בקשת טלדור כבלים ופייברנט לצו מניעה זמני נגד האוצר: צו ביניים המורה על דחיית המועד האחרון להגשת הצעה למכרז ציוד תקשורת פסיבי עד להכרעה בעתירה [לגבי העדפה לתוצרת הארץ]
“מן העבר האחר טען המשיב כי עיכוב הליכי המכרז עלול להביא לעיכוב בפרוייקטים בתחום התשתיות הפסיביות הממתינים לביצוע במשרדי ממשלה שונים ולכך שהתפתחויות טכנולוגיות שונות שנכללו במכרז החדש לא יהיו זמינות למשרדי ממשלה. המשיב לא ציין פרוייקטים מסויימים. הוא לא העלה טענות לדחיפות קונקרטית. וועדת המכרזים עצמה דחתה עד כה מספר פעמים את המועד האחרון להגשת הצעות […] במצב דברים זה נראה כי מאזן הנוחות נטה לטובת העותרות”.
להמשך הידיעהמשפט, נגישות/הנגשה
בקשת רשות ערעור לעליון על החלטת מחוזי בתובענה ייצוגית בנושא נגישות לבעלי מוגבלויות: “מדובר בהחלטה שגויה, אשר מרוקנת מכל תוכן את תקנות נגישות השירות החשובות כשלעצמן ומלבד זאת, היא שגויה לגופה”
“יש מקום להתערב בהחלטה [של המחוזי] שכן, מדובר בהחלטה שגויה, אשר מרוקנת מכל תוכן את תקנות נגישות השירות החשובות כשלעצמן ומלבד זאת, היא שגויה לגופה”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
בעקבות עתירה לבג”ץ שהוגשה נגדו: משרד התקשורת מאריך (18.2.2019) בפעם השלישית את המועד האחרון להגשת התייחסויות לשימוע “תיקון רישיונות בעניין שירותי פרימיום; העתירה נמחקה
שופטי העליון למשרד התקשורת לגבי אופן פרשום עתידי של שימועים: “במבט הצופה פני עתיד דומה שראוי לשקול מהי מתכונת הפרסום המתאימה בהתאם להליך שבו מדובר, שהרי סוף מעשה במחשבה תחילה”.
להמשך הידיעהמשפט
בית-משפט מחוזי: “אין לקבוע כלל הרמטי לפיו סחר בסם באמצעות אפליקציית טלגראס יוביל בהכרח למעצר”
שופט העליון: “לא מצאתי ממש בטענה כי בית-המשפט המחוזי קבע בהחלטתו כלל גורף שלפיו ‘לא ניתן לשחרר נאשמים אשר מואשמים בעברות סחר בסמים באמצעות רשת ה’טלגראס’. מעיון בהחלטת בית-המשפט המחוזי עולה תמונה הפוכה, שכן בית-המשפט הבהיר כי ‘אין לקבוע כלל הרמטי לפיו סחר בסם באמצעות אפליקציית טלגראס יוביל בהכרח למעצר’. “
להמשך הידיעהמשפט
בית-משפט מחוזי: מעצר באיזוק אלקטרוני אינו מונע מעצור להמשיך לבצע סחר בסם באמצעות אפליקציית טלגראס גם ממקום חלופת המעצר
“נסיבות ביצוע העבירה תומכות אף הן לכאורה במסוכנות המבקש לאור השימוש ביישומון ה’טלגראם’ לצורך סחר בסמים, באופן המאפשר ‘חשיפה גדולה של צרכני סם לסוחר הסמים’ תוך ‘ביצוע העסקה בקלות יחסית באמצעות כל טלפון נייד, גם במעצר בית’ וצמצום האפשרות לחשיפת העסקה על ידי רשויות האכיפה”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
הסכם גישור בין המדינה לבין מגדל שלום בעקבות השריפה ב- 2010 בה נפגעו משרדי משרד התקשורת בת”א ב- 2010
כל הניסיונות לקבל מידע לגבי הסדר הגישור (לרבות משלושה משרדי ממשלה + מהפרקליטות) לא צלחו: למרבה התמיהה, לא הצליחו לאתר מי הגורם הספציפי שטיפל בתיק.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
מה שהחל כתובענה ייצוגית נגד בזק בהיקף של 20 מיליון ₪ הסתיים בהסתלקות מוסכמת של התובעים מהתביעה ובמחיקתה
בזק טענה כי “במסגרת בקשת האישור מבקשים המבקשים למעשה להיכנס לנעליו של הרגולטור ולאכוף בעצמם את תנאי הרישיון שניתן ע”י המשיבה” ■ “כמו כן לעניין טענות המבקשים בדבר הפרת הרישיון שניתן למשיבה על-ידי משרד התקשורת הרי שהוראות הרישיון קובעות כי הפרתו אינה מהווה הפרת חובה חקוקה וכן נקבע ברישיון כי הרגולטור שהעניק למשיבה את הרישיון הוא זה אשר אמון על פרשות [כך מופיע במקור; צ”ל: פרשנות] הרישיון ואכיפתו. כמו כן נטען כי המחוקק העניק למשיבה וכן לספקי תקשורת אחרים חסינויות שונות במסגרת הוראות החוק וזאת מתוך הבנה כי תקלות באספקת שירות יכולות להתרחשנה מעת לעת”.
להמשך הידיעהמשפט
ההתפתחויות האחרונות בפרשת התביעה של אקו”ם נגד חברת סלקום [לגבי שידורי מוסיקה בסלקום טי וי]
מתוך כתב התביעה: “למעשה סלקום שידרה והעמידה לרשות הציבור יצירות מוגנות מרפרטואר אקו”ם במשך כל שנת 2018 ללא רישיון, ללא מסירת דיווח ובעיקר ללא תשלום אגורה שחוקה עבור תמלוגים. אין ספק כי סלקום מפעילה את השירות של טלביזיה באינטרנט תוך הפרת זכויות יוצרים של אקו”ם. זאת כאשר עפ”י פרסומים בעיתונות בשנת 2018 מספר המנויים של סלקום טי וי גדל בהתמדה ועומד כבר על 220,000”.
להמשך הידיעהמשפט
הוגש ערעור לעליון על החלטת מחוזי בתובענה ייצוגית נגד די.בי.אס. שרותי לוויין
בסיכום ההחלטה של המחוזי נכתב כי התביעה הייצוגית מאושרת. חברת DBS תישא בשכר הטירחה של ב”כ הקבוצה בגין שלב זה של הדיון בסכום כולל של 50,000 ₪. “לנוכח תרומתו הצנועה של המבקש לתוצאה, והעובדה שלא מצא לנכון למסור את מלוא המידע אודות ההתקשרות עם המשיבה כבר בבקשת האישור, לא ראיתי מקום לזכותו בגמול בשלב זה של הדיון”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
נדחתה תובענה ייצוגית נגד רמי לוי שיווק השיקמה תקשורת; התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 17,550 ש”ח
השופט: “אני דוחה את טענתה של המבקשת שעקב העובדה שחייבו אותה בתשלום, לפי ההסכם שבו התקשרה, הדבר גרם לה תחושות של פגיעה, אכזבה, גועל, עלבון וכעס. אין פגיעה בכך שהמשיבה מחייבת בתשלומים שהיא זכאית לחייב ועצם העובדה שהמבקשת טוענת לטענות של גועל ועלבון כתוצאה מכך שמחייבים אותה בתשלום, מטילה צל כבד על אמינותה”.
להמשך הידיעהמשפט, נגישות/הנגשה
בית-המשפט אישר בקשת הסתלקות של אותו תובע בשתי תביעות נפרדות נגד שידורי קשת, רשת מדיה וערוץ 10 החדש [בנושא נגישות שידורי לאוכלוסיית כבדי השמיעה בישראל]
שתי התביעות הנפרדות הוגשו בחודש ינואר 2018 וכאן באתר פורסמו שתי ידיעות לגבי הגשתן לבית-המשפט.
להמשך הידיעה